פנים מאירות חלק א קד

שאלה נד

כתב הב"י ודע שהתוס' בר"פ אלו טרפות פירשו דחסרון הגלגולת הוי עם נקיבת הקרום העליון דסוף תתאה ליפסוק וכדברי מי שפסק שצריך שני קרומים אבל בלא חסרון עצם אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסוק ופי' זה כתבו רבינו ירוחם בשם ר"ת ולא דק שאי אפשר לומר שר"ת מפרש כן שהרי הוא סובר דבאינקוב קרמא עילאה לחודי' טריפה אפילו ליכא חסרון בעצם. ולהאיר עיניך צריך אני להעתיק קצת סוגי' הש"ס דבריש אלו טריפות חשיב תנא דבי ר' ישמעאל י"ח טריפות ופריך והאיכא חסרון בשדרה דתנן כמה חסרון בשדרה ב"ש אומרים שתי חוליות וב"ה או' חולי' אחת וא' ר"י א' שמואל וכן לענין טריפה והקשו התוס' אמאי לא פריך נמי והא איכא גלגולת כיון דרב יהודא אכולהו קאי ואומר ר"ת רב יהודא לא קאי אגילגולת דחסרון דגילגולת הוי עם הקרום ובהמה מיטרפ' בנקיבת הקרוב לחוד אבל אדם דאית ליה מזלא בעי חסרון גלגולת עם נקיבת הקרום ולפ"ז ע"כ הא דא' ר"י א' שמואל וכן לטריפה לא קאי אלא אשדרה אבל אגילגולת כיון דבאדם גופי' לא מיטרף אלא בחסרון גילגולת עם הקרום ובהמה בקרמא עילאה לבד מיטרף אבל חסרון גילגולת בלא קרום גבי אדם וגבי בהמה לא מטרף ממילא לר"ת הא תני ואילו כשירות נפחתה הגילגולת כשירה אפילו יותר מכסלע נמי כשירה ולכך הוכרח ר"ת לפרש הא דאמר רב נחמן כסלע כיותר מסלע דלא כפירש"י דקאי אגילגולת אלא דקאי אגלודה דאם נשתייר כסלע כשירה ועל זה אמר רב נחמן כסלע כיותר מסלע עי' בדף נ"ד ע"ב ד"ה כסלע אך התוס' ריש אלו טריפות הקשו על זה דמוכח מש"ס מדפריך לר"י בר' יהודה דמטריף ניקבה המרה ואקשי לי מאיוב ישפוך לארץ מרירתי ועדיין איוב קיים ש"מ דטריפות אדם ובהמה שוים והיה נראה להם לפרש דחסרון הגילגולת בלא קרום טריפה לפי שסוף הקרום ליפסק ולהכי לא פריך הכא מגילגולת דהא קתני לה ניקב קרום של מוח ולפירוש זה קא' שמואל וכן לטריפה גם אגילגולת וכשם שבאדם טריפה משום דסוף לינקב הקרום ה"נ בבהמה ולפ"ז צ"ל מתניתין דקתני אלו כשירות נפחתה הגילגולת מיירי פחות מכסלע אבל כסלע טריפה דסוף הקרום לנקוב אלא דלא חשיב גבי י"ח טריפות דהוי בכלל ניקוב הקרום של מוח אלא דהתוספות כתבו דאי אפשר לפרש כן שהרי יש בני אדם הרבה שניטל מגילגולת שלהם יותר ממקדח ועדיין חיים וכתבו ונראה דחסרון הגילגולת הוי עם נקיבת הקרום העליון דסוף תתאה ליפסוק אבל בלא חסרון עצם אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסוק וכן בבהמה איכא למ"ד תתאה מגין ואפילו למ"ד קרמא עילאה אע"ג דלא אינקב תתאה טריפה יש לחלק בין אדם לבהמה ולא מטעם ר"ת אלא משום דבאדם הקרום התחתון קשה וחזק יותר מבהמה ומשום הכי בעי חסרון עצם עם נקיבת העליון ובבהמה התחתון רך ואין צריך חסרון עצם עם נקיבת העליון עולה מזה דלדעת דפסקו דקרמא תתאה מגי' אבל אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסוק מפרשי האי חסרון גילגולת עם הקרום העליון וטריפה בשביל שסוף קרמא תתאה ליפסוק וקאי וכן לענין טריפה אגילגולת והא דלא חשיב הכא בי"ח טריפות דהוי בכלל ניקב הקרום של מוח אבל חסרון גילגולת בלא קרום אף יותר מכסלע לא הוי טריפה באדם ובבהמה ואתי ההיא מתני' דאלו כשירות נפחתה הגילגולת כפשוטה אף בלא קרום נמי כשירה ואף ביותר מכסלע כיון דנפחתה