פנים מאירות חלק א קיד

חמשה שנים רצופים ונתעצמו בדין לפני השותף השני תובע אותו שכר דירה בעד שני השנים שעברו שדר במשך שלו וזה אינו רוצה ליתן לו שכירות באמרו באשר שאני הוצאתי לתיקון הבית כמה מאות מכיסי ודרתי כל זמן שאין אתה מסלק לי חלקך מה שהוצאתי על תיקון הבית אני אדור בו באשר שהחורבה הנ"ל לא היתה ראוי' לדירה קודם התיקון עכ"ל. והנה בהשקפה ראשונה אמרתי זה הדין ממש בח"מ סי' שע"ה סתם בתים עשוין לבנות בזמן הזה ואם דר בו הבונה אם חסר לבעל הקרקע דבר מועט צריך ליתן לו כל מה שנהנה כמו שנתבאר לעיל סי' שס"ג כגון שהי' הבית חדש וזה חסרו במה שהשחיר את כותליו ה"נ בנדון דידן וזה עדיף מהנ"ל שהשותף כיורד ברשות דמי ולא עוד אלא שבנה ברשות ובידיעת השותף השני אך מענה בפי השותף זה שבנה באמרו באשר שהוציא מעותיו הוי כמו משכנתא כמבואר בי"ד סי' קע"ג בהגהת רמ"א ובכל מקום דהמשנ' הוי אבק ריבית אם בא הלוה לנכות למלוה הפירות שאכל לא מנכינן ליה דאילו מנכינן ליה מחובו הוי כאלו מוציאין האבק ריבית בדיינים והנה לכאורה אין הנדון דומה לראי' דהתם הוי משכונ' אבל הכא בנה השותף השני ולא התנה שיהיה משכונא רק מענה בפיו שמסתמ' לא הניח מעותיו על קרן צבי בפרט שהחורב' לא היתה ראוי' לדירה בלאו הכי וזה אינה ראי' שבסי' קס"ו היכא דהמלוה דר בבית הלוה פסק הב"י וגם רמ"א כתב וכן עיקר כדעת אחרונה דמנכינן ליה וגם בהגהת רמ"א סוף סי' הנ"ל והוא מספר התרומות הובא בב"י היכא שבנה לטובתו והוא אמר לו כל זמן שאיני משלם לך דור בו בחינם מותר אבל הכא דבנה לטובת השותפות אפשר דאסור ולא זו אף זו שלא אמר לו בפי' דור בחינם ע"כ אמרתי אל מי מקדושים תפנה כי אם אליו ומאתו תצא הוראה ומאוד מבוקשתי להודיע לי ע"י מוקדם כי הדבר נחוץ כי שני בעלי דינים נונשים לחתוך להם הדין אשר יצא מפי כן יקום ואמרתי להם דבר זה נפתח בגדולים ומאוד מבוקשתי לעיין היטב כי קצרתי מאוד מפני הנחיצה. כ"ד אחיך משה

הנה מפני אהבתך אמרתי להפסיק באמצע הפרק אם אמנם ששואלין ודורשין בענינא של יום הלכות חג בחג ובפרטות בהלכות סוכה רבו כמו רבו הדינים אשר ראוי לדרוש שלשים יום לפני החג כמו שפי' רש"י ריש סוכה גבי סוכה ישנה שנעשית קודם לחג שלשים יום ופי' רש"י אילו תוך שלשים יום הוי כיון דשואלין ודורשין בהלכות חג קודם לחג שלשים יום סתם העושה לשם חג עושה דלא כמשמעות הפוסקים ריש הלכות פסח דדווקא גבי פסח בעינן שלשים יום וק"ו בתוך החג מ"מ מפני שהדבר נחוץ לך אודיע לך דעתי בנדון זה ותחילה אודיע לך שכל הדמיונות אשר עלה בדעתם לדמות למלוה או למשכונ' אין דמיונם עולה יפה דלאו מלוה מיקרי משום דלאו בתורת הלואה נתן כאשר נבאר בעזרת ה' וגם לאו משכונא היא שהרי לא נתרצו הבעלים שיחזיק בתורת משכונא רק שמלשון שאלתך משמע שלא עשו מתחילה שותפות שיוציא אחד מהם כל הוצאות הבנין והוא ידור תחילה משך ג' שנים אלא שעשו בשביל שיתעסק בבנין ויבטל ממחיתו בשביל זה יהי' לו הקדימה ולעולם כל אחד יתן חצי הוצאה תחילה וכהיום שאחד הוציא כל הוצאות הבנין ורוצה לדור בה חינם עד שיתן לו שותפו הוצאותיו והנה דין זה הוא מתניתין בפ' הבית והעלייה דף קי"ז הבית ועליה שנפלו אמר בעל עלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכה עד שיתן לו את יציאותיו רבי יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל עלייה בונה את הבית ואת