פנים מאירות חלק א קיז

אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפרי ושומר לפרי אימת הוי בכופרי וקא קרי לה פרי ומשני רב נחמן דאמר כר' יוסי דתניא ר"י אומר סמדר אסור מפני שהוא פרי ופליגי רבנן עליה מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ומי פליגי רבנן עליה דר"י בשאר אילנות והא תניא מאימתי אין קוצצים את האילנות כו' עד מאן שמעת לי' דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר אילנות משיוציאו אלא ר' אילעאי בדנוסחני קץ ופירש"י תמרים של דקל זכר ואינן מתבשלים בו עולמית וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים ולעולם הן קטנות הילכך ר' אילעאי לא אפסיד מידי עכ"ל ומזה הבאתי ראיה שדקלים זכרים אינם עושים פירות היפוך הדעת שפי' רש"י בדף צ"ו ע"א שדקלים נקיבות אינן עושים פירות והזכרים עושים פירות יעו"ש עכ"פ נשמע מזה דהא כל אילנות משיוציאו הוי בכלל לאכלה ולא להפסד ואף שאינ' ראוי' לאכילה עכשיו מ"מ כיון דלאחר זמן יעשו ויגמרו פריים אסור להפסידם אבל תמרים אלו שאינם מתבשלים על אילן אף שנותנים בכלי של כפות תמרים שיתבשלו לא נחשבו לפרי כלל ומותר להפסידם ולא קרינן לאכלה ולא להפסד וא"כ לא נחשב כלל לפרי ואין ראוי לברך עליו אלא שהכל משום דאסור להנות מעה"ז בלא ברכה וא"כ פשוט וברור לדברי הרמב"ם דנובלות הם תמרים שנופלים קודם בישולם בעודם פגים אסורים ברבעי כיון דראוי' לגדל ולהתבשל ולענין שביעית נמי לאכלה ולא להפסד קרינן בהו ולא מהני בהו פדיון דלא אלי' למיתפס פדיונו כמו שדרשו פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ופגים וזהו נובלות ובוסר שחייבים בערלה וברבעי אבל פרי שאינו מתבשל לעולם על האילן לא נכנס לכלל פרי ומותר ברבעי וכן לקצץ בשביעית אלא דמספקינן לדעת הרמב"ם דמפרש נובלות תמרים שנופלים קודם בישולם דמברך שהכל משום דלא נטעי אדעתא דהכי כמו גבי קורא אבל תמרים שאינם מתבשלים על אילן עד שנותנים אותן בכלי של כפות תמרים אפשר דמברכין עלייהו בפ"ע משום דנטעי אדעתא דהכי א"כ רבעי נמי נוהג בהו וע"כ מפרש הרמב"ם הא דמשני בש"ס ר' אילעאי בדנוסחני קץ ר"ל באותן דקלי' שאין פירותיהם מתבשלין לעולם אף כשנותנים אותן בכלי של כפות תמרים א"כ בזה לא הוי פרי כלל ומותרים ברבעי ולא נכנסו לכלל נובלות דתני במתניתין ולכך דיקדק הטור וכתב ביו"ד סי' רצ"ד והפגים והתמרים שאינם מתבשלים ולא כתב כמו שכתב בא"ח שאין מתבשלים באילן אלא לארויי שאינם מתבשלים לעולם אף כשנותנים אותן בקרקע או בתבן או בכלי של כפות תמרים דומיא דענבים שלקו ואינן נגמרין בבישולן ובזה אף הרמב"ם מודה דפטורי' מרבעי ואין זה נובלות דתני במתני' שהוא בשולי כמרא דזה ראוי להיות פרי הוי פרי לענין רבעי ולענין שביעית דקרינן לאכלה ולא להפסד ובאו"ח סי' ר"ד דכתב הטור נובלות והם מין תמרים שאינם מתבשלים על אילן משמע על אילן אינם מתבשלים אבל כשנותנים אותם בתבן וכומרין אותן בקרקע מתבשלין דראוי לברך שהכל לצאת כל הדיעות ואפשר שאף לאותן מפרשים דמפרשי נובלים הם תמרים שאינן מתבשלין על אילן ונותנים אותם בקרקע להתחמם שיתבשלו דמברכין עלייהו שהכל נמי לא ניחא לי לפרושי הא דמשני בפ' מקום שנהגו רבי אילעאי בדנוסחני קץ בתמרים שיתבשלו אח"כ וראוי' לאכילה דמ"מ כיון דסוף סוף ראוים לאכילה קרינן שפיר לאכלה ולא להפסד אלא מפרש בדנוסחני קץ ר"ל בתמרים שאינן מתבשלים לעולם כמו שיש ענבים שאינם מתבשלים לעולם ולא קרינן