פנים מאירות חלק א צ

למה תני תרתי אלא אי תני' פסולה כמבוי לחוד ה"א כתירוץ התוס' דאפילו בבית בנ"ח נמי פסולה אפילו מגיעות לסכך משום דלא דמי לסוכה דהתם הסכך רחב ורואין ע"י דפנות קמ"ל דפסולה כסוכה לומר בפנים דמי ממש לסוכה דאם הכתלי' מגיעות לנ"ח כשירה ואי תני פסולה כסוכה לבד ה"א מבחוץ נמי כשירה אם הכתלים מגיעות לנ"ח דמנ"ל לאפלוגי קמ"ל פסול כמבוי ובמבוי פסול מבחוץ אף אם הכתלים מגיעות לקורה ה"ה בנ"ח כן וק"ל

וראיתי בדרכי משה שכתב בשם מהר"א מפראג היינו למ"ד דסוכה גבוה יותר מכ' אמה פסולה משום דלא שלטא בי' עינא ולכן אם הסכך מגיע לדפנות כשר והיא סברא רבה אבל לדידן דקי"ל כרבא דאמר טעמא דפסול משום דהוי דירת קבע ואנן בעינן דירת עראי בכל ענין פסול וכן פסק הספר לעיל סי' תרל"ג עכ"ל ולפי משמעות משמע שהשיג על ר"י הלוי דגם לענין חנוכה אפילו מגיע לנר חנוכה לא מהני ונפלאתי מאוד דאנן קי"ל כרבא דטעם משום דירת ארעי מ"מ לא פליג רבא ארבה לענין הטעם דעד כ' אמה לא שלט בי' עינא ואם המחיצות מגיעות לסכך שליט בי' עינא דבדבר כזה כ"ע מודו אלא כדאמרינן בגמ' כולה כרבה לא אמרי האי ידיעה לדורות א"כ סברי דלא קפדה התורה אראית הסכך אבל גבי חנוכה דכ"ע מודו דתלוי בראית הנירות משום פרסומא ניסא א"כ כי היכי דגבי סוכה אם הדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' כשירה ה"ה בנרות חנוכה בפנים וק"ל וראיתי בט"ז שכתב לדחות הלכה זו מטעם כי עיקר מצות נר חנוכה היא בצאת הכוכבים כמ"ש המרדכי וכל שהוא גבוה למעלה מכ' אמה אין העין הולך שם דרך הדפנות כי גם הדפנות עצמן אינם נראים בלילה ואור הנר מלמעלה אין שולט שם עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו והא מצוה סוכה נמי בלילה כמו ביום א"כ לטעמא משום היכרא דסכך איך יוצא בלילה ועוד לדידי' נמי יקשה מנ"ל לומר דנר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה אבל עד כ' אמה כשר מנ"ל דבר זה דאין ללמו' כלל מסוכ' ומבוי אלא ברור הדבר כיון דמצותה משתשקע החמה א"כ יכולין לראות בתחילת הדלקה ועוד י"ל דכך שיערו חכמים דאף בלילה יכול לשלוט ראות עיניו של אדם עד כ' וביותר מכ' אם הדפנות מגיעות לסכך שנר יכול לראות בלילה כמו דבר אחר ביום: כתב הטור דמצוה להניח' למטה מי' טפחי' וכתב הב"י בשם הר"ן אף דאמרי' בגמר' עלה הא דרבינא משמי' דרבא זאת אומרת מצוה להניחה למטה מעשרה דאי ס"ד למעלה מעשר' לימא לי' היה לך להניחה למעלה מגמל ורוכבו וקאמר הש"ס ודילמא אי מיטרחא לי' טובא אתי לאימנועי ממצוה מ"מ קי"ל כרבינ' דלא שבקינן מאי דאיפשיט' ליה לרבא ולרבינא ונקטינן מאי דאידחי בגמרא בהך דילמא בעלמא וכן הסכימו רוב הגאוני' זולת הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הך דמצוה למטה מיו"ד עכ"ל