העלייה מקרה את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו יציאותיו ופי' התוס' מה שפי' הקונטרס דאם אינו נותן לו שכר מיחזי כריבית אין נראה לר"י דמה ריבית שייך הכא דלא הלווהו כלום שהרי אם הבית נשרף לא הי' נותן לו יציאותיו וגם אין לנו צריכין לטעמא דריבי' שהרי טעמו הוא משום דזה נהנה וזה חסר כדמפרש בגמ' ובד"ה יושב בבית עד שיתן לו יציאותיו פי' בקונטרס דטעמא משום דהשתא לא נהנה דהרי עליותיו מוכנת לו וקשה דהא נהנה הוא שאין צריך לעלות ונראה דגרס ומקרה את העלייה ויושב בתוכה פי' בעלייה ולא יניח לב"ה ליכנס בתוכה עד שיתן לו יציאותיו ולכאורה יש לדקדק למה לא הקשו דהא חסר הוא משום שחרוריתא דביתא אלא ע"כ דהתוס' אזלו לשיטת' דסבירי להו בפ' כיצד הרגל ד"ה זה אינו נהנה דאפילו בחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר כיון דלא נהנה פטור דלא כהרי"ף והרא"ש דמחייבי אם זה חסר אפילו חבירו אינו נהנה וכוותייהו פסקו הפוסקים בסי' שס"ג ס' ו' ותחילה אודיע לך שיש לי מקום עיון בזה על הפוסקים שכתבו בשם י"א דאם אין החצר קיימא לאגרא אם חסרו אפילו דבר מועט כגון שהי' הבית חדש וזה חסרו במה שהשחירו אע"פ שאין אותו הפסד שחרורית אלא דבר מועט מגלגלין עליו כל השכר ולמדו זה מדפרש ר' יהודה אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר משום שחרורית' דביתא דמגלגלין עליו הכל ונ"ל דאין דמיונם עולה יפה דהא הר"ן הקשה על הא דאמרינן בדר בחצר דלא קיימא לאגרא אינו חייב להעלות לו שכר כיון דלא עביד בי' שום הפסד אלא שנהנה בדירתו זה נהנה וזה אינו חסר ואי משום דמשחיר כותלי הבית בתשמישו כנגד אותו הפסד המועט עביד בי' תועלת שדר בה שהישוב מועיל לבית כדמפרש ואזיל ר"ל או משום שאייה יוכת שער או משום ביתא דמיתב' יתיב עכ"ל וע"כ ס"ל להר"ן דבכל בית שייך שחרורי' דאם דווקא בבית חדש א"כ מאי הקשה מחצר דלא קיימא לאגרא דילמא בבית ישן מיירי אלא ע"כ נראה דלא נראה לו הך סברא דאטו אף שהבית ישן כשדר בו יתקלקל וישתחרר יותר משהי' ועוד דדוחק לאוקמי' הך ברייתא בחצר דלא קיימא לאגרא בבית ישן דווקא דלא הוי להו למיסתם אלא לפרש אלא ע"כ דטעמ' רבה אית בי' דאף דמתקלקל קצת לענין שחרורי' מ"מ יש בו תועלה במה שדר בו ולכך נקט הרי"ף דברי רב סחורה ורב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ושאייה יוכת שער וע"כ אף דמיירי בחצר דלא קיימי לאגרא א"כ זה נהנה וזה אינו חסר הוא ומאי צריך לטעמא דקרא אלא ע"כ דבעי ליתן טעמא דמילת' למה הוא פטור הלא מחסר לחבירו בשחרורי' הבית ומישב הדבר משום דעביד תועלת יותר בדירתו והא דמחייב ר' יהודה ליתן שכר הבית משום קילקול דשחרורית משום דהתם היה הוא בונה ביתו בלתי רצונו וא"כ כשמחזיר לו הוצאותיו א"כ נחסר שחרורית הבית דאם לא הי' בונה לא הי' לו הזיק זה וגם לא הי' צריך לתועלת שלו בדירתו כיון שלא היה לו בית בנוי אבל לעולם בכל בית איכא שחרורית אך מ"מ עושה תועלת יותר במה שדר בו מהיזק דשחרורית וא"כ אפילו להנך פוסקים דמחייבי' בהיזק מועט לגלגל עליו את הכל היינו דווקא היכא שבשחרורית הוא ניזוק ואינו מגיע לו תועלת כמו גבי בית ועלייה או כהך מעשה דההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלת' דיתמי דאגבי ר' נחמן לאפדנ' מיניה דמעיקרא קרמנאי הוו דיירי בי ויהבי להו ליתמי דבר מועט ופי' התוס' ומחמת כן חייב לשלם מה שנהנה אע"פ שלא חיסר כ"כ וא"כ לא הי' מגיע תועלת ליתמי בדירתו שלא הי' להם בית בנוי אבל הדר בבית של חבירו היכא דלא קיימא לאגרא אף שמחסר קצת בשחרורי' מ"מ מגיע לו תועלת יותר בדירתו ואין צריך להעלות לו שכר ותמה אני על הרא"ש שלא חלק בזה וחילק בין בית חדש לישן אבל לדברי הר"ן אין דבריו מוכרחים ושיטת הלכה מוכחת כדעת הר"ן

