פנים מאירות חלק א צג

סתם אבל באותן שאמרו תן לנו ממון פלוני אע"ג שהוציא ונתן ביד פטור ולכאורה משמע דאם אנסוהו לילך לבית פלוני להביא ממונו דפטור ויש לפרש הירושלמי כגון שידע האנס מהממון שבבי' אותו פלוני ואנסוהו להביא ובתר הכי בההיא עובדא דאפקידו גבי' כסא דכספא כתב אע"ג דאמרינן לעיל אם נשא ונתן ביד אפילו באונס חייב שומר שאני דאדעתא דהכי קיבל שמירה לפירוש הירושלמי ניחא כיון שידעו הגנבים שהכוס בביתו אפילו אנסוהו להביא פטור ומדכתב דלפירוש הירושלמי ניחא ש"מ דלפי צורתא דשמעתין אפילו אם אנסוהו להביא מבית פלוני וידע האנס מעצמו שממון בבית פלוני אפ"ה אם נשא ונתן ביד חייב ומה מאוד נפלאתי על הטור ח"מ סי' שפ"ח שכתב תחילה ואם נטלו ונתנו בידו חייב אפילו אנסו גם על הנטילה שיטלנו ויתננו לו כיון שעשה מעשה חייב והראב"ד כתב שהוא פטור וא"א כתב כסברא הראשונה וכן כתב רב אלפס והרמב"ם ואח"כ כשמסיים וכתב לפיכך אינו חייב אא"כ שהאנס מאנסו לילך ולהביא אותו הממון מבית פלוני ואפי' בזה כתב א"א הרא"ש ז"ל שאינו חייב אלא א"כ לא ידע האנס שיש לפלוני ממון אלא ע"פ המסור אבל ידע האנס שהי' לפלוני ממון ואנס לו לילך ולהביא פטור עכ"ל משמע שמפרש דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דמחייבי לעיל אפילו אם אנס על הנטילה כיון שעשה מעשה חייב מיירי בענין שאנסו' להביא מעות ואמר המוסר שיש בבית פלוני מעות ואנסוהו שיביא בזה מחייבי אבל היכא שאנס מעצמו ידע שיש לפלוני מעות בביתו ואנסו להביא פטור וכבר כתבתי שמלשון הרא"ש לא נראה כן דא"כ למה כתב על קושית התוס' לפי פי' הירושלמי ניחא הא אפילו לפירוש סוגיא דשמעתין נמי ניחא אלא ודאי לפי סוגיא דשמעתין משמע אפילו ידע האנס מעצמו ואנסהו להביא ונשא ונתן ביד חייב והא דכתב הרא"ש על הירושלמי לכאורה משמע דאם אנסוהו לילך לבית פלוני להביא ממונו דפטור ר"ל דעלה על דעתו תחילה לפרש אפילו שידע האנס ע"י המוסר שיש לפלוני ממון אפ"ה כיון שאנסו לילך ולהביא פטור ולכך כתב דיש לפרש הירושלמי כגון שידע האנס הממון שבבית פלוני וצוה לילך לבית פלוני להביא ממונו בזה פטר הירושלמי אבל היכא שלא ידע והמוס' הודיעו אע"פ שאח"כ אנסוהו להביא אפ"ה חייב ובזה מודה הירושלמי אבל לפי שיטת ש"ס דידן אפילו האנס בעצמו יודע כיון שנשא ונתן ביד חייב וכן פסק בש"ע בסתם ולא חילק אם ידע האנס ע"י המוסר או לא ותמה אני על הב"י שלא הרגיש בזה על הטור ומדברי הסמ"ע שכתב בס"ק י"ד ועיין דרישה מ"ש בד"ה ואפילו בזה כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל אפשר שהרגיש בזה על רבינו הטור ולא הי' ספר הדרישה לפני לעיין בו ומדברי קיצור פסקי הרא"ש שחיבר רבינו הטור נראה מפורש שהביא דברי הרא"ש בסוגי' דידן כמו שכתב הרא"ש בדברי הירושלמי שכתב בסי' כ"ז ואם אנסהו לילך פלוני ולהביא מה שבביתו חייב ואם ידעו מה שהיה לפלוני ואנסוהו להביא להם פטור עכ"ל וזה הוא ממש כפי הבנת הרא"ש בירושלמי אבל כבר הוכחנו מלשון הרא"ש שהירושלמי פליג אגמרא דידן וכן מוכח מדברי התוס' והסמ"ע ס"ק י"ב הקשה קושי' התוס' ונעלם ממנו תירוץ התוס' ואפשר דרבי' הטור למ"ד שהרא"ש סבר דאם ידע האנס מעצמו בלתי ידיעת המוסר