פנים מאירות חלק א מז

דקשיא להו בהי' במזרח וכתב במערב ממ"נ אם לא כתב כלל עמידת סופר ועדים כשר אמאי שינה פסול ולפי עניות דעתי נראה לישב דהתוספות לא כתבו דאם שינה כשר כיון שאין צריך לכתבו היינו היכא שאין צריך לכתבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן והיכא דלא נכתב מותר לגרש בו לכתחילה ולכך אין השינוי פוסל דמהי תיתי לפסול אי משום שיאמרו לא גירש זה אלא אחר שגירש דכיון דמקום לידתו אינו יודע וגם אינו נקרא על מקום לידתו ליכא הך חששא ואי משום עדים דחתמו אשיקרא לזה הביא ר"ת ראיה מכתובו' דכיון דאין צריך לכתבו לא קיימו סהדי עלה וכן כתב הרא"ש בהדי' אבל עירו ועירה דתיקנו חכמי המשנה לכתוב ואף אם נימא לא כתבו כשר מ"מ אם שינה פסול מטעם שיאמרו לא גירש זה אלא אחר שגירש ופשיטא היכא דלא כתבו כלל אם נימא דפסול מדרבנן היכא ששינה י"ל שפיר דפסול מדאוריית' והתו' בפ' ב' רצו תחילה להוכיח דאם לא כתבו כלל דאפי' פסולא מדרבנן ליכא אליבא דרבנן דפליגי אדר"מ מדנקט שינה שמה ולא נקט לא כתבו כלל וע"כ אליבא דר"מ נוכל לומר דבלא כתבו כלל פסולא מדרבנן מ"מ נחית דרגא לרבנן דפליגי אר"מ בשינה שמו א"כ בלא כתבו כלל אף פסולא מדרבנן ליכא וכתבו התו' דהא ליתא דבלא כתבו כלל פסול מן התורה דבעינן מתוכו מוכח ולזה נולד הקושי' דליתני רבותא טפי דלא כתבו כלל וע"כ הוכרחו לתרץ דלא שינה ממש אלא דכתב שם דגליל ביהודא אבל בשם עירו ועירה הוי שינוי ממש דהא אם לא כתב שם עירו ועירה אליבא דכ"ע עכ"פ אינו פסול מן התורה וא"כ אין כאן קושי' דליתני רבותא טפי ובזה א"א לומר כהתירוץ מה שרצה מר לישב על קושי' העולם השני' דמאי קאמר בגמר' אילימא בעל וכו' ומאי קושי' דלמא לעולם בעל וסיפא דמתניתין לאו שינה ממש ורישא דמתניתין שינה ממש וממשנה יתירה ידעינן ודחה מר דהתוס' מתרצים זה כדמוכח בפ' ב' וא"כ בלא משנה יתירה ידעינן בלא שינה ממש איירי והנה למה שכתבתי א"א לומר זה דאי אפשר לומר בשינה שם עירו שינה ממש קאמר דהתם ע"כ מדלא כתב כלל שם איש ואשה פסול מן התורה וא"כ ע"כ קשה ליתני רבותא טפי דלא כתב כלל אלא ע"כ דלא שינה ממש איירי אבל בשם עירו לא קשה כלל ליתני לא כתב כלל דבאמת אליבא דכ"ע דלא כתב כלל אין כאן פסול מן התורה ואיצטרך לאשמעינן פסול מן התורה בשינה וא"כ לא ידעינן דלא בשינה ממש איירי אלא ממשנה יתירה וקושי' העולם במקומה עומד' ואפשר לישב דע"כ כיון דשינה שמו ע"כ מוכח דלא שינה ממש איירי א"כ ה"ה שם עירו לאו שינה ממש איירי כיון דתני לה בחד בבא וק"ל

ועוד קשי' לי במאי דדחה מר דבריו דהוי מצי ר"ת לפרש ולפסוק כר"מ אף דר"מ פוסל בשלום מלכות היינו אם שינ' אבל אם לא כתב כלל כשר ולהכי לא כתבינן כלל שלום מלכות עכ"ל תמהני מאוד דהא אף אם אינם כותבים שלום מלכות מ"מ צריכין לכתוב שום זמן דאי לא נכתב שום זמן הוי א' מג' גיטין אלא ע"כ דצריכין לכתוב לאיזה מנין אחר וזה הוי שינוי כמו לחורבן הבית וא"כ אנו שכותבין לבריאת עולם הוי שינוי לר"מ ולכך הוכרח לפרש ר"ת דהלכה כרבנן. וגם מה שכתב מר דהתוספות מישבים קושיא בד"ה כי יתביתו בשילה כו' עד לרבותא לפי שהן קרובים זו לזו פשוט בעיני שכוונת התו' לתרץ מ"ש בהי' במזרח וכתב במערב דהל"ל לאשמעינן רבותא טפי בלא כתב כלל והנה מר חוזר וסובב על קטבו הראשון ולפי עניות דעתי י"ל דבוודאי לא כתב כלל פסול מדרבנן לר"מ ובשינה הוה הולד ממזר. וגם מה שכתב מר שפשוט בעיניו שזה כוונת תוספות ד"ה זו דברי ר"מ שקי"ל כרב באיסורא ולדידיה אסור לגרש בו לכתחילה כוונתם כלומר אף אם תאמר בלא כתב כלל עדיף מ"מ לדידיה אסור לגרש בו לכתחילה וכו' תמה אני דזה לא הוי כלא כתב כלל דמה שכותבי' למנין בריאת עולם הוי שינוי בשלום מלכות דומי' דלחורבן הבית וק"ל

