אוצרות יוסף יורה דעה צו

ואולם להנ"ל הנה הדבר נכון מאוד דזה מצינו בכמה דוכתי דאין לחלק בטופס ומטבע ברכה במצוה אחת בעינה וע"כ גם כאן הנה בכל כיסוי הדם אם אומר בברכה על כיסוי דם בעפר הרי אין זה שקר דרק אין צורך להזכיר פרט העפר בברכה אבל הא אינו שקר דהא האמת כך דמצות הכיסוי בעפר ומשא"כ היכא דאיתרמי כה"ג דהולך במדבר וממצה הדם בבגד ואח"כ מכבסו ומגלהו ומכסהו בעפר או דאיתרמי בעניין אחר דנכסה הדם לאחר שחיטה מאיליו שלא בעפר דחייב לגלותו ולכסותו בעפר בברכה וכדברינו הנ"ל, הנה אז הרי ההכרח שיאמר בברכה על כיסוי דם בעפר וא"א שיאמר על כיסוי דם לחוד דהא מפאת גוף הכיסוי באמת לא הי' מחויב כלל דהא כבר הי' מכוסה ואין חיוב לגלות ולכסות מה שכבר מכוסה וכיון דלא הי' מחויב לגלות ולכסות תו גם אם מגלה ומכסה אין הכיסוי מצוה לפי סברת צד הספק דיש דיחוי אצל מצוות וא"כ כיון דמספקינן בזה הא אין לו לברך וכנ"ל וכמובן] וא"כ אם יברך על גוף הכיסוי הא יאמר שקר (ר"ל דיש צד ספק שאומר שקר היינו ספק צד הסברא דיש דיחוי כו') שהרי הברכה הוא נתינת שבח על החיוב והמצוה אשר עליו וא"כ עצם הכיסוי לבד הא לא הי' מחויב באמת בזה כיון דכבר הי' מכוסה ואילו הית' מצות התורה לכסות הדם לבד יהי' במה שיהי' הא לא הי' באמת מחויב עתה כלל כיון דכבר הי' מכוסה אף שנגלה יש דיחוי כו' וכל מה שמעשהו חיוב ומצוה עתה הנה הוא רק עבור הפרט שיש במצות כיסוי לכסות בעפר דייקא דכיון דהי' מכוסה שלא בעפר לכן הי' עליו חיוב מכח זה לגלות ולכסות בעפר וא"כ הרי כל החיוב שלו רק מפאת העפר לבד וא"כ הרי ההכרח לו לתת שבח רק על זה היינו על חיוב הכיסוי בעפר וא"א שיתן השבח על גוף הכיסוי לבד דמפאת גוף הכיסוי לבד הא לא הי' מחויב כלל ואין מעשהו מצוה כלל בעניין גוף הכיסוי דו"ק היטיב מאוד כי הדברים עמוקים וא"כ הא אין לו על מה לתת שבח בעניין גוף הכיסוי וכל השבח שיש לו לתת על המצוה אשר במעשהו הנה הוא רק מפאת העפר דמפאת חיוב העפר הי' מצווה לגלותו ולכסותו בעפר כיון שהי' מכוסה שלא בעפר וא"כ הרי ההכרח לו להזכיר העפר בברכתו ולומר על כיסוי דם בעפר ואם יאמר על כיסוי דם לחוד הו"ל ברכתו שקר שנותן שבח על גוף הכיסוי ובגוף הכיסוי לא הי' מחויב כלל ואין מעשהו מצוה כלל בעניין זה וא"כ א"א לו רק שיאמר על כיסוי דם בעפר ואילו בשאר כיסוי אף דא"צ לומר בעפר מ"מ הא אינו שקר אם אומר כן והוא רק דבר שאין צריך לאומרו אבל אינו שקר וכנ"ל וע"כ כדי של לחלק בברכה לכן אומרים תמיד נוסח שוה וכיון דכל כה"ג היכא דממצה הדם בבגד כו' או שנכסה מאיליו שלא בעפר כו' הרי ההכרח שיאמר על כיסוי דם בעפר לכן אומרים גם בכל כיסוי כן שלא לחלק בטופס ברכה ודו"ק היטיב כי זה נכון וקרוב מאוד בס"ד דאחרי דהמצוה לכסות הדם בעפר ומשכחת קיום המצוה עי"כ איפוא בב' פנים היינו אם בדם שלא נכסה עדיין כלל דיש בו כל המצוה ואם בדם שכבר נכסה שלא בעפר דיש בו המצוה מפאת העפר ובפן הב' הנ"ל הרי ההכרח להזכיר בברכה חיוב העפר כיון דהוא כל המצוה שלו דבלתו לא הי' מחויב כלל וע"כ שלא לחלק שפיר הנוסח בכל כיסוי כן

והנה מ"ש למעלה בתי' דברי הגאונים דהברכה הוא התחלת עניין המצוה דאל"כ הי' ספק לומר דיחוי כמו בכיסהו הרוח משא"כ ע"י הברכה חייב לגלות ולכסות שלא תהי' ברכתו למפרע לבטלה וכשיש חייב לגלות אין דיחוי וכנ"ל בארוכה, ועמד לנגדי בזה ב' דברים