אפי' כי נשא ונתן ביד פטור ממה שהביא רבי' הטור תשובת הרא"ש בס"ס ק"כ וז"ל כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל אם מלוה הוא והגוי הנותן אנסו והוציא בכח מיד הלוה קודם שיתן לישראל המקבל חייב הלוה לפרוע גם דישראל המקבל שהרי כבר נתחייב לו ואם הגוי אנס וגזל את הלוה אין הישראל המקבל מפסיד בכך ואם פקדון הוא ונכנס הגוי בבית הנפקד ונטלו בחזקת אינו חייב לשלם לישראל שאינו אלא שומר לשני ואפילו אם אנסו הגוי עד שהביא הפקדון לביתו פטור ואין זה מציל עצמו בממון חבירו כיון שלא אנסו אלא על הפקדון זה ודמי להאי דהגוזל בתרא בההוא גברא דאפקיד בידים כסא דכספא כו' אבל במלוה לא שייך האי טעמא דמלוה להוצאה ניתנה וכאלו אנסו ליתן לו ממון אחר עכ"ל ומדתלי טעמא דמלוה להוצאה ניתנה משמע דאי לאו האי טעמא היה פטור משום כיון דידע האנס שממון פלוני בידו אף שנשא ונתן ביד פטור מיהו כל זה יש לדחות די"ל דאי לאו דמלוה להוצאה ניתנה הוי כמו שומר לשני ושומר פטור שלדעת כן הפקידהו כמו שתירצו התוס' אבל לעולם אם אינו שומר עליו אפילו יודע האנס ויחדו הממון ונשא ונתן ביד חייב והשתא נבוא לנדון דידן דהיהודים הלוים הוכרחו ליתן להשר שלהם עבור המלוים והם לא הודיעו להשר והשר ידע שממון של מלוים בידם שלא על פיהם וא"כ לא מבעי' לדעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם דפסקו דאפילו בכי האי גוונא אם נשא ונתן ביד חייב דחייבו לשלם למלוים אלא אפילו לדעת הפוסקים דס"ל כדעת הירושלמי דאם ידע האנס ממון פלוני אפילו נשא ונתן ביד פטור וכמו שכתב הש"ך בס"ק כ"ד ובאמת מסתברא טעמייהו דכל מה שאנו יכולים להשוות שתלמוד ירושלמי אינו חולק על תלמוד דידן אנו עשוים אף שלפעמים אנו נכנסי' לדוחק ק"ו כאן שרווחה שמעתא דידן דיש לדחות דברי הרי"ף דהכי קתני ואם נשא ונתן ביד חייב היינו היכא שאנסוהו להביא ממון סתם והוא נשא ונתן ביד לכך חייב אבל היכא שאמר האנס להביא ממון פלוני אף שהאנס לא היה יודע באיזה מקום הוא מונח והוא נשא ונתן ביד פטור עם כל זה בנדון דידן חייבים הלוים לשלם למלוים מטעמא דהרא"ש דמלוה להוצאה ניתנה וכאלו אנסו ליתן לו ממון אחר והוא הציל עצמו בשל זה דחייב לשלם אפילו במלוה על פה ק"ו כאן בנדון דידן שנתנו ש"ח ותיקון ממרנ"א שיכול למסור הש"ח בלי כתיבה ומסירה לכל מי שירצה שנראה ברור שחייבין הלוים לשלם להמלוים כדין המציל עצמו בממון חבירו ואין לך אדם שנתפס בעד חבירו וכו' אכן האשה שגילתה להשר שיש לאנשי קהלתינו חובות אצל יהודים הדרים תחתיו לגבי דידה לא מחשב שום אונס ואף שהביא הש"ך בשם הרבה גאונים דאפילו אונס ממון הוי אונס הני מילי היכא שאנסוהו בממון שיקח לו ממונו אם לא יראה ממון חבירו אבל היכא שביקש לגוזלו והראה שלו ושל חבירו הוי ממש דומה למתניתין דקתני ואם מחמת הגזלן חייב ואוקמינא כגון דאנסוהו ואמרי ליה אחוי אדעתיה ואחוי להא בהדייהו דחייב להעמיד לו שדה אחר ה"נ דכוותי' שרצה השר לגזול אותה והיא הראה על מעות אחרים והוי כהראה מעצמו וחייבת לשלם כל הזיקות דאע"פ שהיא נגזלת אסורה להציל עצמה בממון אחרים ופשיטא שאין הלוים חייבים לשלם לה כל זה נראה לי ברור לפסק הלכה וה' ינחני בדרך אמת

