אוצרות יוסף יורה דעה פב

והדרא בריא ממ"נ אם בסימן עקור רק רובו ומיעוטו מחובר אינו מתנדנד ואפשר שישחט בהכשר א"כ ל"ל לטעמא דהדרא בריא אפי' לא יבריא רק יהי' תמיד כמו שהוא עכשיו הא ג"כ אין טעם לפסול כיון דאינו מתנדנד כו' ואם סימן עקור רובו ג"כ מתנדנד כו' א"כ תו מה אהני מה דהדר בריא סוף סוף הא הוא שחט עתה קודם שהבריא והי' מתנדנד בהכרח בשעת שחיטתו וא"א ששחט בהכשר ועל כרחך דלא ס"ל להרשב"א כלל לדברי הרמב"ן הנ"ל דפסול עיקור מפאת דהסימן מתנדנד וא"א שישחט בהכשר רק ס"ל בהכרח דהוא פסול עצמיי דבסימן עקור בעצם לא מהני שחיטה וגזירת ההלכה היא וע"כ כשרק רובו עקור דהדר בריא וסופו להתחבר דיינינן לי' על שם סופו ולא חשוב עקור דכל העומד להעשות כעשוי דמי ונידון גם עתה למחובר וע"כ השחיטה כשיר' וזה דבר מוכרח בסברת הרשב"א, והש"ך במחכת"ה העתיק דברי הרמב"ן ודברי הרשב"א בזאח"ז והם דברים דסתרי אהדדי ומאן דמתני הא לא מתני הא

כג) בט"ז שם סי' כ"ד סקי"ז מש"ש ניזיל לקולא מטעם ס"ס כו' ע"ש ומשמע שטחיות דבריו דמהני ס"ס אפי' באיתחזק איסורא דהא עיקור הוא פסול בשחיטה ובהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת וע' שו"ת שבות יעקב ח"א סי' מ"ו מ"ש בזה ואולם שטחיות דברי הט"ז דסומך על גוף הס"ס אף דאיתחזיק איסורא

כד) בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקי', ע' לעיל אות י"ב וע"ע ט"ז יו"ד שם סי' כ"ד סקי"ז מש"ש למה לנו להחזיק איסורא כו' ועוד שם אלא וודאי דאין סברא להחזיק ריעותא כו' ע"ש

כה) בט"ז סי' כ"ח ס"ק י"ג בשם הר"ן דשוחט לחולה בשבת אסור לכסות אף דביו"ט שרי דבשבת רצו חכמים לעשות היכיר שהוא יום שאסור בשחיטה לפיכך לא התירו אלא מה שהוא לצורך החולה ע"ש ואינו מובן לכאורה דא"כ בכל מקום שמתירין איסור משום פיקוח נפש נצטרך לעשות היכיר לזה דההיתיר רק משום פ"נ ושלא במקום פ"נ אסור וכן בכל עדל"ת נצטרך לעשות היכיר דההיתיר רק משום דחיית העשה ושלא במקום העשה אסור ועל כרחך דלא גזרי' כלל ואין חשש כלל דעל ידי שעושה בשביל דבר המדחה עפ"י דין יעשה ג"כ בלי מדחה וא"כ ה"נ בשוחט לחולה בשבת הרי לא יבא עי"כ לשחוט שלא בשביל חולה ולמה צריך לעשות היכיר שהוא יום שאסור בשחיטה, ונ' דמכאן ראי' למ"ש במ"א אהך דאו"ח סי' ש"א סעי' י"ו בהג"ה בשם הכלבו דהיוצא בשבת צריך שיהי' שם דבר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו ע"ש וכתבתי דזה מצד מצות זכור את יום השבת לקדשו דמצוה זאת מחייבת לחזק ולעשות היכיר לזכירת האדם בכל מקים שיש שם עלילת שכחת השבת וחילולו וכזה בביצה ט"ו ב' זכור את יום השבת זכרהו מאחר שבא להשכיחו ע"ש דהוא ג"כ כן דכיון דיש יו"ט לפני שבת ודבר זה עלול להשכיחו מן השבת ולהכין הכל ליו"ט לכן צריך לעשות היכיר להזכירו לברור מנה יפה לשבת ומצות זכור מחייבת זה עש"ה וזהו העניין גם כאן דעשו חכמים היכיר כו' והיא משום מצית זכור כי' שיש בשבת דמצוה זאת מחייבת לפעול הזכירה בכל שיש שם דבר העלול להשכיח וע"כ גם בעושה מלאכה בשביל חולה כיון דסוף סוף עושה מלאכה מה שהוא עסוק במלאכה שהוא נגדיות השבת דשבת אסור במלאכה ע"כ כשעושה מלאכה בשבת יש בעשי' זאת עלילת שכחת השבת שישכח את השבת עי"כ ומחייבת מצות זכור לעשות היכיר להזכירו שהוא שבת וע"כ אין קושי' מבעלמא באיסור הנדחה משים פ"נ וכן בעדל"ת דא"צ לעשות היכיר דשלא משום