אוצרות יוסף יורה דעה פא

זריקה מקבל הדם וזורקו והקרבן כשר [ולומר הכוונה דקרא עצה טובה קמ"ל שלא יחתוך המפרקת דשמא ע"י הבלעת הדם באיברים יתמעט הדם היוצא ולא יהי' בו שיעור זריקה ויופסל הקרבן, אין כוונתו נ' כן עש"ה ותבן וגם הרי כל הזבחים שנתנן במתנה אחת כיפר בדיעבד חוץ מחטאות הפנימיות וזה רחוק מאוד שע"י הבלעת הדם שע"י חתיכת המפרקת יתמעט הדם כל כך עד שלא והי' בו אפי' שיעור מתנה אחת, ובגוף דברי הרשב"א המובאים שם צ"ע דל"ל לטעמא דמבליע דם באיברים כו' הא בלא"ה אסור לעשות כן בקדשים משום דחתיכת המפרקת הוא מום כיון דאינו מכלל השחיטה וא"כ הרי הוא מום וה"ל כצורם אוזן הפר ואח"כ קיבל דמו דפסול ע' זבחים כ"ה ב' וה"נ אם חותך המפרקת בגמר השחיטה הרי נולד מום בקרבן בין שחיטה לקבלה והוא פסול בקרבו ובאתי רק להעיר]

כ) בש"ך סי' כ"ד סק"כ בשם הריב"ש דחלדה במיעוט קמא דושט לסברת צד האיבעי' דכשר אף דנקובת הושט נבילה במשהו מ"מ הכי אגמרי' רחמנא דחלדה הוא פסול בשחיטה רק בהוחלד ברוב שחיטה אבל לא בהוחלד במיעוט שחיטה עש"ה וא"כ על כרחך דחלדה במיעוט כה"ג היא עצמה מן השחיטה דאילו אינה מן השחיטה א"כ תו הא הוי נקב בעלמא ונבילה ואיך חוזרת להכשיר' ע"י השחיטה שאח"כ ועל כרחך דהיא עצמה מן השחיטה וה"ל חלדה לפי"ז מידי דלא חזי בעיני' ומצטרף היינו דאם כל השחיטה בהחלדה אינה שחיטה ועכ"ז מצטרף היינו דאם רובה שלא בהחלדה גם המיעוט שבהחלדה הוא עצמו מצטרף והוי גם הוא עצמו מן השחיטה וע' כזה סוכה י"ט א' וב' טיט הנרוק יוכיח כו' עש"ה

כא) בט"ז סי' כ"ד ס"ק יו"ד ע"ש ומכאן ראי' למ"ש במ"א בעניין ראוי לבילה כו' דשייך הצרכת ראויות גם בדבר שאין נצרך בפועל אף לכתחלה דהא דעיקור סימנים בעוף דבעי' בעוף ראויות ב' סימנים לשחיטה ואף דלא בעי' שחיטת ב' סימנים אפי' לכתחלה מה"ת [דכך נ' פשוט לכאורה דמה דבעי' שחיטת ב' סימנים לכתחלה בעוף הוא רק דרבנן וע' רש"י חולין כ' ב' ד"ה כל המעכב בשחיטה ומ"ש ע"ז בגליון שם ואולם הפשיטות הוא כנ"ל דהא ליכא קרא ולימוד כלל לזה היינו אהצרכת ב' סימנים לכתחלה בעוף ולומר דהצרכת ראויות ב' הסימנים לשחיטה שנאמר בהלמ"מ בדין עיקור הנ"ל הוא עצמו גילוי דצריך לכתחלה שחיטת ב' סימנים דאילו לא הי' הדבר נצרך כלל וכלל אף לכתחלה אזי גם ראויות לא הי' מיסתבר שיוצרך, זה אין נ' דלא דרשי' טעמא דהלכה ואין לדון כזה מן ההלכה עצמה, ויש עוד מילי דבעי' ראויות אף שאין הדבר נצרך בפועל כמו ראוי לביאת מים דבית הסתרים ובלולב בעי' ג' טפחים כדי לנענע בו ואילו גוף הניענוע לא בעי' מה"ת כלל ומדאגבהי' נפק בי' כמבואר בלולב הגזול וכבר הארכתי בזה במ"א מאוד]

כב) בש"ך סי' כ"ד סקכ"ד כ' בשם הרמב"ן דעניין פסול עיקור סימנים דנאמר בהלמ"מ משום דע"י העיקור מתנדנדין הסימנים, וא"א שתשמט בהכשר עי"ש ושם מיד אחריו בסקכ"ה הביא בשם הרשב"א הטעם דעיקור רוב והמיעוט מחובר אין פוסל משום דחיבור המיעוט הוי חיבור והדרא ובריא עכ"ל עש"ה והנה פשוט דרשב"א הנ"ל פליג ארמב"ן הנ"ל דס"ל דפסול עיקור מפאת דכשהסימן עקור הוא מתנדנד וא"א שישחט בהכשר רק ס"ל דפסול עיקור הוא פסול עצמיי מהלמ"מ דגזרה דהעיקור בעצם פוסל השחיטה דאין מועיל שחיטה בסימן עקור דאילו ס"ל להרשב"א כהרמב"ן א"כ מה זה שכ'