וגם מה שהקשה מר על התו' דלמא מקום עמידה ומקו' דירה שווים ולהכי א"א לאוקמ' במקום עמידה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו וא"א לתרץ דברישא פליגי חכמים ובסיפא מודים לר"מ כיון דמקום עמידה ודירה שווים וא"כ אין מקום להוכחת תוס' וצ"ע עכ"ל ואני אומר דמנ"ל להמקשה להקשות דבודאי מצד הסברא מקום עמידה קיל ממקום דירה דגיטין הבאין ממדינת הים אין כותבי' מקום עמידת אשה ומקום דירה כותבין א"כ הדרא קושי' לדוכת' לאוקמי הא דקתני הי' במזרח מיירי ששינה מקום עמידה והא דלא ערבינהו משום דברישא פליגי חכמים ובסיפ' מודים וק"ל

וגם אשר כתב לישב קושי' התוספות שהקשו לר"ת מההיא דג' גיטין ועיקר יסודו דבהי' במזרח דאם לא כתב כלל הולד כשר ותצא ולכך בתר דמסיק רב דמוקי למתניתין דג' גיטין כר"מ עדיין הקושי' במקומה הא איכא יותר מג' גיטין היינו היכ' דלא כתב כלל כו' לא זכיתי לה"ד מי הכניסו לדבר זה לומר בלא כתב כלל בהי' במזרח תצא דהא בשינה שם עירו ועירה דמודי רבנן דהוי הולד ממזר הסכימו רוב הפוסקים דאם לא הזכיר כלל דגט כשר ק"ו בהי' במזרח דלפי האמת פליגי רבנן עליה דקיל טפי ופשיטא היכא דלא כתב כלל דגט כשר בודאי הראה מר חריפתו בזה לחדד התלמידים ומה שכתב מר דלכתחילה הי' לכתוב דמתקרי פראסטיעווי ודמתקרי פראסניץ להוציא מכל החששות כמו בשם המגרש עצמו כבר כתבתי שיש לטעות שקורין בשם שניהם ואף שבשם המגרש כתב רמ"א בתשוב' סי' פ"ד לכתו' אהרן דמתקרי' סעדי' דמתקרי' ישעי' מ"מ כבר כתבתי שיש חילוק בשם האיש וכן שם העיר דלא לכתוב כלל שם דגיות ע"כ נראה דלא היה כאן בית מיחוש אף לכתחילה לכתוב השם היותר מפורסם דהיינו פרוסטיץ דמתקרי' פראסטיאווע

