אוצרות יוסף יורה דעה צה

מזה קושי' על הגאונים והגאונים שפיר י"ל דסבירא להו באמת כן דאם אין לו עפר כו' צריך לכסות בדבר אחר שלא תשתכח תורת כיסוי וכדמצינו כזה במקומות רבות וס"ל לגאולים דזה חיוב כלליי בכל מקום וכדכתיבנא ובאתי בכ"ז רק להעיר]

והנה בגוף הדין הנה כאן ג' דיעות דסברת הגאונים דימצה בבגד ויברך בשעת מיצוי ולאחר הכיבוס יכסה בלא ברכה והלבוש כ' דיעשה כן אך בלי ברכה לא בתחלה ולא בסוף ודעת הט"ז דאין למצות כלל בבגד רק אסור לשחוט כל שאין לו עפר לכסות והנה לולי כל הסברות הנ"ל לכאורה הי' נ' מסברא דיש לו למצות בבגד בלי ברכה ולכבס אח"כ ולכסות הדם בברכה דמה שכתבנו למעלה דאין חיוב לגלות הדם אחרי שנכסה בבגד כמו בכסהו הרוח וע"כ אפי' מגלהו אח"כ ה"ל דיחוי ומספק שמא יש דיחוי אצל מצוות אין לברך גם אח"כ וכמ"ש הפר"ח לעניין כסהו הרוח וחזר ונתגלה דמכסה בלא ברכה מטעם הנ"ל, הנה מלבד מה שכתבתי כבר בכרך הקדום על ה' שחיטה ליישב פשט דברי המחבר דמשמע דגם בכסהו הרוח וחזר ונתגלה יש לו לכסות בברכה וכתבתי שם כמה טעמים ליישב דבר זה הנה מלבד זה אפי' נתפוס כפר"ח הנ"ל דכסברתו נ' ג"כ הפשיטות לכאורה דאחרי דבש"ס נשאר בזה בספק אי אמרי' דיחוי אצל מצוות א"כ מספק אין לו לברך מ"מ לעניין נידון דידן דממצה הדם בבגד הי' נ' מסברא לכאורה דשפיר חייב לגלות הדם ע"י כיבוס ואף דכתבנו למעלה דדמי לכיסהו הרוח דאין חייב לגלות והבאתי ראי' לזה מן הלבוש, הנה כתבתי כ"ז ליישב סברת הגאונים בזה אבל מסברא דנפשין הי' נ' דלא דמי באמת לכיסהו הרוח וכחילוק שכתבנו למעלה דבכיסהו הרוח בעפר או דנתקיימה המצוה מאילי' או דאין כאן החפץ של מצוה אבל בנכסה בבגד גם ב' הדברים האלה אינם דלא נתקיימה המצוה וגם יש כאן שפיר החפץ של מצוה דכיון דהמצוה לכסות הדם בעפר דייקא ע"כ כ"ז שאין הדם מכוסה בעפר הנה הוא החפץ של מצוה ויש עליו ציווי מפאת העפר כיון דהציווי לכסות בעפר והוי דם שאין מכוסה בעפר החפץ של מצוה שפיר שיש עליו ציווי לכסותו בעפר כיון שאין בו דבר זה דמה שכתבנו למעלה דעיקר המצוה גוף הכיסוי כו' אין זה מוכתח וכתבנו כ"ז רק ליישב דעת הגאונים אבל מסברא הי' נ' דהכל עיקר הן הכיסוי והן הכיסוי בעפר דכיון דציותה תורה לכסות בעפר ע"כ הכיסוי לבד אינו כלום וע"כ בין אם יש שם דם שאין מכוסה כלל בין אם יש דם מכוסה אלא שאין מכוסה בעפר הנה יש עליו ציווי כיון דהמצוה לכסות בעפר וצריך לגלותו עבור הכיסוי בעפר ורק בכיסהו הרוח בעפר שם שייך לומר דליכא חפץ המצוה דהמצוה לכסות בעפר וזה שייך רק במגולה או במכוסה ולא בעפר דאז שייך כיסוי בעפר ומשא"כ דם המכוסה כבר בעפר איננו עוד חפץ מצות כיסוי בעפר דהא הוא מאיליו כך ולא חייבה תורה לגלות ולכסות וכנ"ל ומשא"כ במכוסה שלא בעפר שפיר יש עליו הציווי מפאת העפר ושפיר חייב לגלותו ולכסותו בעפר וא"כ כיון דמחויב לגלות ולכסות תו הא אין כאן דיחוי כלל ושפיר יש לו לברך על הכיסוי דאח"כ

ועפי"ז נלענ"ד דיש ליישב באמת התמיהה העצומה אשר יש בעניין ברכת כיסוי הדם דמברכינן על כיסוי דם בעפר והוא תימה רבתי דבשום מקום אין מזכירין פרט מפרטי המצוה בברכה רק מזכירין עניין המצוה דרך כלל וכמו שעמד ע"ז הט"ז בסי' כ"ח שם סק"ג ומש"ש ע"ז הוא דחוק מאוד והדבר תמי' גדולה ומפורסמת ולא ראיתי בזה שום יישוב מתקבל עדיין,