פנים מאירות חלק א קל

ולפי שאלו הדינים נובעים ממקור אחד מהש"ס דזבחים פרק דם חטאת ע"כ אפרש בעז"ה דעת כל אחד ואחד ואח"כ אכריע מהש"ס הדין עם מי ובטחתי בחסד עליון שכל מי שלומד תורה לשמה יודה על האמת שכוונתי לאמתו של תורה ונחזור לדין הראשון שכתבנו שיש בו ארבע חלוקי דעות והוא הרשב"א בת"ה ובמשמרת הבית שלו וב"ה להרא"ה דסברי להרא"ה כי היכי דאימעט תרומה דאין צריך הכשר אלא מקצת הכלי שנשתמש בו תרומה ה"ה כל האיסורים וע"כ כתב דבדבר הצריך הגעלה די כשמגעיל מקום שנבלע האיסור לחוד דכבולעו כך פולטו אבל בצריך ליבון לא די ללבן מקום הבלע לחוד אלא כל הכלי דחם מקצתו חם כולו וטעם החילוק בזה לפי שהכשר הליבון אינו עושה פליטה במה שבלוע אלא שהוא מכלה האיסור שבתוכו ואם מלבנו במקום הבלוע לחוד אינו מכלה רק במקום הליבון לחוד ומה שנאסר בשאר הכלי נשאר עדיין משא"כ בהכשר הגעלה שהוא עושה הפליטה מה שבלע ע"כ כשמגעיל המקצת ע"י הליחות פולט הכל והרשב"א במשמרת הבית כתב וז"ל דמההיא דזבחים אין ראיה לכלי שבלע איסור גמור כנבילה שלא יהי' צריך להכשיר כולו דלא ממעטינן שם אלא בבלע היתר כגון בשר בחלב וטעמא כל שנחלש טעם הבשר ע"י הגעלת אותו מקצת כלי שבישל בו שוב אינו ראוי לחול עליו איסור חלב אח"כ ובתרומה נמי נתן טעם כזה כמ"ש שם אבל בשאר איסור גמור כנבילה וכיוצא בה אני אומר בישל במקצת כלי צריך להגעיל כל הכלי כו' דע"י הבישול מתפשט ונבלע בכולו ואפשר דמשום הכי אמרו בסכינא דפיסחא מגעיל להו לקתייהו ברותחין לפי שהסכין משתמשין בהם בדברים רטובים שיש בהם מרק להבליע וחמץ בפסח אסור הוא כשאר איסורין ומיהו אפילו נשתמש בסכין בחמץ בחמין אמר רב אשי דפרזלייהו בנורא וקתייהו ברותחין אף לכשתמצא לומר דמקצת הסכין שבתוך הקתא בולע דחם מקצתו חם כולו אפ"ה דאותו בלע דפרזילא דתוך הקתא נפלט מחמת ליבון של סכין ועם הגעלה שמגעילו עוד די לו עכ"ל והעט"ז והט"ז מפרשים דהטור ס"ל דלא כהרא"ה שמחלק בין הכשר ליבון להכשר הגעלה ולא כהרשב"א שמחמיר בכל גוונא להכשיר כל הכלי דווקא אלא סבירא לי' בכל הכשרים בין ע"י ליבון ובין ע"י הגעלה אם נכשר המקצת נכשר כולו עכ"ל הט"ז הרי דעת שלישי ועוד חלוקה רביעית הביאו הש"ך דעת רוב הפוסקים כמהר"ם מי"ץ וג"כ מהרש"ל פג"ה סי' מ"א וז"ל ומהר"ם ממי"ץ בעל הוראה הי' ומן הגדולים אחרונים וכן נ"ל עיקר ולא כדברי הרשב"א דסבירא לי' שנאסר כולו דלא נאסר אלא מקום נפילתו עכ"ל ומבואר מדבריו דאע"ג דחם מקצתו חם כולו מ"מ איסור הנבלע בכלי חם אינו מתפשט ביותר ממקום שנשתמש בו איסור והכי ודאי קי"ל ואפשר דגם הטור והרב בהג"ה שכתבו משום דכבולעו כך פולטו אין ר"ל שמוליך בליעתו אלא ר"ל שלא בלע רק במקצת כך בשעת פליטה אין בו איסור אלא במקצת עכ"ל הש"ך ויש חילוק לענין הדין דלדעת הר"מ ממיץ דכלי מתכות שנשתמש איסור במקצתו ואח"כ נשתמש היתר במקצת האחר מותר בדעבד ולהנך ג' דעות דלעיל אסור אף בדעבד ולדעת הרשב"א אף שהתיר היכא שבלע התירא כמו בשר בחלב היינו דווקא היכא שהכשיר אותו מקצת שנבלע בזה אמרינן שנחלש טעם הבשר ע"י הגעלת אותו מקצת אבל בלא הכשר אותו מקצת אם נתן מקצת השני לתוך החלב אוסר אפילו בדיעבד

