אוצרות יוסף יורה דעה צח

בלא התחיל אבל אם כבר התחיל הרי כבר הכניס עצמו בחיוב והאדם יכול לחייב עצמו גם במה שאינו חייב והוי חיוב מדינא כמו נשים דמחייבות עצמן במ"ע שהז"ג וחשיבי חייבות מדינא ולכן גם מברכות וצונו כמבואר בתוס' וראשונים וה"נ אחרי שכבר התחיל הרי חייב עצמו במצוה זאת וחייב לגומרה אף דאילו לא התחיל לא הי' חייב להביא עצמו לידי המצוה וכן מצינו בהך דתפלת ערבית רשות דאף דהוא רשות מ"מ אם התחיל להתפלל וטעה צריך להתפלל שנית דאף דהוא רשות מ"מ כיון דהתחיל שווי' עלי' חובה וצריך גם להתפלל שנית אם טעה בראשון כמבואר ברי"ף פ' תפלת השחר עש"ה וא"כ לענייננו נמי אף דאין חייב להוציא הדם מבגד כדי לכסותו מ"מ אחרי שכבר בירך על הכיסוי והרי כבר התחיל בזה במצות הכיסוי אחרי שבירך עלי' דברכת המצוה וודאי הוא התחלה עכ"פ בעניין המצוה דהא אם לא יעשנה תהי' ברכתו לבטלה ומוכרח לעשותה מעתה מפאת זה וע"כ הברכה עכ"פ היא התחלה במצוה מה שכבר בירך עלי' וכיון דיש התחלה תו ממילא מחויב בגוף המצוה לא לבד מפאת שלא תהי' ברכתו לבטלה רק גם מפאת גוף המצוה כיון שכבר התחיל בה דאחרי שהתחיל צריך לגמור ולהביא עצמו לידי חיובה ולקיימה וכנ"ל וכיון דמחויב מעתה להוציא הדם מפאת גוף מצות הכיסוי תו שפיר וודאי ליכא דיחוי וכנ"ל

וי"ל עוד בעניין זה עפ"י גמ' זבחים צ"ב ב' ניתז מבגד לבגד מהו מבגד קמא אירחי לי' לכיבוס כו' ע"ש ברש"י ד"ה אי אספו וכשר וד"ה ואת"ל שאם אוספו כו' דכ' דע"י הזיקוק לכיבוס בדם חטאת שניתז על הבגד בטל לי' הדם מתורת דם וגם ברש"י שם ד"ה אידחי' לי' לכיבוס דכ' „אדחי מתורת הזאה“ ג"כ הגי' בש"ס דפוס ווילנא „אדחי מתורת דם“ עש"ה בשיטה מקובצת] וא"כ י"ל גם כאן דכיון דא"א שתתקיים מצות כיסוי בדם זה זולת ע"י כיבוס שיכבס הבגד ויוציא הדם ע"י כיבוס לכן כיון דזקוק לכיבוס אידחי מתורת דם ואין בו מצות כיסוי עוד כלל, ואולם יש לחלק דשם בזבחים זקוק לכיבוס שלא משוה הזאה דאפי' לא הי' רוצה להזות אח"כ דם זה מ"מ הא זקוק לכבסו משום מצות כיבוס דם חטאת וע"כ הזיקוק לכיבוס מפאת עניין אחר מבטלו מתורת דם הזאה ובטל עניין ההזאה עש"ה ומשא"כ כאן דאין חיוב לכבס מפאת מצוה אחרת רק מפאת אותה המצוה עצמה דו"ק מאוד ואולם ז"א דרק אילו הי' כאן זיקוק לכיבוס מפאת מצות כיסוי עצמה היינו דהי' חיוב לכבס בשביל קיום מצות כיסוי לכן אין זיקוק לכיבוס בשביל מצות כיסוי עצמה מבטל מתורת דם כיסוי כיון דהזיקוק לכיבוס הוא ג"כ רק בשביל הכיסוי ומשא"כ אחרי דבאמת אין חייב לכבס בשביל הכיסוי דהוי ככסהו הרוח כ"ז שנבלע בבגד וכמו שהארכתי די"ל כן] ועכ"ז א"א לכיסוי זולת אחרי שיהי' שם כיבוס תחלה לכן הוי ג"כ כאילו הי' זיקוק לכיבוס שלא משום כיסוי רק בשביל עניין אחר אחרי דמפאת מצות הכיסוי אין חייב לכבס ורק אם יכבס בשביל לנקות בגדו או אפי' יכבס כדי להביא עצמו לידי חיוב כיסוי מ"מ כיון דאין חייב לעשות כן והוא רק חדת חסידות א"כ הא ג"כ עניין אחר הוא לגבי חיוב הכיסוי ואינו חיוב הכיסוי וכיון דסוף סוף א"א לכיסוי זולת אסרי הכיבוס והכיבוס אינו מחויב מחיוב הכיסוי עצמו רק יהי' מפאת עניין אחר א"כ הא העניין ג"כ שיש זיקוק לכיבוס משום עניין אחר ושפיר בטל עי"ז מתורת דם כיסוי ולא שייכא בי' עוד מצות כיסוי כלל דו"ק מאוד ואולם אחרי שבירך והתחיל במצוה עי"כ דמעתה מחויב לגמור ולכבס ולהוציא הדם משום חיוב הכיסוי