הגלגולת בלא קרום אינו טריפה בזה ולדעת דסברי דאינו טריפה עד שינקוב שניהם נמי מפרש דהאי חסרון הגילגולת עם הקרום העליון וטריפה בשביל שסוף קרמא תתאי לפסוק ויצא מזה דין חדש דלדעת אילו אם נפחת הגילגולת יותר מסלע אם ניקב העור עליון טריפה בבהמה בודאי וא"כ אף הרא"ש שס"ל כסברת בעל עיטור שכתב דנפחתה הגילגולת יותר מכסלע כשרה וגם ס"ל דעד שינקוב שניהם מודה הרא"ש דאם נפחתה הגילגולת וניקב הקרום העליון דטריפה אבל לדעת ר"ת דמחמיר כלישנא קמא דאע"ג דאינקוב עילאה בלא תתאה נמי טריפה א"כ בבהמה לא שייך האי דינא דחסרון בגילגולת דגבי אדם דעור התחתון קשה לא מיטרף אלא בנקיבת העצם אבל בבהמה בנקיבת קרום העליון לבד נמי טריפה ונקיבת העצם לבד כשר אף לר"ת יצא לנו מזה כי היכי דכתבו התוס' אליבא דמ"ד קרמא תתאי נמי מגין מודה היכא דאינקוב העצם עם הקרום העליון דטריפה דסוף תתאה ליפסק ואם נפסק תתאה לבד נמי טריפה א"כ י"ל ר"ת נמי דפסיק כלשנא קמא דמחמיר קרמא עילאה אע"ג דלא אינקוב תתאי משום דרך הוא וסופו לינקוב ובאמת מודה אי אינקוב תתאי לבד נמי טריפה ואמרי לה קרמא תתאי ר"ל דווקא קרמא תתאי טריפה אבל בקרמא עילאה לא מיטרף דלא חיישינן שינקוב עור התחתון דלגמרי שוה בהמה לאדם וכ"ע מודו דעיקר הטריפה תלוי בתחתון ולכך פסק ר"ת לחומרא כלישנא קמא והשתא תמה אני על הטור איך כתב ר"ת מכשיר בדניקוב קרמא תתאי וכאשר כתבתי אינו מוכרח זה מדברי ר"ת וגם על הרא"ש שכתב ור' שמשון כתב לעיל גבי חסרון דגילגולת שאם ניקב עליון בלא תחתון טריפה דהתחתון רך ועתיד לינקוב ומשמע מלשונו שאם ניקב בלא עליון כשר שהעליון חזק ומתקיים עכ"ל הרא"ש ואני אומר אדרבה איפכא מסתבר' דעיקר הטריפה בתחתון ואם ניקב התחתון נמי טריפה אלא לרבותא קאמר רבינו שמשון אף דעיקר הטריפות תלוי בתחתון אם ניקב העליון נמי טריפה משום דסוף לנקוב התחתון ממילא וכן נראה שזה דעת בעל הלכות גדולות דמטריף בניקב אחד מן הקרומין וכתב עליו הב"י בסי' ל"א וז"ל ויש לתמוה שאין זה כשום אחד מן הלשונות ואני אומר דבה"ג ירד בשיטת ר"ת ורבינו שמשון שמפרשי' דהא דקאמר קרמא עילאה משום דסוף תתאי לינקוב ומודו היכא דאינקוב תתאי שטריפה ואמרי לי' קרמא תתאי דאינו מטרף בקרמא עילאה דלא חיישינן שינקוב תתאי אלא אם ניקב תתאי הוא טריפה ולכך פסק לחומר' כלישנא קמא דאיזה שניקב טריפה והוכחתי דבר זה שע"כ על כונה זו כתב בה"ג כן דהא הגה' אשר"י הביא הך הלכות גדולות ואחר זה כתב ור"ת כתב אם נמצא תולעת בקרום של מוח והמוח קיים ובקרום התחתון אין רושם ולא קורט דם כשירה משמע שסובר כמ"ד קרמא תתאי וטוב להחמיר כדברי ר"ת וה"ג ע"כ ומדסיים הלכות גדולות דטוב להחמיר כדברי ר"ת ואי ס"ד דר"ת לא מטריף בקרמא תתאי אלא בקרמא עילאה אמאי צריך להביא ר"ת הי' לו לכתוב דטוב להחמיר כתחילת דבריו דמטריף אחד מן הקרומי' אלא ע"כ דתחילת דבריו נמי הם דברי ר"ת משום דסבר ר"ת דפליגי בהכי דאמרי לי' סבירי להו קרמא עילאה משום דסוף תתאי ליפסוק א"כ טריפה בשנים ובזה ניחא דנקט הרא"ש ר"ת פסק כלשנא קמא לחומרא ודו"ק והשתא הדרן מילתא על הרב הב"י דלא ירד לחלק בכך ואחר שהביא דעת התוס' דהחסרון הגילגולת הוי עם נקיבת הקרום העליון דסוף תתאי ליפסוק כתב וז"ל וכדברי מי שכתב שצריך שיתנקבו שני הקרומים עכ"ל ואני אומר