וראיתי בספר פרי חדש בסי' קכ"א שהכריע כדעת הר"ם ממי"ץ בין בהגעלה בין בליבון סגי להכשיר מקצת כלי וראייתו מהא דאמרינן בפ' כל שעה גבי סכינא דפיסחא דקתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא והדר מעייל לקתייהו ברותחין מוכח דלענין הכשר סגי להכשיר מה שנשתמש בו דאי לא תימא הכי כיון דס"ל דפרזלייהו בנורא לפי שפעמים משתמשים בו ע"י אור הרי נפשט הבלע בפרזלא שבתוך הקתא והוי לי' להצריכו ליבון דומיא דשאר פרזלא שמשתמש בו אלא ודאי משמע דסגי לי' בהכשר מה שנשתמש בו משום דכבכ"פ עכ"ל

וכתב שם עוד וז"ל ומיהו לא מקרי בישול במקצת אלא בשטח המחבת כגון שהיא ארוכה והניח מקצתה על האור בתבשיל המקצת האחר שמבחוץ אין צריך הכשר אבל אם היא קצרה ובישל בשולי הכלי אע"פ שהוא דבר מועט נאסר כל הכלי שהזיעה עולה ואוסרתו עכ"ל ודברי' אלו אינן אלא דברי נביאות

ועתה נכתוב מה שיש לתמוה על מ"ו רמ"א בהגהותיו דהאי דינא דטיפת חלב שנפלה על הקדירה שהטיפה אוסרת כל הקדירה והקדירה אוסרת כל התבשיל הוא מדברי הסמ"ג הביאו הב"י וז"ל גרסינן בזבחים פ' דם חטאת בישול מפעפע כלומר מתפשט בכל הכלי כתב מורי מכאן נוהג ר"י שאם נפלה טפת חלב ע"ג קדירה רותחת באור שמפעפע כל החרס של הקדירה וחתיכה עצמה נעשה נבילה ובכולה קדירה משערינן שהחלב מתפשט בכל הקדירה ואין לו מקום להתבטל בששים עכ"ל והר"ם מרוטינבורג חולק על הסמ"ג ומביא ב"י שמצא תשובת מהר"ר וז"ל וששאלת מה עמדי על טיפת חלב שנפל על דופן הקדירה מבחוץ תשבת ר' שמשון בידי להתיר ומקצת הלשון אעתיק למורי פעם אחת נפלה טיפת חלב כו' ולא רצה רבינו להתיר מפני שאין החלב מתפשט בכל דופני הכלי כמו שמוכיח בפ' דם חטאת גבי בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי וקאמר וטעמא מאי ואם בכלי נחושת בשלה ומדהצריך קרא לקדשים אלמא דאינו מפעפע בכולו אע"פ שהכלי חום וכיון שאינו מתפשט בכל דופני' שיהי' ראוי לומר שכל לחלוחית שבדפנות מסייעות לבטל נמצא במקום שנפל אוסר כל הבלוע ונעשה נבילה וחוזר ואוסר כל מה שבקדירה אם אין בה שיעור לבטל עובי הדופן שנפל לשם החלב כו' עד היכא: שידע שיעור הטיפה מכשיר בס' פעמים ס' נגד הטיפה עכ"ל ורמ"א כתב בש"ע ודווקא אם הקדירה ישינה ר"ל בת יומא וע"כ מוכרחים אנו לומר דעכ"פ דאם בישל במקצת כלי מפעפע חוץ ממקום שנתבשל א"כ איך פסק בסי' קכ"א דאם ידוע שלא נשתמש רק במקצת שאין צריך הכשר אלא לאותו מקצת הלא בוודאי מפעפע חוץ למקום שנשתמש וע"כ צריכין אנו לומר הטעם כבולעו כך פולטו דלא כהש"ך שרצה לפרש שלא בלע רק במקצת כך בשעת פליטה אין בו איסור אלא במקצת א"כ יקשה מסי' צ"ד שכתב רמ"א שסברא ראשונה היא עיקר שאינו צריך לשער בכלי מתכות רק מה שתחב בקדירה ולפי דעת רמ"א ע"כ מבליע יותר ממקום שנשתמש אלא דאמרינן כבולעו כך פולטו א"כ יהי' צריך הכא ששים נגד כל הכף וראיתי בס' בית הילל שכתב בנו הגה"ה וז"ל מ"ש מור"ם והסברא ראשונה עיקר אע"ג דחם מקצתו חם כולו היינו לבלוע אבל לא לפלוט דאינו נפלט אלא ממה שנתחב ממנו בקדירה ונפקא מיניה אם תחבו הקתא של הכף של מתכות בן יומא לקדירה שצריך ששים בקדירה נגד הקתא שנתחב בו כך שמעתי ממ"ו הרב מוה"ר אברהם סג"ל ז"ל מקאליש עכ"ל והוא בעל המחבר ספר מגן אברהם על א"ח ולא נייח לי גם בזה דאם אמרינן חם מקצתו היינו לבלוע אבל לא לפלוט א"כ איך כתב רמ"א בסי' קכ"א דאם נשתמש במקצת כלי להכשיר המקצת כלי משום דכבולעו כך פולטו הא אמרי' דבולע ואינו פולט וראיתי בדברי הרב הגאון הנ"ל בספרו בא"ח סי' תנ"א ס"ק כ"ד וז"ל ול"נ דוקא שתחב בתבשיל אותו מקצת שהגעיל דאף את"ל שמתחילה פשט האיסור בכולו כמ"ש ביו"ד סי' צ"ב מ"מ לא אמרינן שמפליט מאותו צד שלא נתחב וכמ"ש סי' צ"ד אבל אם תחב אותו צד שלא נגעל אסור וכן משמע ביו"ד סי' צ"ב ס"ה גבי טפת חלב כו' ובהכי מתישבת קושית ב"י על הטור דהטור בי"ד סי' קכ"א מיירי שרוצה להשתמש באותו מקצת שליבן ולכך די כשמלבן קצת אבל אם רוצה להשתמש בחציו השני צריך ללבנה עכ"ל הרי שמפרש דברי הטור שרוצה להשתמש באותו מקצת שליבן ודברי רמ"א שם הם דברי הטור וע"כ מפרש בדברי רמ"א נמי כן כשכתב אבל אם ידוע שלא נשתמש אלא במקצת כבולעו כך פולטו ר"ל דהכשר מהני להשתמש ג"כ באותו מקצת כלי אבל בחצי השני אם רוצה להשתמש צריך הגעלה וליבון וזה דוחק ואין זה משמעות בלשון רמ"א