וקשיא לי טובא דהא האי שקלי וטרי אינו אלא אליבא דר' יהודא דפוט' בנר חנוכה אבל אליבא דת"ק דפליג אדר"י וסבירא ליה דאפילו בנר חנוכה החנוני חייב וכוותי' פסק הטור ח"מ בסי' תי"ח י"ל דסבירא ליה לקושטא דמילתא האי סברא מעליותא היא דהי' לו להניח למעלה מגמל ורוכבו וא"כ קשיא על רבינו הטור למה פסק בא"ח דמצוה להניח' בתוך יו"ד שהוא אליבא דר' יהודא ועל הרמב"ם גופי' לא קשיא משום דהוא לא הביא הך דמצוה להניח' בתוך יו"ד אבל על רבי' הטור קשיא ואפשר דרבינו הטור נשמר מקושיא זו והביא לשון הרמב"ם דחייב בנר חנוכה שהי' לו לשמו' שלא יזיק אך קשה מנ"ל דמטעם זה מחייבי רבנן דילמא מטעם דהי' לו להניח' למעלה מגמל ורוכבו ואין לומ' דזה בכלל דהי' לו לשמו' נרו והי' לו להניחו למעלה מגמל ורוכבו שלא יזיק זה הי' ניחא בדברי הרמב"ם אבל על רבינו הטור קשיא דא"כ יהיו דבריו בא"ח ובח"מ סותרים זה את זה והרי"ף פוסק דאפי' בנר חנוכה פטור מפני שהוא נר של מצוה ולכאורה מנ"ל לפסוק כר"י ולא כחכמים ואין לומר משום דאמרינן בהמניח דף ל"ב באחד רץ ואחד מהלך דמודה איסי בע"ש בן השמשו' שהוא פטור מפני שרץ ברשות מצוה א"כ ה"ה בנר חנוכה כיון שעושה מצוה אבל לא דמי כלל להדדי דהא התם ברץ בע"ש שעושה היזק בריצה ואי אפשר לו להשמר בענין אחר ולכך פטור אבל בנר חנוכה דאפשר לשמור את נרו ראוי להתחייב בנזקו כרבנן וראי' דבח"מ סי' שע"ח פסק כההיא דאיסי בע"ש לפטור ובנר חנוכה לחיוב אלא ע"כ כדכתיבנ' והש"ך הביא בשם ש"ג שאין זה מדברי הרי"ף ולא הי' בידי לעיין בספר שלטי גיבורים והא דנקט ר"י בנר חנוכה פטור מפני רשות מצוה היינו משום דר' יהודה לטעמיה דסבירא ליה דכל שעושה ברשות ב"ד פטור מתשלומין א"כ בנר חנוכה נמי כן והא דנקט משום רשות מצוה דלא נימא דלא נתנו ב"ד רשות בנר חנוכה להניח בתוך יו"ד קמ"ל שהוא רשות מצוה או משום דמצוה להניח' בתוך יו"ד או אפי' לטעמא דאי מיטרחא לי' אתי לאמנועי ממצוה מ"מ בכל מקום שהניח אפי' בתוך יו"ד עושה מצות חכמים ולכך פטור אבל לדידן דפסקינן בח"מ סי' תי"ד דכל אלו שאמרו מותרין לקלקל בר"ה אם הזיקו חייבים לשלם א"כ בנר חנוכה נמי חייב

ונראה לישב קצת קושיא זו בהיתר עוד קושיא אחרת בש"ס בב"ק דף כ"ב ע"א איפלגי ר"י וריש לקיש אי אשו משום ממונא או משום חציו ואמרינן ת"ש גמל שהי' טעון פשתן ועבר בר"ה ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוכה והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני נרו מבחוץ חנוני חייב ר"י אומר בנר חנוכה פטור בשלמא למ"ד אשו משום חציו חציו דגמל הוא אלא למ"ד משום ממונא האי אש לאו ממונא דבעל הגמל הוא ומשני הכא במאי עסקינן במסכסכת כל הבירה כולה ע"ש ולכאורה למה צריך המקשה להביא הך דר"י דהוא שלא לצורך דעיקר קושייתו מדברי ת"ק אלא ע"כ דהמקשה רצה להוכיח מדברי ר"י דאשו משום חציו אליבא דכ"ע דהא אמרינן בש"ס דף כ"ג למ"ד אשו משום חיציו טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה ואסקינא דלמ"ד דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונא ומיירי שנפל' דליקה באותו חצר ונפלה גדר שלא מחמת דליקה דכלו ליה חיציו וכגון שהיה לו לגדרה ולא גדרה ולכך לענין גלוי חייב דהא שור הוא ולא טפח באפי' אבל לענין טמון פטור וזה דווקא אליבא דמ"ד דפטור טמון דאית ליה משום חיציו אית ליה נמי משום ממונא אבל למ"ד טמון באש חייב מעיקרא לא קשיא מידי ולא צריכין לאוקמי בכה"ג אלא דפליגי לגמרי דמאן דאית ליה משום חיציו לית ליה משום ממונא מ"מ נשמע מהך סוגיא דהיכא דכלו לו חיציו תו לא מחייב משום ממונו ואף שבידו לשמור כגון לגדור ולא גדרה מ"מ פטור כיון דכלו ליה חיציו ואליבא דר' יהודא דמחייב אטמון באש וא"כ בנר חנוכה דלמאן דאית ליה אשו משום ממונא ליכא למיפטרי' בשום ענין דאף שהוא לא עשה החץ זה אלא ברשות חכמים מ"מ היה לו לשמור ממונו כמו שור דלא טפח באפי' ולפ"ז ניחא דהמקשה רוצה להוכיח דליכא למ"ד אשו משום ממונא דהא אף ר"י דפוטר בנר חנוכה ע"כ טעמא דאשו משום חיציו דאי משום ממונא מ"מ ליחייב דהי' לו לשמור ממוני' אלא ע"כ דכ"ע אית ליה משום חיציו אלא דפליגי דלרבנן דמחייבי בנ"ח משום דהיה לו להניחו למעלה מגמל ורוכבו והתרצן השיב לעולם דרבנן סבירי להו דאשו משום ממונא והכא מיירי במסכסכת כל הבירה כולה ובנ"ח חייב אף דמצוה להניחו בתוך יו"ד מ"מ היה לו לשמור ממוני' ורבינו הטור פסק דאשו יש בו משום ממונא ולכך שפיר כתב דחייב בנ"ח דאף דמצוה להניחו בתוך יו"ד מ"מ הי' לו לשמור נרו דאשו משום ממונו וק"ל

