עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפנים מאירות חלק א

פנים מאירות חלק א צד

Panim Meirot part 1 94 · פנים מאירות חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

תשובה בודאי לפי דברי הרצחן שאמר איש אחד בוויידאסלב שכר אותי ליקח אותו על עגלה שלי ואמר שהוא ממדינ' ליטא והרגתיו אם היו אנשי ק"ק וויידסלב מכירי' שהמנוח ר' ליב הנ"ל השכיר הגוי הזה וכיון שהוא אמר הרגתיו הי' נאמן כמו שכתב הרמב"ם יצא ישראל וגוי מעמנו למקום אחד ובא גוי והסיח לפ"ת איש שיצא מכאן מת משיאין את אשתו אע"פ שאין הכותי יודע אותו איש ואפילו למ"ד דבעינן קברתיו מ"מ מודו כל שאומר דבר שמשמעותו שודאי מת ולא אמר בדדמי מהני והכא אמר דבר הברור שאמר שגירר את ההרוג לתוך היער ומצאו במקום שאמר וא"כ הי' נאמן ואף שהגוי אמר שהיהודי אמר שהי' ממדינת ליטא והוא לא הי' ממדינת ליטא שהי' דר בק"ק פרשיטק י"ל שהרחיב לנכרי הדרך כדתנן בע"ז דף כ"ה ישראל שנזדמן לו נכרי בדרך כו' שאלו להיכן הולך ירחיב לו הדרך כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו וא"כ ה"נ אי היו מכירין שר' ליב מפרשיטק נסע עם גוי זה מוויידסלאב וכיון שהגוי מעיד שהרגו הי' נאמן אף שלדברי הגוי הי' אומר לו שהוא ממדינת ליטא לא חיישינן שמא זה ר' ליב הלך נדוד למרחקי' וישראל אחר נסע עמו כיון שהי' ידוע בוויידאסלב שלא נסע עם גוי זה רק ר' ליב מפרשיטק אמרינן בודאי שזה הוא אלא שהוא הרחיב לו הדרך אך באשר שאין שום אדם מכיר לגוי זה א"כ צריכין אנו לדון ע"פ הכרת העדים ולפ"ז העדים שמצאו אותו כמו עשרה ימים אחר הריגה והכירו אותו בבגדים שלו וגם קצת בחתימת זקן אבל הצורה לא הי' ניכר בו באשר שהתולעים אכלו לצורה שלו וכבר מבואר במתני' אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ואף שר"ת כתב הא דאין מעידין עליו אא"כ פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים דווקא בשאין שם אלא הראש אבל אם כל גופו שלם אפילו אין שם פרצוף ופדחת וחוטם יכולין להכירו בט"ע ואף שחלקו עליו האחרונים מ"מ כתבו דלא נדחו דבריו לגמרי ומצרפי' דעתו לשאר אומדנות מ"מ נראה דאף ר"ת לא הי' ברור לו אלא בתוך ג' ימים אבל לאחר ג' ימים לא היה ברור לר"ת גופי' כדמשמע מלשון התוס' פ' האשה בתרא דף ק"כ דאמרינן שם אין מעידין אלא על פרצוף פנים כו' ואין מעידין אלא עד ג' ימים פר"ת דווקא כשאין שם אלא הפרצוף אבל כל גופו שלם אפילו אין כאן פדחת וחוטם ניכר הוא הטיב ע"י סימני גוף ועוד שמא דווקא בסימנים הוא דקאמר הכי אבל ע"י טביעת עין ניכר היטב ע"י סימני הגוף כיון שיש כל גופו ואפילו לאחר כמה ימים והיכא שאינו נחבל בפנים ודאי נראה דבר פשוט שיוכלו להכירו אפילו אחר כמה ימים כי אינו משתנה כ"כ ודבר ידוע הוא שהוא ניכר אפילו אחר כמה ימים ואפילו הוא אמת דהיכא שנחבל בפרצוף אין מעידין עליו אלא בתוך ג' ימים כיון שנשאר גופו שלם וגם יכול להיות שהוא בתוך ג' ימים כגון שאינו ידוע מתי נהרג אין לתלותו אלא תוך ג' ימים דווקא עכ"ל הרי דלא ברור לר"ת גופי' אלא היכא שאינו נחבל בפניו וכל גופו שלם אבל אם אין פרצוף פניו קיים והוא בודאי לאחר ג' ימים לר"ת גופי' לאו ברירא לי' ודברי ר"ת הואיל ואתו לידן נבין ונדון בי' וזה לשון הטור אין מעידין עליו אלא א"כ ראה אותו שלשה ימים למיתתו במה דברים אמורים שהוא ביבשה אבל אם הי' במים אפילו שהה שם כמה ימים מעידין עליו שהמים מעמידין אותו שלא ישתנה צורתו והוא שראהו