פנים מאירות חלק א קיג

אלא דהב"י הכריח דאליבא דרש"י אשמועינן מתניתין דאויר סוכה פוסל מן הצד בג' וע"כ פשיטא וכי עד השתא לא שמעינן דלא אמרינן לבוד אלא בפחות מג' אלא ע"כ אשמועינן דלא נכשיר מצד דופן עקומה כמו שפי' רש"י וקאמר הרב הב"י דאם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרינן דופן עקומה ר"ל לתנא דמתניתין דאם הי' סובר כן א"כ פשיטא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן במשך הסוכה לא אמרינן דופן עקומה ולא הי' צריך לתנא דמתניתין לאשמועינן הרחיק הסכך מן הכותל ג' פסול הי' לו לאשמועינן דלא אמרינן דופן עקומה היכא שאין הדפנות מגיעות לסכך וכש"כ במשך דלא שייך למימר גוד אסיק אלא ע"כ אפילו אין הדפנות מגיעות לסכך אמרינן גוד אסיק מחיצה ודופן עקומה ואיצטריך לאשמועינן תנא דמתניתין הרחיק סכך מן הדפנות דפסולה דלא אמרינן דופן עקומה כיון דיש אויר דלא אמרינן דופן עקומה כאלו הדופן עקום והולך תחת הסכך הפסול אלא דחשבינן כאלו הסכך פסול נכפ' ונעקם מן הדופן כמין גם וזה הוי כמו כותל ישר שאם חסר מן הדופן באמצע ונשאר למטה י"ט אפילו הסכך גבוה למעלה כשר ה"נ אם הגג פחות מארבע והדופן אינו מגיע להגג מ"מ דופן עקום מיקרי וכשר משא"כ אם יש אויר בגג למעלה ג' טפחים דפסולה מטעם אויר כנ"ל אלא נראה דאכתי איכא למידחי דאין מכל זה ראי' די"ל דפשיטא לי' לתנא דמתניתין היכא דאין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה ומ"מ איצטרך לאשמועינן הרחיק הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה ולגופי' איצטרך דס"ד אמינא דלמעלה אפילו פחות מג' לא אמרינן לבוד דהא באמצע פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אין לבוד באמצע וכתבו התוספות בדף י"ח ד"ה אין לבוד באמצע היינו למעלה דדפנות מכשירין לעיל קנה קנה פחות משלש' א"כ ה"א מן הצד למעלה נמי לא אמרינן לבוד ויפסול אפילו פחות מג' אויר קמ"ל דמ"מ שלשה בעינן ולכאורה נראה להביא ראי' דע"כ סבירא ליה לרש"י היכא דאין המחיצות מגיעו' לסכך לא אמרינן דופן עקומה דפי' רש"י בדף ו' ע"ב כי אתאי הילכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה ופי' רש"י לגוד היכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה כו' והתם אמרינן גוד אחית ולמה נקיט רש"י או אסיק סתם ולא מצא מקום למצוא גבי סוכ' גוד אסיק הלא כשאין דפנות מגיעות לסכך מוכרחים אנו לומר גוד אסיק אלא ע"כ דלית לן למימר דופן עקומה היכא דאין דפנות מגיעות לסכך ע"י גוד אסיק מיהו מכל זה אין ראיה די"ל דלא אמרינן גוד אסיק אלא אמרינן חביט רמי כמו דאמרינן בדף כ"ב כל היכא שיש בגג רוחב טפח אמרינן חביט רמי ופי' רש"י דהיינו נמי ענין גוד אחית וא"כ י"ל כל היכא דאין דפנות מגיעות לסכך וע"כ יש בדפנות עשר אמרינן דופן עקומה ע"י חביט רמי

