פנים מאירות חלק א מה

עכ"ל הרי להדי' לדעת ר"ת יש חשש איסור להזכיר שם נכרי בגט אלא די"ל דווקא בשם הנכרי' הוא איסור להזכיר אבל בשם עיירות י"ל דאין כ"כ איסור וי"ל דצריך להזכיר שם של גוים בהדי שם של ישראל העיקר אבל לא עלה על דעת שום פוסק להקדים כי אנן בעינן לפרסם בעיני ישראל ומה לנו לחוש לשם גוים אלא דחשש דשמא הוי בכלל שום וחניכא כיון דלפעמים ישראל נמי קוראים בשם הגוים כשמדברים בלשונם וראוי לכתוב על שם זה דמתקרי' וכבר כתב מר בעצמו שהדברים ברורים כן

ומה שכתב מר להביא ראיה מתרגום יונתן פ' שלח לך שפי' אקרא ע"כ קרא שמו נחל אשכול ואני בעניי לא זכיתי להבין דברים אלו דהא תרגום של נביאים נמי יונתן אמרו מפי חגי זכרי' ומלאכי ונזכיר פסוק אחד בשמואל א' סי' כ"ג ע"כ קראו למקום ההוא סלע המחלוקת ופי' הת"י ע"כ קרא לאתרא ההוא כיף פלוגתא אתרא דאיתפליג ליבא דמלכא למיזל לכא ולכא וכן פי' רש"י ולדברי מר איך מתרץ שם הת"י הי' להם לקרות מחלוקת סלע ועוד גבי ותמת דבורה ויקרא שמו אלון בכות הי' להם לקרות בכות אלון לפי' רש"י דמישור של בית אל היו קורין לו אלון וכן בפסוק ע"כ קראו למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם הי' להם לקרות שבע באר וכן גבי הגר ע"כ קרא לבאר באר לחי רואי ופי' הת"י על שם השכינה שנראה לה שם א"כ היה לה לקרות לחי רואי באר וכן יש הרבה פסוקים אלא נראה ברור דדיוקא של תרגום יונתן בפ' שלח לך משום דקשיא לי' דלא נזכר תחילה בתורה שבאו למקום ששמו נחל רק כתיב למעלה ויבאו עד נחל אשכול ויכרתו משם וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול וע"כ צריכין אנו לומר שמה שנזכר בתורה תחילה נחל אשכול ע"ש העתי' ומוכח מזה דלא הי' מקום מקודם שנקרא נחל אלא ע"כ דנקרא ע"ש המאורע שקצצו משם אשכול ונטיף מיני' חמרא כנחל אבל בהנך פסוקים שזכרנו נזכר למעלה שם המקום בדוד כתיב וירד הסלע וכן גבי דבורה כתיב למעלה ותקבר תחת האלון וכן גבי אברהם כתיב למעלה כי חפרתי את הבאר הזאת וכן גבי הגר שמצאה המלאך על עין המים ולכך נקרא אח"כ המקום ע"ש המאורע שם המקום תחילה ואח"כ שם המאורע במקום הזה ואין זה ענין דומה כלל לאיש ואשה שנשתנו שמם דהתם בעינן לידע שם המגרש עיקר שמו מה שנקרא בעת נתינת הגט ובר מכל זה לדעתי אין לנו להקשות על ת"י מנ"ל דבר זה מקרא כי הוא לא עשה פירושו כפי' תרגום אונקלס או פי' רש"י ושאר מפרשי התורה רק דבריו היו ע"פ קבלה מנביאים חגי זכרי' ומלאכי וגילה לנו רזין דרזין מה שאין לנו שום רמז ורמיזה מהוכחת הפסוק וגם מה שכתב מר שאין נדון דידן דומה למה שכתב בפסקיו בענין רעדיש והרעדיש דהתם הטעם שדרכם של הבהמי' להאריך המלה בה' משמע דווקא מלה שדרכם להאריך משא"כ שארי אותיות מיקרי מגוף המלה וכאן אות ל' הוא אות מן המבטא ודאי לא שייך הארכה עכ"ל ואני דן לפני רבותי בקרקע דמנ"ל לפוסקים לחלק בכך מה לי אם מאריכין או אין מאריכין תיתי מהי תיתי ע"כ רגילי' הם לקרות בשם אחר אלא נראה ברור דעיקר יסודו בנוי ע"פ התוס' דכל היכא דהכנוי דומה לשם עצמו אע"פ שנשתנה במקצת תיבות יש לסמוך לכתחילה לכתוב אפילו שם הכנוי א"כ ק"ו בשמות עיירות דעיקר הוא שם ישראל וכיון דשם ישראל דומה קצת לשם הנכרים סגי בזה לכתחילה ואין צריך להזכיר שם הכנוי כלל וא"כ בנדון דידן כיון דשם פראסניץ דומה קצת לשם העיקר פרוסטיץ אינו צריך להזכיר הכנוי כלל ובפרט שהוא מעוטא דמעוטי וסגי בפרוסטיץ דמתקרי פראסטיאווע דזה עיקר הכנוי הנראה לפי עניות דעתי כתבתי כ"ד המתאבק בעפר רגלו