מיד אחר עלייתו מן המים וגם שאין בו מכה אבל יש בו מכה או שלא ראהו מיד בעליתו מן המים משתנה אפילו אם היה ביבשה אם אינו נחבל בפניו מעידין עליו לאחר כמה ימים ע"י טביעת עין של גופו וצורתו ע"כ וז"ל הדרישה הקשו רבים וגם שלימים דבאיזה ענין איירי אי בחבל בפניו אפי' במים נמי לא יעידו כמו שכתב הטור מיד אחר זה דאפילו במים אם יש בו מכה אין מעידין עליו ואם אין בו מכה בפניו מיירי קשה הא מסיק וכתב דאפילו הוא ביבשה אם אינו חבל בפניו מעידין עליו לאחר כמה ימים ע"י טביעת עין דגופו וצורתו והאריך שם בישוב הדברים ואני נפלאתי דנראה דמעיקרא אין כאן קושיא כשנדקדק בסוגית הש"ס פ' האשה בתרא דתנן במתניתין אין מעידין אלא עד שלשה ימים ר' יהודא בן בבא אומר לא כל אדם ולא כל המקום ולא כל השעות שוים ואמרינן בדף קכ"א איבעי' להו ר' יהודא בן בבא לקולא פליג או לחומרא פליג ת"ש דהאי גברא דאיטבע בדיגלת ואסקוהו אגישרי דשביסתנא ואנסיב רבא לדביתהו אפומי' דשושבינא לבתר חמשה יומי אי אמרת בשלמא לקולא פליג אינהו דעביד כר"י בן בבא אלא אי אמרת לחומרא פליג אינהו דעביד כמאן ומשני שאני מיא דצמתי והא אמרת מיא מרזו מכה ומשני הני מילי היכא דאיכא מכה אבל היכא דליכא מכה מצמת צמתי ע"כ ולכאורה איכא למידק לדעת ר"ת דס"ל כל היכא שגופו וצורתו שלימה ניכר אפילו לאחר כמה ימים וא"כ מאי פריך אלא אי אמרת לחומרא פליג אינהו דעביד כמאן דילמא מיירי שכל גופו וצורתו היתה שלימה ובזה כ"ע מודו לדעת ר"ת דניכר אפילו אחר כמה ימים וע"כ צריכין אנו לומר דר"ת מפרש שנשחת קצת צורת פניו ולא נשתייר אלא אלא מאי דתנן במתניתין פרצוף פנים עם החוטם וכן פירשו התוס' בפ' האשה שלום דף קט"ו ע"ב במעשה דשני ת"ח שהלכו בספינה דהתירו ע"י סימנים שכתבו בד"ה וקאמרי סימנים ותימא איך משיאין נשי בני אדם שטבעו ע"י ט"ע בלא שום הכרת סימנים ושמא איירי כשנשחת קצת צורת פניהם דאכלו כוורי ולא נשאר אלא מה ששנו במשנה בפ' בתרא וכן מפרש ר"ת לקמן כו' וכמו שהם מפרשים הך עובדא שלא נשאר אלא מה ששנו במתניתין א"כ לדברי ר"ת נמי דסבר דביבשה אם אינו חבול בפניו וגופו שלם מעידין עליו אפילו אחר כמה ימים אלא במי שנפל למים דאכלי כוורי שנשחתה קצת צורת פניו דביבשה בכה"ג לא היו מעידין אחר שלשה ימים אבל במים דמצמת צמתי מעידין עליו אפילו אחר כמה ימים ולפום ריהטא ממקומו מוכרע שמיירי האי עובדא שנשחתה קצת צורת פניו דאל"כ קשה דקרי לי' מאי קרי לי' וכי לא ידע חילוק דדוקא המכה מיא מרזו מדלא אמרינן בסתם מיא מרזו אלא מי' מרזו מכה וא"כ מאי ס"ד דמקשה והא אמרת מיא מרזו מכה אלא ע"כ דגם המקשה הבין דנשחתה קצת צורת פניו דאכלי כורי ולא נשאר אלא מה ששנו במשנתינו וס"ד דמקשה כיון שנשחת צורת פניו ונחסר קצת מפניו הוי כמכה ומרזו המכה והתרצן השיב לו הני מילי מכה ר"ל מכה שנעשה בחייו דומי' מה דאמרינן במי שחתכו רגלו מן הארכובה ולמעלה ונפל למים דמיא מרזו מכה אבל במה שאכלו כורי לאחר מיתה לא מרזו מיא מכה וכשנשאר פ"פ עם החוטם מעידין עליו אפילו אחר כמה ימים דמיא מצמת צמתי וא"כ יש חילוק גדול דביבשה אם נשחתה קצת מפניו ולא נשאר כי אם פ"פ עם החוטם מעידין דווקא תוך ג' ימים ולא אחר ג' ימים אבל במי' אפי' אם נשחתה צורת פניו מעידין עליו אפילו אחר כמה ימים אבל מכת חרב שנעשה בחיים אם נשאר פ"פ עם החוטם ביבשה מעידין עליו אבל במים אפילו תוך ג' ימים אין מעידין משום דמרזו מכה ומצאתי בהדי' חילוק זה בב"ש ס"ק פ"א דמכה שנעשה לאחר מיתה אין אומרים מרזו מכה וא"כ דברי הטור כפשטן דכתב תחילה אין מעידין אלא א"כ ראו אותו תוך ג' ימים למיתתו מיירי לדעת ר"ת אפילו נשחתה צורת פניו הן ע"י מכת חרב הן ע"י תולעים ולא נשאר רק מה ששנו במשנה אז אין מעידין אלא א"כ תוך ג' ימים למיתתו אבל במים מעידין משום דצמתי אבל אם הי' בו מכת חרב אף במים אין מעידין אפילו תוך ג' משום דמרזו מכה