שאלה נ

נשאלתי מאחי הרב המופלג מהור"ר משה אב"ד מק"ק זוואלין

לחוות דעתי באשה עגונה מק"ק פרשוטק שנהרג בעלה וז"ל גביות העדות במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא האלוף מהור"ר יהודא ליב בהר"ר גדלי' והעיד בת"ע בעונש אליונ"ע בזה"ל ביום א' איז איין קול גיקומן מען האט איין יהודי גיהרגט סמוך לקהלתינו זענין מיר איין הין גיפארין צו פרעגין דעם גזלן דען דער גזלן איז נתפס גווארין אצל הפריץ באשר מען האט דער קענט בייא דעם גזלן יודשה קלליידר של המנוח מהור"ר ליב בהר"ר משה ז"ל מקהלתינו האבן מיר גיפרגע דעם גזלן וואס פר איין יהודי האסטו גיהרגיט האט ער גיזאגט איך האב גינומן איין יהודי אין וואדילאב איין סוחר איז דורך גיפארין האט זיך בייא מיר אוף גידונגן ער האט גיזאגט ער ווער איז דער ליטא אונט ער איז נהרג גוואין ביום ב' אונט דאס ווען איך האב דעם גזלן גפרעגט איז גוועזין ביום ד' תכף דער נאך אח"ז זענין מיא גיפארין צו זוכין דעם הורג אונט דאס איז גוועזין דיא וואך דער נאך ביום ד' האבין מיר גפונן אין וואלד אוף דעם ארט וואס דר גזלן האט גזאגט מיר האבין אים דער קענט אן דיא קליידר אליזייני קליידר וגם קצת אן זיין חתימת זקן אבר קיין צורה איז שוין ניט ניכר גוועזין באשר דיא ווערים האבין אב גיגעסין האבין מיר אים גינומן אין איין ארון אונ גיבראכט לקהלתינו האבין מיר גפרעגט לאשת המנוח מהרי"ל זאל סמנים זאגין בגופו האס זיא סמנים גזאגט אויף זיין יד שמאלית האט ער אוף דעם אנדרין פינגר איין האק אונט מען קער אן צו זעהן דעם העפט פון דעם האק אונ אן דעם רגל של שמאל קער ער צו האבין אוף דעם גרובין פינגר איין דיקן נאגיל האבין מיר גזעהן אחר הסימנים איז אזו גוועזין עכ"ל. שוב קם חד מינן והעיד בעונש הנ"ל כנ"ל רק הוסיף עוד קצת בזה"ל דער רוצח האט דער נאך מודה גוועזין פר אינץ דס עס איז יוא דער יהודי וויא מיר האבין אים גיזאגט דיא סימנים האט דער רוצח אויך גיזאגט יוא אז ער האט הורג גוועזין איין יונגן מאן מיט אקליין שווארץ בערדיל האבין מיר אים גבעטין ער זאל אונז זאגין וויא דער גוף ליגט האט ער גיזאגט מיד לערך איין תחום שבת מעיר קונטצק אין וועלדיל אויף דער לינקע זייט האט ער אים גשלעפט לערך איין סטייא ווייט וכן היה אז מען האט אים גיפינן באותו מקום וואס דער רוצח האט גיזאגט אונד האבין אים לכאן ק"ק פרשיטק גיבראכט האט אשתו גזאגט סימנים אן גוף כנ"ל אונד נאך איין סימן אז ער האט גיהט איין ציבראכנין פיס זענין דיא ביינר צו אננדר גיוואקסין אזו האבין מיר גיזעהן אן דעם פיס וויא אשתו האט גיזאגט אז דיא ביינער זענין אן אננדר גיוואקסין גיוועזין דען דאס פלייש פון ביין אז מען האט אן גירירט איז דאס פלייש אראפ גירוטשט דער נאך האבין מיר דער קאנט פארט זיין פנים בטביעות עין וגם האבין מיר דער קענט זיין לייב סערדקיל מיט ציצית איז אויף אים גוועזין זיין בערדיל האבין מיר אוך דער קענט איז נאך מחובר גוועזין גם אל זיינע קליידר וויא ער האט גיהאט בכאן קודם נסיעתו לעיר ברעסלוי אזוי האט מען אלי דיא קליידר גפינין בייא דעם רוצח גם בעט גיוואנט האט מען אויך דער קענט בייא דעם רוצח גם זיין חומש גם זייני צעטלין איז אויך גוועזין בייא דעם רוצח גם דיא בריבלך וואס אשתו האט צו אים גישריבן איז אוך אליס גוועזין בייא דעם רוצח וגם דאס גביית עדות ב"ד וואס ער האט גיהאט גובה גיוועזין על מהר"ר ליב בן כהר"ר רחבי' אודות החלב איז אוך גוועזין בייא דעם רוצח כל הנ"ל הוגבה כדת וכהלכה היום יום ב' ג' שבט תע"ב לפ"ק פה ק"ק פרשיטק

נאם הקטן משה

ונאם יהודא ידיל בן לא"א כמהור"ר יעקב יצ"ו

נאם יוסף בהר"ר יהודא יצ"ו