פנים מאירות חלק א מו
Panim Meirot part 1 46 · פנים מאירות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →בהי' במזרח וכתב במערב ר"מ אבל חכמים פליגי עליה להכי נקט שינה לרבותא אליבא דחכמים דאף בשינה פליגי כלומר לשמואל כיון דחכמי' פליגי בשלום מלכות ה"ה בהי' במזרח דא"כ לערבינהו אי אפשר שכוונת הגמ' להביא דברי ר' יודא אמר שמואל בשלום מלכות וא"כ ע"כ דברי הרב לענין היה במזרח איירי ולהכי לא קתני לא כתב כלל לאשמעינן דאף בשינה פליגי רבנן ודו"ק
ומ"ש דלהכי לא קתני לא כתב כלל ע"ז תרצו תו' דלרבותא שהיו קרובים זו לזו קשה קצת דא"כ מה שכתבו התוס' ולהכי לא מוקי בבעל ובעמידה וכו' דמאי הוכחה יש דלמא להכי לא מוקי לי' בבעל ובעמידה דא"כ קשה אמאי לא קתני לא כתב כלל ולהכי משני בסיפ' וכי הא דאמר רב לספרי וכו' ודו"ק
והנה היוצא מתוך דברינו אף שס"ל לתו' דאם לא כתב כלל כשר ה"ה אם שינה כשר היינו אם לא כתב כלל כשר לגמרי אבל מ"מ אין שניהם שוין אם שינה הולד ממזר נוכל לומר בלא כתב כלל הולד כשר ותצא ואי אמרינן בשינה הולד כשר בלא כתב כלל אסור לגרש לכתחילה ופשוט בעיני שזה כוונת תוס' ד"ה זו דברי ר"מ שכתב דקי"ל כרב באיסורי ולדידי' אסור לגרש בו לכתחילה כוונתם כלומר אף אם תאמר בלא כתב כלל עדיף מ"מ לדידי' אסור לגרש בו לכתחילה דליכא למימר בלא כתב כלל כשר דא"כ אף אם שינה כשר אלא ע"כ לרב דס"ל הולד כשר ותצא יהא לפחות בלא כתב כלל אסור לגרש בו לכתחילה וזהו פשוט שלא כדברי מהרש"ל ומהרש"א
ועל דרך זה מתרץ תו' בלא כתב כלל אין רגילין עכשיו לכתוב והא דקא אסרו בשינה לגמרי ע"כ בלא כתב כלל אסור לגרש בו לכתחילה היינו בימיהם שהיו רגילין לכתוב אבל עכשיו אין רגילין לכתוב והר"ר יוסף פי' דעכשיו אין המלכות מקפדת זה ברור ודו"ק
ומתוך דברי אלו דברי תו' שריר וקיים בין לר"מ ובין לרבנן אלא כגון זה צריך אני להודיע מה שכתבו תו' בשינה מקום עמידה כשר ולהכי לא מוקי בבעל ובמקום עמידה וכו' קשה דילמא מקום עמידה ומקום דירה שווים ממש והאסור בזה אסור בזה ולהכי לא מוקי בבעל ומקום עמידה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו וצריכין לומר דברישא פליגי רבנן עליה דר"מ ובסיפ' מודו לר"מ (והיינו כפי' ר"ת ולרש"י ג"כ שם פליגי) ולהכי א"א לאוקמי במקום עמידה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו וא"א לתרץ דברישא פליגי חכמים עלה דר"מ ובסיפא מודו דמקום עמידה ודירה שווים וא"כ אין מקום להוכחת תו' וצ"ע
ולרווחא דמלתא אכתוב מה שעלה במצודתי על זה ימצא נחתא כי יוצא מתוך שכתבתי על הקושי' שמקשין העולם בהי' במזרח וכתב במערב אמאי לא נקט לא כתב כלל ואם לא כתב כלל כשר אמאי שינה פסול ואמרו שיש ע"ז שני תירוצים א' דתו' לא כתבו דתלוי' זה בזה אלא אם לא כתבו כשר לגמרי ואמרינן אם שינה נמי כשר לגמרי אבל אם לא כתב כלל פסול לכתחילה נוכל לומר אם שינה פסול בדעבד ואם אמרינן לא כתב כלל פסול בדעבד ותצא אמרינן אם שינה הולד ממזר וכה"ג כתב דר"מ להכי נקט שינה ממש לרבות' דרבנן פליגי אף בשינה ממש מזה הקשיתי קושי' עצומה ונפלאה על תוס' שמקשים על ר"ת שמפרש אהי' במזרח וכתב במערב קאי רב דאמר זו דברי ר"מ מהאי דפרק המגרש דמקשה מג' גיטין פסולין ותו ליכא והא איכא שלום מלכות הי' מפרש