ואין להביא ראי' דאמרינן דופן עקומה אפילו אין הדפנות מגיעות לסכך ע"י חביט רמי או ע"י גוד אסיק מהא דאמרינן דף ז' דופן סוכה כדופן שבת כו' ויתירה שבת על סוכה ולא קתני יתירה סוכה על שבת דאלו בשבת אמרינן גוד אסיק מחיצה ואלו גבי סוכה לא אמרינן גוד אסיק מחיצה להכשיר דופן עקומה דיש לדחות דילמא שני הילכתות בהדדי לא אמרינן דהא צריכין להכשיר סוכה זו או ע"י חביט רמי וד"ע או ע"י גוד אסיק ודופן עקומה ושני הילכתות לא אמרינן אבל היכא דמיתכשרא ע"י הלכה אחת אמרי' גוד אסיק וכיון דליכא גווני בסוכה דנימא גוד אסיק לא שייך למיתני יתירה סוכה על שבת. ובזה מיושב נמי אליבא דר"ן שפסק הרי"ף דאפילו בשפת הגג לא אמרינן גוד אסיק וכתב הר"ן ולדעת הרי"ף כי אמרינן בגמרא כי איצטרך הילכתא לגוד וללבוד ולדופן עקומ' מאן דמני גוד אסיק בהדייהו לענין שבת איתמר דלגבי סוכה ליכא גווני דנימא בי' גוד אסיק והר"ן פוסל באין המחיצות מגיעות לסכך דלא אמרינן דופן עקומה ולא יקשה אליביה דליתני יתירה סוכה אשבת היינו משום דבשפת הגג לא אמרינן גוד אסיק משום דבעינן מחיצות הניכרו' וליכא והיכא דאין מחיצות מגיעות לסכך לא אמרינן גוד אסיק היינו משום דליכא לאכשורי אלא ע"י צירוף עוד הלכה דדופן עקומה וא"כ ליכא גוונא דנימא גוד אסיק גבי סוכה ולכך לא שייך למימר ביה שדופן סוכה חמור משבת וק"ל ומזה דחיתי נמי ראיות הב"ח והט"ז שרצו ללמוד ממה שכתב הטור בסימן תר"ל אצל מש"כ שאם הגג גבוה הרבה והרחיק הסיכוך מן הדפנות במשך פחות משלשה דכשירה משום דאמרינן תחילה גוד אסיק ובתר הכי אמרינן לבוד ואני אומר מאן יאמר דמכשרינן התם ע"י גוד אסיק דילמא התם מכשרינן ע"י דאמרינן חביט רמי ולבוד וכבר אמרינן בעירובין דף ט' ע"א מהו דתימא או לבוד אמרינן או חביט אמרינן לבוד וחביט לא אמרינן קמ"ל נמצא דלענין שבת אמרינן לבוד וחביט א"כ גבי סוכה נמי אמרינן אבל חביט ודופן עקומה י"ל דלא אמרינן כיון דלא מצינו בפירוש ולכאורה יש להביא ראי' אם אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה מהא פיסקא של כל בני ישיבה דפסקו היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא מן הצד אם יש משפת איצטבא ולכותל פחות מד' אמות כשירה ופריך מאי קמ"ל דאמרינן דופן עקומה תנינא בית שנפחת וסיכך על גביו כו' ואם איתא היכא דאפילו אין הדפנות מגיעות לסכך אמרינן דופן עקומה א"כ מאי פריך מאי קמ"ל דילמא טובא קמ"ל הני פיסקא דאפי' לרבה דמפרש טעם פיסול גבוה מעשרים משום דלא שלטה בי' עינא וע"כ פלוגתייהו באין הדפנו' מגיעות לסכך וא"כ קמ"ל אפילו אין הדפנות מגיעות לסכך אמרינן דופן עקומה ואין לומר דלא פסיקא לי' אליבא דרבה שהדפנות רחוקות שלשה דילמא מיירי שאין רחוקות אלא פחות מג' וכלבוד דמי לענין מחיצה מ"מ שפיר אנו יכולין ללמוד לנדון דידן דכיון דאמרינן דופן עקומה ע"י צירוף עוד הלכה דפחות מג' כלבוד דמי ואף שבש"ס לא נזכר אלא חביט ולבוד מ"מ ילפינן מיני' כל שני הלכות אמרינן בבת אחת לאכשורי לדופן א"כ גבי דופן עקומה היכא שהדפנות רחוקות הרבה נמי נימא להכשיר ע"י חביט רמי ודופן עקומה או ע"י גוד אסיק ודופן עקומה אלא ע"כ דפשיטא לי' להמקשן דלא אמרינן דופן עקומה היכא שאין הדפנות מגיעות לסכך וכדעת הר"ן ז"ל ומה שרצה הט"ז ללמוד מק"ו לאכשירי היכא שאין הדפנות מגיעות לסכך משום דאיכא מקום ריוח שיכולים אנו לומר שהסכך פסול נותן מחלקו למחיצה לא ידעתי פירושו דאנן קיימינן דדופן עקומה הלכה למשה מסיני פי' דופן עקומה כמין גם הי' נקראת דופן כמו שלפעמים בכיפה שנראית כאלו הגג שלה מדופן כן עד ד' אמות נראית כאלו הגג הוא מן הדופן שלפעמים בונין דופן עקום כזה ומאי שייך לומר שנותן מחלקו לדופן וזה פשוט וברור וא"כ מאחר שהב"ח והר"ן מחמירין מי יכניס ראשו להקל נגדם וא"כ צריכין להזהר כשעושין הסוכה בתוך הבית ולמעלה גג המכוסה בשינ"דלין שצריך ליטול עד מקום שיהי' פחות מג' נגד הדפנות כיון דאין הדפנות מגיעות לסכך וכן לפעמים אדם עושה סוכתו בחוץ ומצרף שני כתלים הבנוים תחת הגג של שינ"דלן ואין הכתלים מגיעים להגג אפילו פחות מג' והגג הבולט הוא ד' טפחים אזי אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות כדינה כיון דאין מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה וצריכין להזהר בזה כי דבר מצוי הוא

