אוצרות יוסף יורה דעה צב

הרי גם סברת הלבוש כמו שכתבנו דגם במכוסה בבגד אין חייב לגלות ודומה לכיסהו הרוח ולא מחלקינן לומר דשאני כיסהו הרוח בעפר מנכסה בבגד וכמו שהארכנו

והנה הט"ז כ' שם בס"ק הנ"ל בשם הב"ח לתרץ דברי הגאונים דמברך בשעת המיצוי בבגד על כיסוי דם ולא על כיסוי דם בעפר ותמה עליו הט"ז דמה בכך דאין אומר בעפר מ"מ הא המצוה בעפר ובנקה"כ כ' עליו וז"ל גם מה שהקשה על הב"ח לק"מ דהא באמת מכסהו אחר כך בעפר אלא דהברכה לא נתקנה לכתחלה על עפר עכ"ל ואיני יודע להלום דבריו כלל וכלל דמה תירץ בזה ומה בכך דיכסה אח"כ בעפר הא אין הברכה עתה על מה שיכסה אח"כ דאילו הי' על מה שיכסה אח"כ הי' צריך לומר באמת בעפר כמו שאומרים בכל כיסוי דהא אח"כ יכסה בעפר וזה כל חידוש הב"ח דאין מברך על מה שיכסה אח"כ דלא שייך לברך עתה על מה שיעשה לאחר זמן רק ברכתו על מה שעושה עתה דממצה הדם בבגד והיא ג"כ כיסוי הדם בבגד וע"כ מברך על כיסוי זה ולכן אומר רק על כיסוי דם לבד ואין אומר בעפר דהא אין מכסה בעפר רק בבגד, כך דמה דברי הב"ח וע"ז הא שפיר הקשה הט"ז דמה הועיל בזה דאין אומר בעפר ואין באמירתו שקר מ"מ הא כל אמירתו לריק כיון דמברך על מה שמכסה בבגד וכיסוי בבגד אינו מצוה כלל וכלל דהמצוה רק בעפר והוא מברך ברכת מצוה על מה שאינו מצוה כלל וקושית הט"ז קשה כברזל ופשוטה מאוד, ויש להליץ לכאורה על בעל הש"ך ז"ל ולומר כוונתו דמצות הכיסוי בעפר הם ב' חלקי מצוה היינו גוף הכיסוי והיותו בעפר וע"כ אם מכסה שלא בעפר יש בזה רק קיום החלק היינו הכיסוי ואינו בשלימות כיון דאינו בעפר וע"כ אינו כלום דחלק מצוה אינו כלום כ"ז שאינו בשליחות [וכדיעות הסוברים כה"ג לעניין ח"ש במצוה דאם אין יכול לאכול כזית אין שום מצוה באכילת פחות מכזית דחלק במצוה לאו כלום הוא ולא דמי לאיסורין דגם החלק וח"ש אסור מה"ת] והני מילי אם עושה רק החלק לבד ומשא"כ אם עושה עתה החלק ואח"כ יגמור ויעשה. החלק האחר אז גם החלק הא' יש בו עניין מצוה כיון דהוא חלק של הכל והתחלתו ועוד דכיון דדעתו להשלים יש גם בחלק חשיבות וכהך דר"ל דאף דס"ל דח"ש מותר מה"ת מ"מ בדעתו להשלים מודה כמבואר בירושלמי תרומות וע"כ כיון דיש בהחלק ג"כ עניין מצוה שייך שפיר גם לברך עליו כמו שהוא אותו החלק וע"כ רק בעלמא באין לו עפר לכסות אין מצוה כלל לכסות בדבר אחר דאף דיהי' שם חלק עכ"פ היינו הכיסוי מ"מ חלק לחוד אינו כלום ומשא"כ כאן דבמיצוי בבגד עפה דעושה כיסוי והוא חלק ואח"כ יגמור החלק האחר היינו הכיסוי בעפר דהא יכסה אח"כ בעפר לכן גם החלק עתה בו עניין מצוה כמו שהוא ושייך לברך על עניין המצוה שבו וע"כ שפיר מברך עתה על כיסוי דם היינו על חלק הכיסוי שמקיים עתה שלא בעפר עדיין והוא רק כיסוי לבד וזהו שכ' הנקה"כ דהא באמת מכסהו אח"כ בעפר כו' וכוונתו דבזה סרה קושית הט"ז דאמאי מברך על הכיסוי של עתה הא המצוה בעפר ועתה הרי אין מכסה בעפר ואין כאן קיום מצוה כלל שיברך עליו וע"ז כ' דכיון דבאמת מכסה אח"כ בעפר היינו דמשלים המצוה אח"כ בעפר לכן שפיר הכיסוי של עתה הוא חלק המצוה דהמצוה לכסות בעפר ועושה עתה חלק הכיסוי ואח"כ ישלים חלק חיוב העפר וע"כ יש בחלק זה שפיר עניין מצוה ושפיר מברך עליו, כן דמיתי לומר לכאורה בכוונת הנקה"כ אבל באמת גם זה אינו כלום דכיסוי שלא בעפר אינו אפי' חלק ועניין חלק הוא רק בח"ש דהשיעור מילתא אחריתי הוא ואינו גוף