אוצרות יוסף יורה דעה צג

הדבר רק שיעור הדבר וע' חולין ל"ד א' טומאה משיעורין לא גמרינן [ועמ"ש בזה בקונטרס ע' פנים לתורה] וע"כ גם בח"ש יש הדבר אלא שאינו בשיעורו והוי חלק עכ"פ ומשא"כ אם ציותה תורה לכסות בעפר אם מכסה שלא בעפר אין כאן חלק וקיום של כלום והוא עושה דבר אחר לגמרי ממה שציותה התורה ועוד דסברא הנ"ל דכיון דגומר אח"כ יש להחלק חשיבות חלק כיון דהוא חלק של כל שייכא רק היכא דנשאר החלק שעושה עתה ואח"כ מוסיף ומשלים עליו החלק הב' ומשא"כ כאן דחלק הכיסוי שעושה עתה הרי יתבטל בכבסו אח"כ הבגד ויתגלה הדם ויהי' אח"כ קיום כל המצוה בפ"ע ומחדש לגמרי הכיסוי והעפר א"כ הא אין הכיסוי שעושה עתה חלק מכל כלל רק הוא חלק לבד היינו כיסוי שלא בעפר בלי צירוף להשלמה וכי היכא דבעלמא אם מכסה הדם שלא בעפר לאו כלום עביד ולא שייך לברך דאינו עושה כלום כך כאן לא שייך לברך על הכיסוי בבגד וע"כ דברי הנקה"כ המה תימה רבתי לענ"ד

וגוף דברי הב"ח דמברך רק על כיסוי הדם ולא בעפר י"ל גם לענ"ד כן לתרץ דברי הגאונים ולאו מטעמי' דב"ח רק דטעם הגאונים עפ"י גמ' סוכה ל"א ב' לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש כו' פשיטא סד"א לייתי כי היכא דלא תישתכח תורת אתרוג קמ"ל דזימנין דנפיק חורבא מיני' דאתי למיסרך ע"ש וס"ל לגאונים דהך סד"א לייתי כו' אין הכוונה לרשות לבד רק לחיוב שלא תשתכח תורת אתרוג הרי דיש חיוב בכל שאין לו חפץ המצוה לעשותה בחפץ אחר לזכר מיהת שלא תשתכח תורת המצוה דהא הש"ס דחי זה רק משום דאתי למיסרך וזה שייך רק באתרוג דלא פירשה תורה מה יטול רק אמרה פרי עץ הדר וי"ל דכל פרי עץ יפה הוא פרי עץ הדר ורק בהלמ"מ הוא דנאמר דהכוונה על אתרוג ואסמכוהו ודרשוהו אקרא כל תנא כפי הנראה לו לסמוך אבל גוף הדבר הוא הלמ"מ ע' הקדמת פיה"מ להרמב"ם וע"כ אפשר לטעות אם יקחו עתה רמון שיקחו רמון גם כשיהי' אתרוג מצוי דכשרואין שנוטלין רמון יחשבו דברמון יוצאין ג"כ ידי פרי עץ הדר דהא רמון הוא ג"כ פרי עץ יפה ונופל עליו ל' פרי עץ הדר לפי הפשט וע"כ שייך שם אתי למיסרך ומשא"כ בעלמא כחו בכיסוי כאן דלא שייך אתי למיסרך דהא מפורש בקרא וכסהו בעפר וא"א לטעות דהוי קיום המצוה שלא בעפר שפיר אם אין לו עפר לכסות יש לו לכסות בדבר אחר שלא תשתכח תורת כיסוי והוא חיוב דרבנן משום שלא תשתכח תורת וכהך דלולב הגזול סד"א לייתי כו' דמפרשים הגאונים לחיוב והיינו דהי' חיוב מסברא לעשות כן לולי השמיענו הבריתא דלא יעשה כן וטעמא דבריתא דלא יעשה משום אתי למיסרך וזה לא שייך כאן] וכן מצינו בכמה דוכתי כזה עניין וחיוב עשי' שלא כפי המצוה משום שלא תשתכח תורת המצוה וע' מנחות ל"ב ב' תלאה (למזוזה) במקל או שהניחה אחר הדלת סכנה ואין בה מצוה ושל בית מונבז המלך היו עושין בפונדקותיהן כן זכר למזוזה עש"ה וע' פסחים נ"א א' דאי רובא אורז אוכלי יש להפריש חלה מאורז שלא תשתכח תורת חלה וברשימותי הארכתי בקיבוץ זה ממקומות רבות מאוד מאוד דחייבו עשי' משום שלא תשתכח כו' וע"כ ס"ל להגאונים דזה חיוב כלליי בכל מקום מדרבנן דאם אין לו חפץ המצוה צריך לעשותו בחפץ אחר לזכר מיהת שלא תשתכח תורת המצוה [כל דלא שייך אפי למיסרך] וע"כ גם בכיסוי אם הוא במדבר ואין לו עפר לכסות יש חיוב דרבנן מדינא לכסות בדבר אחר שלא תשתכח תורת כיסוי וע"כ המיצוי עתה בבגר היינו מה שמכסה הדם בבגד הרי הוא