שאלה מח

מה שנשאלתי מן אחי הרב המופלג מהור"ר משה אב"ד דק"ק זוואלין

לחוות דעתי באשה עגונה שנטבע בעלה בנהר ווייסיל במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הנעלה הר"ר ישראל סג"ל במהור"ר יצחק סג"ל והעיד בתורת עדות בחרם באלי"וע בזה הלשון מיר זיינן גיגנגן בערב י"כ תעא"ל בכפר פאלאוויץ צו דער גרוסי ווייסל טבילה זענין גיוועזין כמה אנשים חשובים מיט מיר זיינן שון עטליכי לייט ארויס גיגנגען אויס דען וואסער אונד איך בין גיוועזין נאך דרינען איז הנעל' כמר תנחום בהר"ר יצחק ש"י גיקומען צו לויפין אין דער ווייסיל אריין אין דיא טיפעניש תיכף ומיד האב איך אים אן גיחאפט בייא קאפ אן דיא האר אונ' כמר ת' הנ"ל האט מיך אן גינומן בייא מיין פוס קוים איך בין ניצול גיווארן בין שיור אויך חלילה וד"ל אזוי בין איך נאך גילאפען נעבין אים האב אים גיגרייכט איין רוט זאל זיך אן חאפין אין דעם איז גיקומן צו שווימען אחי הנעלה הר"ר משה סג"ל האט וועלין ראטיווין אונ' דאס גרויסע וואסער דער שטראם האט אים גיטראגען האט אים ניט גיקאנט מציל זיין אונ' הרר"מ הנ"ל איז צו ריק גישווימען בין איך נאך גילאפען מיט דער יבשה האב נישט גיקאנט דער זעהין ער איז דער טרונקין גיווארען האט האלוף הרא"ש מהור"ר אפרים בהר"ר אברהם ז"ל אויס גירעכט ערלים תיכף עי"כ גם בי"כ מהאט אים ניט גיקאנט גיפינען ע"כ לשונו

שוב בא לפנינו הנעלה ה' משה בהר"ר יוסף מק"ק זעליחאב ער זיצט אין דער קרעצמי בכפר פאוולאוויץ האט הנעלה כמר תנחום הנ"ל גיהאלטין ר"ה בייא מיר אין דער קרעצמה אזוי זענין מיר גיגאנגען אין ברייא הויז אריין צו אננדר אזוי האבין מיר גפרעגט אין ברייא הויז וואן זענין דיא לייט גיגנגן האט מען גיענפערט זי זענין גיגנגען טבילה אזוי בין איך גיגנגין מיט כמר תנחום הנ"ל זענין שוין לייט דרויסען גיוועזין בין איך אויך אריין גיגנגין אונ כמ"ת הנ"ל איז גילאפין אין דער ווייסיל אריין האט אים דער שטראם גיחאפט איך האב אים ניט קאנין מציל זיין אזוי האט כהר"ר ישראל סג"ל הנ"ל מיט אים זיך גידרייט אויף דער ווייסל האט אים ניט קאנין מציל זיין האט הרר"מ סגל הנ"ל זיך ווידר אויס גיטאן אונ' איז נאך גישווימען אויף דיא טיפעניש בייא הויכין ברשעג האט נישט קאנין פועל זיין האט הרר"מ הנ"ל גישריגן למען השם לאז מען שיקן נאך ערלים לאז מען מציל זיין חאטשי דעם גוף זאל קובר ווערין זאל חלילה דאס ווייב איין עגונה בלייבין אזוי איז גילאפן האלוף הרא"ש מ"א הנ"ל ארנדר אונ האט אויפ גירעכט תיכף ערלים עכ"ל בחרם הנ"ל: