אוצרות יוסף יורה דעה ע

עזה"י רשימות חידושי יו"ד

א) בט"ז סי' ה' סק"ג דלא מהימן לומר שעשה עבירת שגגת כרת בשלא נודע דאי איתא דעבר הי' מוציא קול כדי שיתבייש ויתכפר והי' נודע עש"ה ואף דלא מצינו חיוב זה מעיקר הדין לעובר אשגגת כרת שיצטרך להודיע לרבים שעבר [ויל"ע בזה ביומא פ"ו ב' בהך דאשרי נשוי פשע כסוי חטאה ע"ש דמשמע דחטא שאינו מפורסם ושבין אדם למקום אין ראוי לגלותו משום כבוד שמים ואולי יש חילוק בזה בין שוגג למזיד וע"ש ביומא ברמב"ם בזה וע"ע סוטה ל"ב ב' בהך דלא חילקה תורה מקום בין חטאת לעולה שלא לבייש לעוברי עביר' ומשמע דאין צריך להודיע עבירת שגגת כרת ויש לחלק דהתורה לא רצתה לביישו אבל הוא יש לו לעשות זה מעצמו כדי שיתכפר ואולם לפי"ז הי' ראוי שיהי' קדימה לשעירה אכבשה דע"י שעיר' איהו מיכסיף נפשי' עש"ה בסוטה ואילו שלהי כריתות מבואר דשניהם שקולין וע' הוריות י"ג א' ואינו עניין לכאן] וע"ע ברכות ל"ד ב' וסוטה ז' ב' חציף עלי מאן דמפרש חטאי' ואני כותב הכל לפי זכרוני כי אין לפני שום ספר זולת הש"ע יו"ד, ועכ"פ זה וודאי דאינו חיוב מעיקר הדין להודיע לרבים עבירת שגגת כרת] ועכ"ז אינו נאמן לומר שעבר ולא הודיע ואף דאמיר' זאת היא לחומרא לאסור שחיטתו עתה משום שחוטי חוץ, וצ"ל דאף דאינו חיוב מדינא מ"מ מדת חסידות הוא להודיע כדי שיתבייש ויתכפר וגם אמדת חסידות לא מהימן לומר שעבר כמ"ש הרשב"א כתובות פ' האשה שנתארמלה סוגי' דעדים שאמרו ע"ש ואולם קצ"ע עדיין בזה דהא אם משקר במה שאומר עתה שעבר הרי בא עתה לאסור בהמה באכילה והנאה באמירתו זאת בשקר דהא לפי אמירתו ה"ל הבהמה שחוטי חוץ ואסורה באכילה והנאה וטעונה קבורה [וע"ש בט"ז סק"ה] וא"כ הא עובר באמירתו זאת משום בל תשחית והוא איסור גמור מה"ת וא"כ אחרי דכל הך דאין אדם משים עצמו רשע הוא רק משום חזקת כשרות דאינו נאמן נגד חזקת כשרות שלו להשים עצמו רשע א"כ מאי חזית לומר מכח החזקת כשרות דלא ביטל תחלה חיוב הודעה לרבים כו' ועתה משקר ועובר בבל תשחית אדרבה אמור דעתה אומר אמת וליכא בל תשחית דהאמת כן הוא כמו שאומר דהי' חייב חטאת ושוגג לשחוט חטאתו בחוץ דסבר דמצוה קעביד ולא ידע מאיסור שחיטת קדשים בחוץ [וע"ש בט"ז סק"ז] והבהמה אסורה באמת ואין עובר אבל תשחית ומתחלה הוא שחטא במה שלא הודיע לרבים כו' ואף דלגבי חזקת כשרות קיי"ל ג"כ דאמרי' השתא הוא דאיתרע ה"מ בעביר' עצמה או ב' עבירות שוות ואין ידוע מתי נשתנתה חזקת כשרותו דאז יש לנו לומר דהשתא הוא דאיתרע ומשא"כ כאן דאם איתרע השתא הא איתרע טפי לעבור לאו גמור מה"ת ואי איתרע מעיקרא איתרע רק במידי דקיל טפי ביטול חיוב הודעה כו' דאינו חיוב כלל מעיקר הדין א"כ הא יש גוף חזקה לומר דאיתרע מעיקרא ולא נשתנתה חזקת כשרותו רק מעט משנאמר דאיתרע השתא ונשתנתה ביותר לעבור אלאו דאוריתא כי היכא דאמרי' דהחשוד על הקל אין חשוד על החמור והיינו דאף דנשתנתה חזקת כשרותו בדבר קל מ"מ החזקה בעינה עומדת לגבי חמור ממנו ואכתי יש לו חזקת כשרות לגבי החמור ממנו וא"כ ה"נ הא החזקה מחייבת לומר דמעיקרא הוא דלא הודיע כו' ולא נשתנתה החזקה לגבי חמור ומשא"כ אם אומר עתה שקר הרי נשתנתה לעבור אחמור לאו דאוריתא וכנ"ל וא"כ הא יש