ונראה לי לומר לכאורה דלעולם דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו היינו היכא שמקצת הכלי בתוך האש ומקצת הכלי חוץ לאש בזה לא אמרינן חם כולו ולכך לא משערינן אלא במה שנתחב בתוך הקדירה ולענין הגעלה נמי אינו צריך אלא אותו מקצת כלי להגעיל כיון שנשתמש בה רק במקצת והא דכתב רמ"א כבולעו כך פולטו מיירי שכל הכלי נתחמם ע"י אש או ע"כ כפי' הש"ך כבולעו במקום שנשתמש בה כך פלטה מקום האיסור ולא נבלע יותר והאי דטיפת חלב מיירי שכל הקדירה הוא חם מחמת אש שכבר עומד אצל אש בזה אמרינן דמתפשט האיסור יותר ובעל סמ"ג אינו מביא ראי' מפרק דם חטאת אלא לענין שגם בכלי האיסור מפעפע בכלו ולא תאמר דווקא בחתיכה הוא דמפעפע ולא בכלי ולכך מביא ראי' דגם בכלי מפעפע אבל אין ענינו לענין חם מקצתו חם כולי דהוי כחתיכה חמה שנפלה טיפה עלה דמפעפע בכולו ולפי שיש נפקותא לדינא צריך אני להעתיק הש"ס פ' דם חטאת ומתוכו תעמוד על דין אמת לאמתו

גרסינן בפ' דם חטאת דף צ"ו ע"ב בעי מיני' רב יצחק בר יהודא מרמי בר חמא בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי או אינו טעון א"ל מסתברא כבגד מה בגד אינו טעון כיבוס אלא במקום הדם אף כלי אין טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול אמר לי' מי דמי דם לא מפעפע בישול מפעפע ועוד תניא חומר במריקה ושטיפה מבהזאה שמריקה ושטיפה טעון בכל הכלי משא"כ בהזאה אמר לי' אי תניא תניא וטעמא מאי אמר קרא אם בכלי נחשת בשלה ואפילו במקצת כלי ובתר הכי אמרינן דתרומה אין צריך מריקה ושטיפה ופריך הש"ס ותרומה לא בעי מריקה ושטיפה והתניא קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנ"ט א' אביי לא צריכא לדאמר מר בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי הא תרומה לא צריך אלא מקום בישול ופירש"י א' אביי מודינן דהגעלה בעי ולא נצרכה האי דאימעט מתורת מריקה ושטיפה דקדשים צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי גזירת הכתוב היא בדת מריקה ושטיפה אבל תרומה לא צריך אלא מקום בישול ורבא אמר לא צריכה אלא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפילו ביין אפילו במזוג רבה בר עולא אמר לא צריכה לדאמר מר מריקה ושטיפה בצונן הניחא למ"ד מריקה ושטיפה בצונן אלא למ"ד מריקה בחמין ושטיפה בצונן מאי איכא למימר שטיפא יתירתא ע"כ הגמרא

וכתבו התוס' ד"ה בישל במקצת כלי כו' תימא מאי קמבעיא לי' ומאי סלקא דעתה דרב יצחק אי כשמקצת הכלי על האש