אוצרות יוסף יורה דעה פז

יאכל ואין הכיסוי מצוה כלל ואולם בס' לקח טוב הארכתי בכלל מיוחד לדון דלא אמרי' ממ"נ כזה להקל בדרבנן ע"ש בארוכה

ויל"ע באוסר חי' ועוף שלו בקונם אכולי עלמא ושחטו אח"כ אי מחויב בכיסוי כיון דלא קרינן בי' אשר יאכל מפאת איסור הקונם ואם נאמר דפטור א"כ לכאורה גם במנהג דהוא איסור נדר ג"כ ראוי שיופטר מכיסוי ואף דאינו נדר גמור וחשוב איסור נדר רק מדרבנן ומשום אל תטוש תורת אמך מ"מ לעניין הברכה עכ"פ אין לברך כמו בפסול שחיטה וטריפות דרבנן משום ממ"נ הנ"ל וכנ"ל] וא"כ הא צדקה סברת העט"ז והב"ח המובאה בש"ך שם דכתבו דמכסה בלא ברכה בחתך כל המפרקת דנוהגין בו איסור באכילה עש"ה ואפי' נאמר בקונם דכיון דיש לו היתיר בשאלה חשוב אשר יאכל מ"מ מנהג של איסור דאין לו היתיר שפיר לא קרינן בי' אשר יאכל ואולם י"ל דכיון דהשחיטה עשתה את שלה והתיר' איסור אמ"ה ונבילה לגמרי אף לאכילה ואיסור הנדר איסור אחר הוא שפיר קרינן בי' אשר יאכל כיון דהשחיטה היא שחיטה המתרת באכילה מצד עצמותה ואיסור הנדר הוא איסור אחר מבחוץ לגמרי וכה"ג ברשב"א ריש יבמות דאיסור נדר חשוב עולה לייבום כיון דהוא איסור מחמת דבר אחר ובעצמותה ראוי' לייבום ע"ש ואולם הא גם טריפה פטור מכיסוי וא"כ זה תלוי בספק שנסתפקתי באתוון דאוריתא אם איסור טריפה הוא איסור אחר מבחוץ והשחיטה מתרת מצד עצמותה גם לאכילה א"ד איסור טריפה עניינו דבטריפה אין השחיטה מועלת לאכילה והוי לאכילה כלא נשחט והוא רק שחיטה המטהרת מידי נבילה אבל לאכילה לא הוי שחיטה כלל ועניין איסור טריפה דהוא נבילה ואינו שחוט לגבי אכילה ע"ש ואי נימא כפן הא' הנ"ל א"כ הא חזינן דגם באיסור אחר מבחוץ נמי לא קרינן אשר יאכל ופטור מכיסוי וא"כ ה"ה באיסור מפאת נדר ומנהג כנ"ל ואולם איסור טריפה יש לו עכ"פ התייחסות ושייכות לאיסור נבילה דטריפה תחלת נבילה היא דמה"ט מצטרפין זה עם זה כמבואר ברמב"ם וע"כ חשוב שפיר ג"כ חסרון בשחיטה וחשוב בעצם שחיטה בלתי מתרת באכילה כיון דעניין השחיטה להתיר איסור נבילה וכאן יש איסור דיש לו שייכות והתייחסות לאיסור נבילה דהוא תחלת נבילה וכנ"ל ומשא"כ נדר דהוא איסור אחר מבחוץ לגמרי שפיר קרינן בי' אשר יאכל ובאתי רק להעיר

כז) בש"ע יו"ד שם סי' כ"ח סעי' כ"א בהג"ה בשם הגאונים דההולך במדבר ישחוט וימצה הדם בבגד ויברך וכשמגיע למקום עפר מכבס הבגד לשיצא הדם ומכסהו בלא ברכה וע"ש בט"ז סקי"ז מה שהקשה על תי' רמ"א על הקושי' השני' ובנקה"כ כ' עליו שאין דבריו מוכרחים ולענ"ד הקושי' וודאי מוכרחת ומוכרחת היא ואף שהט"ז לא פירשה כל כך כראוי בכל זאת הקושי' עצומה ופשוטה מאוד דרק אילו הי' הקושי' על הנוסח דאיך אומר בעפר והוא עתה אין מכסה בעפר רק בבגד הוא דהי' שייכות עכ"פ להביא ראי' מבדיקת חמץ דנוסח הברכה על ביעור והוא עתה אין מבער רק יבער לבסוף והבדיקה רק צורך הביעור שעל ידה ימצא ויבער וכך כאן אומר בעפר על שם סופו שיכסה בעפר כשיגיע לישוב כיון דעתה ג"כ ממצה הבגד לצורך זה לשיהי' לו הדם בהגיעו ליישוב להוציאו ע"י כיבוס ולכסותו בעפר ואם דגם אז הי' לדון על ראי' זאת מ"מ הי' עכ"פ שייכות ראי' מנוסח על ביעור חמץ שאומרים בשעת בדיקה לנוסח בעפר שאומרים כאן אף שאין מכסה עתה בעפר ומשא"כ אחרי דהקושי' בכאן על סברת הגאונים הנ"ל אינו על הנוסח לבד רק על כל גוף הברכה דמאי שייכות ברכה בשעת מיצוי הדם לבגד הא אין עושה עתה מקיום המצוה כלום דכיסוי