דברי רב כפשטן דאשלום מלכות קאי ולא ניחא לי' לפרש אהי' במזרח וכתב במערב קאי כפשטא דשמעיתן דהי' במזרח עם שינה שמו ושמה שניהם שקולין ויבואו שניהן ר"מ ורבנן וס"ד דמקשינן מה דקתני היה במזרח וכתב במערב ולא קתני לא כתב כלל היינו בלא כתב כלל הולד כשר ותצא להכי קתני היה במזרח וכתב במערב לאשמעינן דהולד ממזר ולעולם בהיה במזרח וכתב במערב ר"מ וחכמים לא פליגי אבל למאי דמסיק רב מוקי למתניתין דג' גיטין כר"מ וקשה הא עדיין אליבא דר"מ קשה והא איכא טפי מג' גיטין דהיינו בלא כתב כלל שהולד כשר ותצא וא"כ אף למאי דמשנה ר"מ היא קשה הא איכא טפי מג' גיטין אלא וודאי צ"ל לר"מ לא כתב כלל נמי הולד ממזר ולהכי לא מצי למתני בהדי ג' גיטין א"כ הדרא קושי' לדוכתה אמאי לא קתני בהי' במזרח רבותא טפי דהיינו לא כתב כלל דהא ליכא למימר כדאמר בלא כתב כלל ס"ל לר"מ הולד כשר א"כ קשה למאי דמוקי למתני כר"מ הא איכא טפי מג' גיטין א"נ להכי לא קתני לא כתב כלל דרבנן פליגי עליה דר"מ בהי' במזרח וכתב במערב ומשום הכי קתני הי' במזרח וכתב במערב לרבותא אליבא דרבנן אף בהי' במזרח וכתב במערב פליגי ומעתה צדקו דברי ר"ת דוודאי לפי האמת מה שאנו נוהגין לכתוב לבריאת העולם היינו למסקנא דהתם דמסקא אליבא דאמת דמוכח במסקנא דקאי אהי' במזרח אבל המקשן יפה הקשה למאי דס"ד דקאי אשלום מלכות וצ"ע ודו"ק
עם דברי אלו מיושב היטב מאי שהקשיתי לעיל אמאי לא מוקי ר"ת תרוצו אף אליבא דר"מ ולא כתב כלל עדיף מן שינה לגמרי והך דכתובות דמעלין משטרות ליוחסין הוא אליבא דרבנן אבל למ"ש מיושב היטב דליכא למימר אליבא דר"מ לא כתב כלל כשר לגמרי דא"כ תקשה לר"ת מהאי דמודי' דמקשה והא איכא שלום מלכות וליכא לתרצו לכדאמרן בתחילת סוגיא עלה על דעת תוס' לפרש דקאי אשלום מלכות ולמאי דמסיק דמתניתין כר"מ קשי' ליה אמאי לא קתני לא כתב ומ"ה ע"כ קאי אהי' במזרח ואי אמרת לר"מ לא כתב כלל כשר לגמרי מאי דמסיק דמתניתין ר"מ היא מ"מ עדיין נוכל לומר דקאי אשלום מלכות ובהי' במזרח מודים רבנן לר"מ והא דלא קתני לא כתבו כלל דלא כתב כלל כשר לגמרי ומ"מ ליכא אלא ג' גיטין ולהכי מפרש ר"ת דלא כר"מ ודוק
ואמרתי מיושב בטוב טעם ודעת מה שהקשיתי לעיל בתו' שכתבו דלהכי לא מוקי בבעל ובעמידה דמאי הוכחה יש דלמא להכי לא מוקי בבעל ובעמידה וכו' דעמידה ומקום דירה שניהם שווין כמו שכתבתי לעיל ואי מה שכתבתי אמרתי דלשיטת ר"ת מיושב וה"פ שתו' הביאו ראיי' לקיים ראייתם מ"ש בתחילה גיטין הבאים ממדינת הים וכו' וא"ת אף דלא כתב כלל כשר אם שינה פסול לזה כתבו תוס' דע"כ אם לא כתב כלל כשר ואם שינה כשר ולהכי לא מוקי וכו' דאי לא תימא הכי קשה ה"ל לאוקמי בבעל וליכא למימר דרבנן פליגי אהי' במזרח דהא או לא כתב כלל כשר מ"מ פסול א"כ נוכל לומר לעולם אשלום מלכות קאי ואף דמוקי כר"מ מ"מ לא קשה ותו ליכא דבלא כתב כלל כשר א"כ צריכין לומר זה תלוי בזה ודוק. ואמרתי כל דברי תו' שרירי' וקיימי' ואין לפקפק עליהם ואף למ"ד בשינה מקומ' ועמידה פסול הוא מטעם שלא יאמרו איש אחר הוא שגירש שהרי אין לעמוד באותו מקום בנד"ד שהכל יודעי' שהיהודים קורין אותו פרוסטיץ ורוב עם קורין אותו פראסטיאווע אף שקצת שרים קורין אותו פראסניץ כולי עלמא יודעין שגט נכתב ע"ש יהודי ועל רוב גוי' שקורין כך וזה הוא המגרש