לאכלה ולא להפסד וא"כ לענין ערלה ורבעי דאף דערלה נהיגא בהו דלא גרעי מקליפי רימון והנץ אבל לענין רבעי בעינן פרי הראוי לאכילה וליכא ולכך אליבא דכ"ע אין נטע רבעי נוהג בהו אבל בנובלות דתני במתניתין אליבא דכולהי פירושי נטע רבעי נוהג בהו וא"כ דברי רבינו ברירין בטעמן ואקוה לה' שכוונתי בזה לאמתה של תורה ואגב דאיירינן בדין נובלות אכתוב מה שחדשתי בימי חורפי לתלמידי דאיתם שם בפרק כ"מ בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דמברכינן עלה שהכל אלא למ"ד תמרי דזיקא שהכל בורי פרי עץ בעי לאברוכי ובסוף מסקינן בשלמא למ"ד תמרי דזיקא היינו דהכא קרי להו נובלות סתמא והתם בדמאי קרו להו תמרי אלא למ"ד בושלי כמרי ניתני אידי ואידי נובלות תמרי או נובלות סתמא קשיא ואמרתי כיון דלא מסקינן בתיובתא נתתי אל לבי לתרץ קושיא זו דלא קשה מידי די"ל דדווקא היכא דתנן נובלות תמרה הוא בשולי כמרא אבל היכא דתנן נובלות סתמא כמו בערלה פי' תמרי דזיקא והכא במתניתין דברכות אינו צריך למיתני תמרי לאשמועינן בשולי כמרא דממילא מוכח מיניה ובי' דמיירי בבשולי כמרא דמדקתני דמברכין שהכל ש"מ בבשולי כמרא מיירי דאי תמרי דשדי זיקא א"כ בפ"ע בעי לאברוכי אבל היכא דאיכא למיטעי כמו גבי ערלה ש"מ מדקתני סתם פי' תמרי דשדי זיקא וק"ל

וראיתי גדולי חקרי לב שנבוכו בדין זה וכתבו פירושים דלא סמכי דהטור כתב בסי' ר"ב דין בוסר וחרובין וזתים ועל שאר אילנות משיוציאו פרי חשובין לברך עליהם ב"פ העץ וכתב הב"י שכן כתב הרא"ש והרשב"א שכל אילן משיוציאו מיד חשיב הוא לברך ב"פ העץ וכן כתב רבינו ירוחם והרי"ף והרמב"ם לא הזכירו דבר מכל זה כתב רבינו ירוחם נובלות שהוא מין פרי ולא נגמר בישולו שהכל עכ"ל ולא דק שהרי אמרו בגמרא דנובלות היינו בשולי כמרא ופירש"י בשולי כמרא כמו שרופי חמה שבשלם ושרפם החום ויבשו ותמרים הם עכ"ל וא"כ אינם ענין לשלא נגמרו בישולם עדיין עכ"ל הב"י והט"ז בסי' ר"ד ס"ק ג' כתב ויש לתמוה עליו מאוד מה חשיב בזה להשיג על הר"ר ירוחם טפי מן הטור שכתוב כאן בסי' ר"ד וז"ל נובלת והן מיני תמרים שאין מתבשלים מברכין שהכל עכ"ל וכתב שם פירושים דלא סמכי וכבודו הגדול במקומו מונח וכאן לא דק והמעיין בשיטת הש"ס יבין וישכיל שכל דבריו דחוי' מעיקרא וכן ראיתי בשו"ת של הגאון מהר"ד אב"ד פראג שהחכם הרב ר' יודא מאליר הרגיש ג"כ בזה וגם הב"ח השיג על הב"י בזה ואני בעניי לא ידעתי שום קושיא בזה דהא כבר כתבתי שיש ג' פירושים על בישולי כמרא וראוי לדקדק איך כתב הב"י על רבינו ירוחם שלא דק נגד פירש"י דילמא באמת חולק על רש"י ומפרש כפי' הרמב"ם בשולי כמרי פגים שנופלים קודם בישולם ועוד למה הביא הב"י פי' רבינו ירוחם גבי נובלות בסי' ר"ב דשם לא הזכיר הטור מדין נובלות ומקומו בסי' ר"ד ושם לא כתב מידי אלא נראה ברור דהרב הב"י תמה בזה על רבינו ירוחם דפסק דכל אילנות משיוציאו מיד חשיב לברך ב"פ העץ אף שהם פגים ועל נובלות שהוא פרי ולא נגמר בשולו שהכל משמע נמי שנפל מן האילן בעודם פגים וא"כ למה יברכו שהכל למה יצאו מן הכלל דכל אילנות משיוציאו אפילו פגים חשובים לברך ב"פ העץ ובגמ' פריך איכא דאמרי בשלמא למ"ד בשולי כמרי היינו דמברכין עלייהו שהכל אלא למ"ד תמרי דזיקא שהכל בורא פרי העץ בעי לאברוכי ולפי' רבינו ירוחם כשם שקשה למ"ד תמרי דזיקא שנפלו לאחר גמר פריים דבורא פרי העץ בעי לברוכי כן קשה למ"ד בשולי כמרא כיון דעל כל אילנות חשיבי פגים לברוכי ב"פ העץ א"כ למה יצאו אלו מכללם