דאין זה מוכרע בדברי התוס' דלעולם דסבירי להו בנקיבת קרום התחתון לבד נמי טריפה דעיקר הטריפות תלוי בו אלא באם נקב קרום העליון למ"ד קרמא עילאה ולמ"ד קרמא תתאי מגין אם ניקב העצם עם הקרום העליון נמי טריפה משום דסוף התחתון לינקוב אבל אין הכי נמי אי אינקוב קרום התחתון נמי טריפה והשתא תמה על דעת דסברי דנחסר הגילגולת כסלע טריפה והמחבר פסק כמ"ד קרמא תתאי ולא קרמא עילאה ולדידי הא דנחסר הגילגולת מיירי עם הקרום העליון אבל בלא קרום חזי כמה אנשים שחסרו הגילגו' וחיים א"כ למה פסק הב"י דנחסר גילגולת טריפה אף בלא קרום ופשוט שהתוס' החליטו פי' זה שלא נטרף בנחסר הגילגולת לבד מחוש שאנו רואי' שהרבה בני אדם שניטל מהם גילגו' ועדיין חיים ובאמת על התו' קשה דהך סוגי' אליב' דתני דבי ר' ישמעאל והוא סבר דטריפה חיה אך אליבא דאמת שאנן קימ"ל דאין טריפה חיה א"כ אין טעם לאסור חסרון הגילגולת בלא קרום העליון ודו"ק

שאלה נה

בהיותי בק"ק פרוסטיץ אירע מעשה באחד שנשתמד והשתדלו קרובי אשתו שיפטור אשתו בגט פטורין ולא רצה המומר לבוא לתוך קהלתינו מפני הבושה והי' בעיר אלמיץ ביומא דשוקא ונזדקקו אליו אנשי קהלתינו ודברו על לבו שימנה עדים שם ויתן להם רשות לחתום וליתן הגט ליד אשתו וכן עשה לפני שלשה לומדים שמינה לשני אנשים לעדים לחתום הגט וליתן ליד אשתו ואמר לפניהם שהוא ממנה לר' הילל סופר מקהלתינו שיכתוב הגט לגרש בו את אשתו ובבואם לקהלתינו באו אלי קרובי אשתו ורצו שאסדר להם הגט ע"פ עדות אלו וע"פ הסופר ואמרתי שצללתם במים אדירים ועלה בידיכם חרס והנך לומדים לאו בקיאי בדיני גיטין היו ונפלו ברברבו ומפני תקנות עגונות אמרתי להזדקק לעיין אם יש צד היתר לגט זה והנה בטור א"ה סי' ק"כ ובש"ע סי' ד' פסק המחבר אפילו אמר לב"ד תנו גט לאשתו לא יאמרו לסופר לכתוב ולעדים לחתום ואפילו אמר להם אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו לא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפיו וכתב בהג' רמ"א עבר וגירשה ע"י אומר אמרו לסופר ויכתוב הוי ספק מגורשת והוא דעת הרמ"ה בטור וכתב בעל הדרישה וז"ל הנה ראיתי שנדברו בו דברים הרבה מהר"ר דוד כהן בתשובות בית ב' ובית ו' ומהר"ם אלשקר בתשובות סי' כ"ב ומ"ו וז"ל כי יש לדקדק בדברי רבינו שנראה דבריו כסותרין זה את זה שכאן כתב דלא מהני אמר אמרו ובסימן קמ"א כתב דמהני שהרי כתב שם וז"ל דלא אמרינן מילי לא ממסרן לשליח אלא כשמוסר לו דבר לעשותו אינו יכול למוסרו לאחר כגון מי שעשה שליח לחתום גט שאינו יכול לומר לאחר לחתמו אבל כשאמר לו בהדיא לומר לאחר לחתמו יכול לעשותו כדאמרינן לקמן באומר לשנים אמרו לפלוני ויכתוב ולפלוני ולפלוני ויחתמו דלא הוי מילי עכ"ל הרי לפנינו דס"ל דמהני אמר אמרו עכ"ל הדרישה והאריך מאוד בביאור דברי הטור ולפי שראיתי שהבין בעל הדרישה בדברי הרמב"ן שהביא הר"ן דין דלא אליבא דהילכתא ע"כ צריך אני לברר וללבן לפני כל יודע דת ודין שלא דק בדברי הרמב"ן וצריכין אנו להעתיק לשון הש"ס והמצורף מפירושים השייכים לסוגי' זו ומתוכו נברר פי' הר"ן והרמב"ן ז"ל בס"פ התקבל שנינו במשנה אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו ותנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן ב"ד דברי ר"מ ורבי יוסי אמר אפילו אמר