ועוד כתב מר בטור סי' קכ"ח במה שכתב הרא"ש שר"ח כתב דהלכה כר"מ וכו' עד משמע דאיהו מפרש מלתא דרב אשלום מלכות וכו' וכתב מר דלכאורה דבריו תמוהי' דאף אם מפרש מלתא דרב אהי' במזרח מ"מ פס"ד אמת כיון דהוא פוסק כר"מ ודוחק לומר כיון דרב אמר אהי' במזרח זו דברי ר"מ ש"מ זו ולא ס"ל וכתב מר דזה ברור דמזה יצא להר"ח מה שפסק כר"מ בהי' במזרח מדלא אמר רב אהי' במזרח עכ"ל ותמיהני טובא דאטו אמר רב בפירוש זו דברי ר"מ אשלום מלכות דהא רב סתמא קאמר זו דברי ר"מ ואנן מחולקין בפירושו אי אמר אשלום מלכות או אהי' במזרח וא"כ מנ"ל להר"ח לפסוק כר"מ דלמא באמת אמר אהי' במזרח זו דברי ר"מ אלא נראה לי ברור הדברים כפשטן כיון דרב בעי לפרושי לתלמידיו דחכמים פליגי עליה דר"מ ש"מ דרוצה לפסוק כחכמים וסבר דלמא יטעו התלמידים ויאמרו דברי הכל הוא ולכך אמר דיחידאי היא דחכמים פליגי עליה דיפסקו כחכמים דאי היה רוצה לפסוק כר"מ לא היה צריך לפרושי דחכמים פליגי עליה והנה ר"ח פסק כר"מ בהי' במזרח מדחזינן לרב ולרב הונא דחיישי להכי ולכך כתב הרא"ש שפיר משמע דאיהו מפרש מלתא דרב אשלום מלכות דאי אהי' במזרח יקשה דרב אדרב דע"כ כיון דמפרש לתלמידיו דחכמים פליגי עלי' ש"מ דרוצה לפסוק כחכמים ולמה חש רב לדברי ר"מ ואמר לספרי כי כתביתו וכו' אלא ע"כ כיון דרב חש לדברי ר"מ ש"מ דפסק בהי' במזרח כר"מ והא דמפר' רב לתלמידיו זו דברי ר"מ אבל חכמים פליגי עלי' ש"מ דרוצה לפסוק כחכמים היינו אשלום מלכות וזה דחה הרא"ש ראייתו של הר"ח דאף דרב דחייש להכי י"ל דגם רבנן מודים לכתחילה איכ' למיחש אבל אין ראיי' משם דהולד ממזר ולפ"ז נוכל לומר דרב אמר למילתא זו דברי ר"מ אהי' במזרח לאורוי' לתלמידיו דהלכת' כרבנן ומ"מ רבנן מודו דלכתחילה צריך לכתוב מקום הסופר והעדים ולכך הזהיר רב לספרי ואמר כי יתביתו וכו' וזה פשוט וברור ובזה מיושב נמי במאי דקשי' ליה למר מנ"ל להפוסקים אליבא דרש"י דכשר לגמרי דהא ר"ח ג"כ מפרש דאשלו' מלכות קאי ומ"מ ס"ל דהולד ממזר א"כ מי מפיס דלמא רש"י נמי ס"ל הכי ואני אומר דיש לומר בשלמא ר"ח פוסק בהדי' כר"מ בהי' במזרח ע"כ צריכין אנו לפרש דהוא סבר דרב דאמר זו דברי ר"מ אשלו' מלכות אמר דאי אהי' במזרח קשה רב אדרב וע"כ צריכין אנו לומר דחכמים דפליגי בהי' במזרח דאפי' לכתחילה אינו צריך אבל רש"י דפי' דרב אמר למילתא זו דברי ר"מ אשלו' מלכות ולא פסקו בהדיא כר"מ מצינו למימר כפשטא דסוגיין כדכתב הרא"ש דחכמים הצריכו לכתוב שם העיר שעדים חתומים בו ולכך היה רב מזהיר לסופרי' ואמר כי יתביתו וכו' אבל באמת מודים דכשר לכתחילה לגרש בו דא"ל דהולד ממזר דחכמים לא פליגי בהכי דא"כ לערבינהו ולתנינהו גבי שינה שמו ושמה וכן מדלא מפרש רש"י למילתא דרב אהי' במזרח ש"מ דהתם לכתחילה מותר לגרש בו וק"ל

אחר זה בא לידי ספר גבורת אנשים וכתובים בסופו שו"ת מאבי אמי רבתי ה"ה הגאון מוה"ר מאיר ז"ל אביו של הש"ך ונאמר שם בפירוש דאף לכתחילה אין צריך לכתוב שם של גוים ואף דהכריע הש"ע דגבי מומר כותבי' על שם העכו"ם וכל שום וחניכה היינו דווקא בשם האיש אבל בשם העיר לא מצינו שיכתוב על השם הגיות וכל שום וחניכה אלא דלא כתבינן כלל שם דגיות ע"ש באריכות ושמחתי כעל כל הון שבודאי בלי פיקפוק היכא דשם גיות אינו אלא מיעוטא דמיעוטא שאין צריך לכותבו כלל ואפילו לכתחילה נראה לי שראוי לסדר מהיום גט פה ע"כ רשמתי כפי מה שכתבתי בגט שלא לשנות דורות הבאים פרוסטיץ דמתקריא עראסטיאווע

שאלה כג

תשובה זו השבתי למחותני הגאון מוהר"ר צבי נר"ו

בהיותו יושב על כסא הוראה בק"ק האמבורג בנדון שלא נמצא לב לתרנגולת וכמה דברים שבלב נאמרו ונשנו וכבר נדפסה תשובה זו בארוכה בספרו סי' ע"ד ולא הביא שם רק קצת דברי ע"כ באתי במגלת ספר לכתוב דברי אשר השבתי לו תחילה על סדר קונטרוסו שנדפס תחילה בברלין וזה החלי בעזרת ה'

אמרתי להשיב מפני הכבוד כבוד חכמים ינחלו טוב ושתיתי בצמא את דבריו ומה מאוד הי' נוחי' וערבים וחביבים דבריו עלי אך באשר שזכיתי לדבק בזרעו יאמרו מחנפי רבנן אהדדי ע"כ אמרתי לכתוב הרשום בכתב אמת מה שיש לבעל דין לחלוק על סברתו דמר תחילה צידד מר להביא ראיות שאי אפשר לשום נברא בעולם להחיות אפי' שעה אחת בלא לב ויהי' כאחד הבריאי' וא"א לצייר כלל מציאות