ולא אחר מ"מ לכתחילה הי' לו לכתוב דמתקרי פראסטאוי' ודמתקרי' פראסניץ להוציא מכל החששות כמו בשם המגרש עצמו ומה שרוצה לדמות לשם רעדיש והרעדיש ולחלק בין פוזנא לפוזניינו שיש מקום לבעל דין לחלק ואין רצוני להאריך בזה אחר שכבר ניתן הגט ובנד"ד לכ"ע אם שינה כשר ע"כ מעתה כל גיטין שיכתבו שם יכתבו כמו גט הראשון כפי סדר רום מעלתו שלא להוציא לעז על הראשון ובענין הנהרות והבארות יפה כתב וצדקו דבריו ודי בהערה זו כי טרוד אני
והואיל ואתא לידן אכתוב מה שכתבתי בטור א"ע סי' קכ"ח שינה מקום עמידת עדים כתב ר"ח שאם ניסת הולד ממזר וכן כתב הרמ"ה שאפי' אם נשאת בו תצא אבל הולד כשר מן השני ודוקא מן השני אבל מן הראשון הוי ממזר ולא נראה לא"א הרא"ש ז"ל ור"ת פסק שהולד כשר אבל לא תנשא לכתחילה ולפי' רש"י תנשא בו לכתחילה וכן הוא דעת האלפסי עכ"ל וכתב הב"י הרא"ש כתב שהר"ח כתב הלכה כר"מ בהי' במזרח וכתב במערב וכו' עד משמע דאיהו מפרש מלתא דרב אשלום מלכות קאי וכו' ולכאורה דבריו תמוהין דאף אי מפרש מלתא דרב אהי' במזרח וכתב במערב וחכמים פליגי אדר"מ מ"מ פסק דינו אמת כיון דהוא פסק כר"מ ודוחק לומר כיון דרב אמר אהי' במזרח זו דברי ר"מ ש"מ זו ולא ס"ל ועוד קשה דאם רב אמר למלתיה אשלום מלכות ולא אהיה במזרח וכתב במערב א"כ א"ל דחכמים מודים לר"מ בהי' במזרח ומצינו לומר דפסק אליבא דכ"ע ואי משום הא ל"ק דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו היה במזרח וכתב במערב אם שינה שמו ושמה אלא ע"כ צ"ל דחכמים פליגי בהיה במזרח ומעת' מיושב דצריכין לומר לדברי ר"ח דפסק כר"מ ואשלום מלכות דכיון דרב אשלום מלכות קאי ובאמת בהיה במזרח וכתב במערב נמי פליגי רבנן ומ"מ אמר רב למילתא אשלום מלכות והיינו טעמא דזו דברי ר"מ היינו זו ולא ס"ל ולהכי קאמר אשלום מלכות אבל בהיה במזרח לא אמר רב זו דברי ר"מ דאף דחכמים פליגי מ"מ הלכה כרבנן וזה ברור ומזה יצא להר"ח מה שפסק כר"מ בהי' במזרח וכתב במערב מדלא אמר רב אהי' במזרח ובזה מיושב מ"ש הפוסקים אליבא דרש"י דפירש אשלום מלכות קאי ובהי' במזרח כשר לגמרי והיינו דקשי' ליה דע"כ א"א לפרש דומה להאי דשינה שמו ושמה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו אלא וודאי דכשר לגמרי לחכמים ולהכי לא מערבי ותני וליכא למימר דלהכי לא מערבי ותני דבהי' במזרח וכתב במערב הולד כשר א"כ אמאי אמר רב למילתא אשלום מלכות ולא אמר בהי' במזרח וכתב במערב א"ו דשם כשר לגמרי אבל זה וודאי צ"ע מנא להו להפוסקים אליבא דרש"י דכשר לגמרי דהא ר"ח ג"כ מפרש דאשלו' מלכות קאי ומ"מ ס"ל דהולד ממזר א"כ מי מפיס דלמא גם לרש"י דמפר' אשלום מלכות קאי דהולד כשר לגמרי דלמא רש"י ס"ל כר"ח ויש לישב בדוחק וצ"ע
וזה אשר השבתי להגאון המפורסם בדורו כבוד מהר"ר אברהם ברודא נר"ו
הנה שתיתי בצמא את דברי פה קדשו קדוש וברוך יאמרו לו אשרי התלמידים המסתופפים בצלו וראיתי שדבריו עולים לרום ויורדים עמק שאלה עמוק עמוק מי ימצאנו ועל לבו הרחב מי יעמדנו אין זה אלא מחמת דרבנן שכיחי קמי' ריש מתיבתא ומחדדין לי' שמעתתא כשמעתא דיממא ומאן יהיב לן נגרא דפרזלא ואזכה לשמשו ואמרתי לכתוב הרשום בכתב אמת ולשום עיון תחת עיון בדבריו הטהורים והנני דן כתלמיד לפני הרב. ראשון שנתחבט מר לישב קושי' העולם במאי