ולכך כתב דלא דק בפי' רש"י שמפרש נובלות בשולי כמרא ששרפם החום ונשתנו לגריעותא לכך מברכין שהכל ואין ענין לשלא נגמר בישול' עדיין דזה הוי בכלל כל האילנות משיוציאו חשיבי לברוכי ב"פ העץ בשלמא על הרמב"ם לק"מ שהוא ג"כ מפרש בשולי כמרא פגים הנופלים מן האילן די"ל דלא סבר האי כללא לענין ברכה שכל האילנות יהיו חשובים לברך ב"פ העץ ולכך אפשר דפירושו הוא אמת אבל לפי' רבינו ירוחם דסבירא לי' האי כללא דכל אילנות משיוציאו חשיבי לברך פרי עץ א"כ ע"כ אי אפשר לפרש כפירושו אלא כפירש"י ולכך הביאו הב"י בסי' ר"ב דפסק שם כל אילנות משיוציאו ולא קשי' לי' על רבינו הטור שמפרש נובלות הם מיני פירות שאינם מתבשלים על האילן דאפשר כיון שאינם מתבשלים לעולם גריעין טפי מפגי פירות דחשיבי לברך עלייהו בפ"ה דהם בכלל כל האילנות משיוציאו אבל הני לא חשיבי כלל פירי דמותר לקוץ בשביעית ורבינו הטור אחד מפירושיו דנובלות נקיט ומודה לדינא לרש"י בנובלות שיבשם החום קודם בישולם כיון דנשתנו לגריעותא דמברכין שהכל אכן נראה דאף לרבינו הטור דמפרש נובלות פירות שאינם מתבשלים על אילן דמברכין שהכל נראה דווקא קודם תיקונם אבל לאחר שנותנים אותם בתבן להתבשל או אם מיתקן ע"י אור מברכין בפה"ע מידי דהוי אשקדי' המרים דאם מיתקן ע"י אור דמברכין פרי העץ ה"נ דכוותי' ומסתבר טעמי' כיון דנטעי להו אדעתא דהכי לאכול לאחר זמן כשיתבשלו

אכן בעיקר דינא דכל אילנות משיוציאו חשיבי לברך ב"פ העץ תמה אני מאוד דבגמרא לא אמרינן זה אלא לענין שביעית כיון שהתחיל לבוא לכלל פירי אסור להפסיד וכן לענין ערלה כיון שבא לכלל פרי איסור ערלה נוהג בו אף שאינו ראוי לאכילה כלל מטעם דערלה אסורה בהנאה אבל לענין ברכה לא חשיבי פירי כלל וראיה ברורה לזה דתנן מאימתי אוכלין פירות אילן בשביעית דדרשינן לאכלה ולא להפסד ואם אכלן קודם בישולן הוי הפסד ומפרש הפגים משיזריחו הבוסר משיביא מים וזתים משיכניסו רביעית לסאה בכולן רשאי לאכול בשדה ושאר כל פירות אילן כעונתן למעשרות כן עונתן לשביעית ופירש רבינו עובדי' דדווקא תאנים וענבים וזתים רגילים לאכול קודם בישולם לפיכך התירו לאכול בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות אבל לא שאר פירות ועונות למעשרות בשאר פירות פ"ק דמעשרות כל האדומים משיאדימו והאגוזים משיעשו מגורה פי' שיבדיל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהי' האוכל כאלו מונח במגורה וכן השקדים וכל הלבינים משיקרחו פירוש פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה וכשמתחיל להתבשל נקרחים נשמע מזה דאם אוכל פירי קודם שהגיעו לשיעור זה הוא מפסידן ואיך יעלה על דעת לברך עלייהו ב"פ העץ וכן בבוסר אם הגיע לכפול הלבן ויוצא ממנו מים מברכין עליו ב"פ העץ חוץ מתפוחים שחייבים גדלים וקטנים אפשר דמברכין עלייהו ב"פ העץ אבל קודם לזמן זה אין לברך ב"פ העץ ועוד דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי ואף שהרשב"א בסי' תכ"ח חילק בין שקדים המתוקים שאין מברכין עלייהו בקטנן אלא שהכל משום שאינו נהנה מגוף הפרי אלא מקליפתו החמוצה ואין נוטעים השקד אדעתא דקליפה משא"כ שאר אילנות חשיבי משיוציאו משום דמגוף הפרי שנוטעין אותו מחמתו הוא אוכל עכ"ל מ"מ נראה שאין לחלק כלל בינייהו כיון דמשנה שלימה תנן דקודם שהגיעו לעונת המעשרות הוי בכלל הפסד שמפסיד הפרי ואין דרך אכילה בכך א"כ אין לברך עלייהו אלא שהכל או פרי אדמה וברור לי שמהאי טעמא לא הביאו הרי"ף