מאיר בה"ר יצחק ז"ל חונה בק"ק פרוסטיץ

שאלה כא

תשובה מה שהשיב לי הרב הגאון המפורסם בדורו ריש מתיבתא מפראג מהר"ר אברהם ברודא נר"ו

נדרשתי לאשר שאלני מכ"ת איך לכתוב הגט בעיר פרוסטיץ כי הגוים היושבים שם בעיר ובכפרים מדברים בלשון פיהם וקורין אותו פראסטיאווע וכך נכתב בפנקס שלהם ובשטרי ערכותיהם אכן קצת גוים כמו שרים ונכבדים המדברים בלשון אשכנז קורין אותו פראסניץ איך יש להתנהג לכתוב בגט בשם המקום ועלה בדעתם הרמה לכתוב שם יהדות ושם גוים מה שקורין רוב הגוים וכפרים פראסטיאווע זה תורף השאלה והנה השאלה הלז פשוט בעיני כביעי בכותחא ורום מעלתו לגודל חריפתו ובקיאתו לא היה צריך לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי מ"מ לרוב אהבתינו אמרתי לא אמנע את עצמי ואף כי הדברים פשוטים ארחיב קצת הדיבור ואתחיל בגוף הדין בשינוי השם העיר אם כשר אם לא הנה תוס' כתבו בדף פ' ד"ה שם עירו ושם עירה אור"י דהיינו דוקא עיר שדרין בה אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כיון שאין צריך לכתבו כלל וכו' עד ור"ת הביא ראיה שאין השטר נפסל כששינה בו דבר שא"צ מדאמר בפ' שני דכתובו' דאין מעלין משטרות ליוחסין דלאו אכולה מלתא קא מסהדי אלא אמנה שבשטר וכו' עד ומקום עמידה נמי א"צ לכתוב דהא כל גטין הבאי' ממדינת הים אין כותבין מקום עמידת אשה ולהכי לא מוקי ליה בבעל ובשינה מקום עמידתו כדמוקי אסופר משום דפשיטא דא"צ לכתוב מקום עמידתו ע"כ ועל דברי תוס' אלו סמכו רוב הפוסקים להכשיר בשינה מקום לידה ושינה מקום דירה כדמוזכר דעות אלו בטור וכו' ושלחן ערוך אבל לכאורה יש לשדות בה נרגא שאין הדבר ברור ללמוד היתר מדברי תוס' אלו כי לעיל במכילתין בפ' ב' דף כ' כתבו תוס' ד"ה שם עירו ושם עירה בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה פסולה ולא קתני רבותא טפי אפי' לא כתב כלל פסול דזהו רבותא טפי דלא שינה ממש וכו' וזה כוונת התוס' כשמקשין דה' שינה שמו ושמה וכו' וכמ"ש מהרש"א ע"ש ומקשין העולם א"כ בהי' במזרח וכתב במערב דמוקי לה בגמ' אסופר קשה ממ"נ אם לא כתב כלל מקום עמידת סופר ועדים כשר אמאי שינה פסול כיון שאין צריך לכתוב כלל ואם בלא כותב כלל נמי פסול ה"ל לתנא דמתניתין לאשמעינן רבות' אפי' בלא כותב כלל פסול ובשביל קושי' זו עלה על רוחי לישב דמ"ש תוס' כיון שא"צ לכתוב כלל כשר אף אם שינה והביאו ראי' מהאי דכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין היינו אליבא דרבנן דפליגי עליה דר"מ בהי' במזרח וכתב במערב כיון דלא כתב כלל כשר ה"ה בשינה נמי כשר (ועיין בטור שם מבואר לדעת הרבה פוסקים דס"ל לחכמים בהי' במזרח וכתב במערב כשר בשינוי לגרש בו אפי' לכתחילה) ומודי' חכמים לר"מ בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דאף בלא כתב כלל פסול ולהכי בשינה נמי פסול משא"כ לרבי מאיר דס"ל בהי' במזרח נמי הולד ממזר אף בלא כתב כלל כשר דרבי מאיר לטעמיה דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין אף בלא כתב כלל כשר אם שינה מקרי משנה מטבע שטבעו חכמים בגיטין והאי דכתובו' אתי' כרבנן ולהכי האי דהי' במזרח דאתי' כר"מ ולא כחכמים דחכמים פליגי עליה בהאי באמת לא כתב כלל בהאי כשר ומ"מ אם שינה פסול לר"מ ודברי ר"י אומרים אליבא דרבנן וכן הראי' שהביא ר"ת מהאי דכתובו' היינו אליב' דרבנן ולפי שיטה זו לאותן פוסקים דפסקו הלכה כר"מ ליתא לדברי תוס' אבל ודאי זה הפירו' ליתא כדמוכח בתוס' דף פ' ע"ב בד"ה זו דברי ר"מ שכתבו ור"ת מפרש דלאו אשלו' מלכות קאי וכו' עד וקיימא לן כחכמים אי כפירושו הוה מצי ר"ת לפרש ולפסוק כר"מ אף דר"מ פוסל בשלום מלכות היינו אם שינה אבל אם לא כתב כלל כשר ולהכי לא כתבינן כלל שלום מלכות א"ו צריכין לומר דאי אפשר לפרש הכי דתו' אזלו לשיטתם דאי לא כתב כלל כשר אף אם שינה כשר ואם נאמר דלר"מ אף אם לא כתב כלל כשר אמאי שינה פסול ותו דבריהם לא כתבו אלא אליבא דחכמים וודאי הוה מצי ר"ת לפרש דקי"ל כר"מ ואף דקי"ל דאנן מעלין משטרות ליוחסין אפשר דאף ר"מ הכי ס"ל בשטרות ולא פליג אלא בגיטין דכל המשנה וכו' מ"מ מדלא ניחא לר"ת לפרש אליבא דר"מ ש"מ דס"ל אף אליבא דר"מ אם לא כתב כלל כשר ה"ה אם שינה כשר ודאתינן עלה הקושי' שמקשין העולם בהי' במזרח וכתב במערב אמאי לא קתני אם לא כתב כלל (וודאי שלום מלכות לא קשה דה"ל למנקט לא כתב כלל דאפשר מלכות שאינה הוגנת ואינך דקתני הוי רבותא טפי ולא כתב כדאמרינן בגמ' וצריכא או אפשר לומר דמאי דקתני לחורבן הבית היינו לא כתב כלל) וצ"ל דס"ל לתוס' מהראי' שהביאו מהאי דכתובות אם לא כתב כלל כשר אף אם שינה פסול אבל אם לא כתב כלל לכתחילה פסול נוכל לומר דאם שינה פסול לגמרי ה"ה אם נאמר אם לא כתב כלל תצא והולד כשר אם שינה פסול והולד ממזר ולהכי בשינה מקום לידה פסקו תוס' דכשר לגמרי כיון דלא כתב כלל כשר לגמרי ולהכי בהי' במזרח וכתב במערב לא קתני לא כתב כלל דודאי בלא כתב כלל לא אמרינן כל הדרכים אלו בה אלא דמ"מ תצא ואינה מגורשת ולהכי באם שינה תצא והולד ממזר ובאמת לא הי' מוכרחי' תו' לפרש לא שינה ממש אלא אף בשינה ממש הוי מצינו לפרש ולא כתב קתני משום דבלא כתב כלל אין הולד ממזר אלא תו' כתבו אליבא דאמת כמו שכתבו בפ' ב' דבעינן מוכיח מתוכו ע"ש ותו' לאו לתרוצי סוגי' הוא דעבדין אלא כתבו רק לדינא ואפשר לומר דתוס' כוונו לתרצו מה שמקשין העולם דמאי קאמר בגמ' אלימא בעל היינו שינה שמו ושמה וכו' ומאי קושיא דלמא לעולם בעל וסיפא דמתניתין לאו שינה ממש ורישא דמתניתין שינה ממש וממשנה יתירה ידעינן דאף בלא שינה ממש פסול לזה כתבו התוס' לאו בשינה ממש כדמוכח בפרק ב' וא"כ יפה הקשה המקשן דא"כ ליתני רק שינה שמו ושמה וכו' וממילא ידעינן בלא משנה יתירה בלאו שינה ממש איירי ואף דבלא"ה אי אפשר לפרש הכי דנקט רישא בבעל והיינו בשינה ממש ומשנה יתירה איירי בלא שינה ממש א"כ קשה לערבינהו ולתנינהו כלומר דהרישא קתני שינה ממש בהדי שלום מלכות ובזה פליגי רבנן עליה דר"מ וסיפא תהא בלא שינה ממש ושם מודו חכמים לר"מ דלק"מ כאשר הארכתי במקום אחר וכאן אף בלאו הכי אין מקום לקושי' זו מה שמקשין העולם דתוס' בעצמם מתרצים קושי' זו בד"ה כי יתביתי בשילו וכו' ועד לרבותא לפי שהן קרובות זו לזו וכו' פשוט בעיני שכוונת תוס' לתרץ מ"ש בהי' במזרח וכתב במערב דה"ל לאשמועינן רבותא טפי בלא כתב כלל ובאמת זה בעצמו מתרץ הגמ' כי הא דאמר רב לספרי וכו' וכפי מה שפירשו תו' דלרבות' שהן קרובות זו לזו וא"כ א"ל וודאי לא כתב כלל פשיטא דפסול והא דקתני