ראיתי להזכיר שיש שבונים הסוכה על הגג ופותחים הגג כמין דלתות ויש שפותחים כמין ארובה ובאמצע יש לה צירים וארובה זו מכוונת נגד הסכך הכשר בארכו וברחבו וכשפותחי' אותה עומדת למעלה מן הסכך באמצע הסוכה על צידה נמצא תלוי למעלה מסכך כשר דופן שהוא נסר הרחב יותר מד' אלא שתלוי בצידו נגד הסכך הכשר ולכאורה יש לפקפק בסוכה זו דהא אמרינן בדף י"ד ע"ב איתמר הפכן על צידיהן ר"ל לאותן הנסרים הרחבים ד' רב הונא אמר פסולה משום דנעשו כשפודין של מתכות א"כ סכך פסול מיקרי וא"כ ה"נ כיון דלמעלה מסכך כשר יש סכך פסול הוי סוכה פסולה ולפום ריהטא הייתי אומר הא דאמרינן נעשו כשפודין של מתכות לאו למימר' כאלו שוכבים לרחבם ותופסי' עד ד' אלא דהענין כך דעל צידיהן הם רחבים פחות מג' והוי כקנים דמסככין בהם לכתחילה וה"א בנסרי הרחבי' ד' והפכן על צדן נמי כן קמ"ל דהוי כשפודין של מתכות ושפוד של מתכות פסול אפילו ברוחב כל שהוא וא"כ הני נסכים אם רחבין על צדן פחות מג' טפחים הוי כסכך פסול ומצטרפים כגון אם מונחים שני נסרים על צידיהן מצטרפי' לפסול אבל כד דייקת שפיר נראה הא דאמרינן דנעשו כשפודין של מתכות תופסים עד משך ד' אף כששוכבין על צידיהן וראי' לזה דאמרינן התם לימא מסייע ליה אינה מחזקת כו' או שנתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים אע"פ שלא הכניס לתוכה אלא שלשה טפחים פסולה היכי דמי מאי לאו כגון שהפכן על צידיהן כו' ש"מ דבעי לאפסולי כולה סוכה אע"פ שהניחם על צידיהן שרחבן שלשה וסכך פסול אינו פוסל אלא בד' ש"מ הא דאמרינן נעשו כשפודין של מתכות והוי סכך פסול ברוחב ד' אף שהם כן על צידיהן ובצידיהן אינם רחבים ד' א"כ בנדון דידן נמי אותן השינ"דלן המחוברי' על הקני' ותלוי' באמצע הסוכה למעלה מן הסכך כשר יש תורת סכך פסול עליהם והוי כמו ששוכבים ברוחב וא"כ לא יצא ידי סוכה זו וצ"ע ואף שיש לחלק דדווקא אם הסכך פסול בשוה עם הסכך הכשר אז הוי סכך פסול בד' מקום חשוב לחלוק הסוכה אבל כשנתן למעלה אם אין בסכך פסול צלתה מרובה מחמתה ובסכך כשר צילתה מרובה אז הסוכה כשירה לדעת התוס' בדף ט' גבי עושה סוכה תחת אילן מ"מ רבו החולקי' וסבירי להו דאפילו סוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן והאילן חמתו מרובה מצלתו אם ענפי אילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה כנזכר בא"ח סי' תרכ"ו ע"כ שומר נפשו ירחיק מסוכה זו ובפרטות ע"פ הרוב דופן הרחב הנתון על צדו למעלה מן הסכך עושה צילתה מרובה

שאלה סב

מאחי הרב המופלא מהר"ר משה אבד"ק זוואלין

אמרתי להודיע לחוות דעתו הרמה בדבר המשפט שאירע פה לפני והמעשה שהי' כך הי' שני שותפים קנו חורבה בשותפות אצל איש אחד ואחד מהשותפים הוציא כמה מאות הוצאות מכיסו בתיקון החורבה ובנה בה בנינים שהיו ראוי' לדירה ובתחילת השותפות עשו ביניהם שידורו כל אחד מהם ג' שנים והקדימה יהיה לזה שהתעסק בבנין לדור ג' שנים ראשונים וכהיום הזה נמשך הדבר שדר בו השותף