והדרן למילתא קמייתא לנדון דידן דהא מדאותבינן מהך מתני' דהבית ועלייהו דבעל עלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו הוצואתיו הוא יציאותיו דמחייב ליה לבעל הבית הא שכרו לא ש"מ זה נהנה וזה לא חסר פטור שאני התם דביתא לעלייה משתעבד ת"ש ר' יהודה אומר אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר שמע מינה זה נהנה וזה לא חסר חייב שאני התם משום שחרורית' דאשיית' ופי' התוס' אפילו רבנן לא פליגי אלא משום דביתא לעלייה משתעבד והנה כל הפוסקים פסקו כרבנן משום דביתא לעלייה משתעבד ואף שניזוק קצת בשחרורית הבית מ"מ בונה הוא ביתו ודר בו עד שיתן לו יציאותיו ואינו מנכה לו שכר דירתו ולא מיחזי כריבית לפי' רש"י וכן לפי' התוס' אינו צריך לשלם הזיק שחרורית משום דביתא לעלייה משתעבד ועל דעת כן קנו תחילה הקרקע שאם לא יבנה התחתון שיבנה עליון ביתו וא"כ בנדון דידן נמי אם קנו החורבה בודאי לא קנו שתעמוד כן בחורבנה כי לא שדי אינש זוזי בכדי ובודאי כדי לבנות קנו והיכא שאין בו כדין חלוקה שיבנה כל אחד על חלקו א"כ חלק חבירו משועבד לו ואף שאין כופין אותו לבנות כמו גבי בית ועלייה שאין כופין אותו כלל שאין לבעל עלייה שיעבוד אלא על הבית אבל לא על בעל הבית שישתעבדו לו נכסיו כדי שנכוף אותו לבנות בעל כרחו כמו שנזכר בדברי הר"ן מ"מ רשות ביד בעל עלייה לבנות ביתו ולדור בו בחינם עד שיתן לו הוצאותיו א"כ בנדון דידן נמי אם לא הי' כדי חלוקה בחורבה זו א"כ חלק חבירו משועבד לחבירו שיבנה וכל זמן שאינו רוצה לבנות יכול שותף השני לבנות ולדור בו חינם עד שיתן לו יציאותיו ולא שייך הכא לאחייובי' משום שחרורית' דביתא אליבא דכ"ע דאף מאן דמחייב בבית חדש דמגלגלין עליו כל השכירות משום שחרורית' דביתא דווקא בדר בבית של חבירו שלא מדעתו דאין לו שייכות בבית ס"ל להרא"ש ז"ל דמגלגלין עליו את הכל אבל גבי בית ועלייה דביתא לעלייה משתעבדא לא מחייבינן ליתן לו שכר בשביל שחרורית' דביתא וכן לא מיחזי כריבית שדר בו חינם א"כ בנדון דידן פשוט וברור אצלי כיון דבתחילת הקני' נשתעבד חלק החורבה לחבירו דאדעת' דלבנות קנו דלא שדי אינש זוזי בכדי א"כ לרבנן דפסקינן כוותייהו אין מגלגלין עליו את הכל אלא דר בו בחינם עד שיתן לו שותפו הוצאותיו ודינא קאמר אלא דמספקינ' אם יתן לו הוצאותיו איך ידור עכשיו אם ידור רק שנה לתשלום שני שנים שדר בו שותפו או שידור שלשה שנים או חמשה שנים כמו שדר שותפו מ"מ נראה לי להכריע כיון דמתחילה יש לו זכות לדור ג' שנים אלא דזכותו תלוי ועומד וארי' הוא דרביע' עלה עד שיתן הוצאת הבית וכשיתן חוזר לזכותו לדור בו רק שלשה שנים ואח"כ ידור השותף השני ויחזרו חלילה ואפי' אם הי' דר שותפו תחילה עשרה שנים לא ידור הוא רק שלשה שנים דומי' דהבית ועלייה דאפילו היה דר בביתו כמה שנים אינו נותן לו שכר עד שיתן הוצאותיו כן נראה לי ברור ואמת לאמתו וה' יאיר עיני במאור תורתו להוציא תמיד הדין אמת לאמתו אחיך

מאיר חונה פה ק"ק שידלאווצי