ובר מכל דין מוכח מדברי הרא"ש דאפי' לא נשאר פ"פ עם החוטם מעידין עליו במים דצמתי דכתב תחילה דברי ר"ת וז"ל כתב ר"ת בספר הישר הא דאין מעידין אלא על פ"פ כו' היינו כשאין שם אלא הראש אז אינו יכול להכירו בט"ע אם לא כשיהי' פ"פ שלם עם החוטם אבל אם כל גופו שלם אפילו אין פדחת וחוטם יכול להכירו בט"ע ע"י סימנים שהי' לו בגופו אפילו אחר כמה ימים והיכא שאינו נחבל בפניו נראה דבר פשוט שיכול להכירו בט"ע של גופו וצורתו כו' ובתר הכי כתב הא דאין מעידין אלא עד שלשה ימים הני מילה ביבשה אבל במיא אפשר שישהה ד' או ה' ימים ואינו משתנה כי מיא היכא דליכא מכה מצמת צמתי לגוף עכ"ל הרא"ש וע"כ הוא מפרש הא דאין מעידין אלא על פרצוף פנים כו' מיירי שלא נשאר אלא הראש אבל אם כל גופו שלם אפילו אין פדחת וחוטם מעידין עליו ואף דלא בריר לי' שיעידו אחר ג' ימים דלא פשיטא לי' אלא היכא שאינו נחבל בפניו שיכול להעיד אחר כמה ימים משמע אבל שנחבל בפניו לא בריר ליה שיכול להעיד אחר כמה ימים מ"מ במה שכתב בתחילת דבריו דאין מעידין אלא על פ"פ מיירי כשאין שם אלא הראש כו' מזה לא חזר הרא"ש ובריר לי' דמעידין אפילו אין שם פ"פ כיון דגופו שלם ונשמע מיני' דדווקא בתוך ג' מעידין ש"מ דבמיא אפילו בכה"ג דאין מעידין ביבשה לאחר ג' ימים מעידין במיא דמצמת צמתי לגוף דיכול להכיר בט"ע ע"י סימנים שהי' לו בגופו ואי לאו דמסתפינא לחלוק על גדולי הפוסקים אשר המציאו חילוק זה דהיכא דאיכא מכה אפילו בתוך ג' ימים אין מעידין וראשון הי' רבינו הטור שכתב בקיצור פסקי הרא"ש כן אמרתי שמכה זו היא מכה אשר לא כתובה לאחר שנקדק בדברי הש"ס דפריך המקשה והא אמרת מיא מרזו מכה ולפי סברתו ס"ד בין מכה או אין מכה דלעולם מיא מרזו לגוף א"כ קשה בלא הך שקלי וטרי' אף לפי הבנתו דר"י לקולא פליג הי' לו להקשות אינהו דהתירו אפומי' דשושבינא כמאן עבדו הלא מיא מרזו לגוף אלא ע"כ פשוט דר"י דסבירא לי' דהכל לפי העת וזמן במקום שאין חמה זורחת אינו משתנה אפילו אחר ג' ימים אף היכא שהוא במים דאף דמיא מרזו לגוף מ"מ אינו משתנה מחמת שמונח במקום שאין חמה זורחת בכח ויותר משתמר מחמת עילוי זה משנתקלקל מחמת ריעותא דמיא מרזו לגוף וכן לרבנן בתוך ג' אפילו הוא מונח במקום גרוע ביותר שיערו חכמים ג' ימים אלא דהמקשה פריך דתירץ לו התרצן אפילו לרבנן דאין מעידין אלא עד ג' ימים מ"מ מודו במים דמצמת צמתי לגוף ואף שהוא לאחר ג' ימים מצד מעלתן דמיא מעידין ופריך והא מצד המים אין להגוף שום מעלה אדרבה דמיא מרזו למכה וה"ה לגוף וא"כ אין לנו להתיר אלא מה ששנו חכמים דווקא תוך ג' ימים ומשני הני מילי היכא דאיכא מכה אין למים צד מעלה ואין להתיר אלא במה שנתנו חכמים שיעור עד ג' ימים אבל היכא דליכא מכה מצמת צמתי ומצד מעלתן דמעמידין לגוף מעמידין אפילו לאחר ג' ימים אבל היכא דאיכא מכה שלא להעיד בתוך ג' ימים אינו מוכרע מדברי הש"ס דסתם דברי חכמים אף שהוא מונח במקום גרוע ביותר ועת חמה ביותר מעידין תוך ג' וכן במיא אף שיש לו צד גריעותא מצד המכה יש לו צד עילוי מחמת שמונח במקום שאין החמה זורחת והרא"ש לא הזכיר