אוצרות יוסף יורה דעה סט

מאוד ואולם גם בגט לכאורה ג"כ הא תנאי מילתא אחריתי הוא וכבר. חל הגט ודק שאם לא הי' בועל הי' מתבטל למפרע ע"י ביטול התנאי ויש עדיין לחלק בדברים ואין להאריך בזה דבלא"ה אין לדון בזה מירושלמי הנ"ל דאיירי באיסור דאוריתא חמור איסור א"א להך דאין מבטלין דהוא רק איסור דרבנן ואולם בלא"ה יש לדון דעכ"פ הוא כאן גרם ביטול כיון שע"י העירוב הוא שמתבטל למפרע וא"כ יש לדקדק דגרם ביטול שרי אולם גם ז"א דבלאה"נ כל העומד כו' ובטל מאו רק שהאכילה הית' מבטלתו למפרע ואין העירוב פועל הביטול למפרע רק מקיים ביטול שישנו שלא יופסק ויתבטל ע"י האכילה וא"כ זהו רק קיום ביטול אבל לא גרם ביטול וה"ל כמו יבש ביבש שנתבטל ברוב דמותר להוסיף ולבשל מפאת דהוא רק קיום ביטול ובאתי רק להעיר

צה) בש"ך סי' קי"א סקי"ח ע"ש דבב' קדירות אמרי' דכיון דאפשר לערבם מצטרפין אף דהוא רק אפשריות מ"מ אמרי' דעומד להתערב כמעורב ואילו בזה נתבשל במתיקות וזה בקיוהא אין מצטרפים ואפי' אם עתה יערבם דיהי' ניחא לי' לאכול תבשיל מורכב ממתיקות וקיוהא משיפסיד ב' התבשילין ולא יאכלם כלל מ"מ אין מצטרפים עש"ה וצריך טעם למה הא גם ב' התבשילין הנ"ל מעתה עומדים להתערב וצ"ל דבאמת מה בכך דיכול לערבן הא כבר נעשה נבילה וכסברת הב"ח המובא בש"ך שם סקי"ז ורק דאמרי' דכיון דעומד להתערב חשוב כבר כמעורב וכאילו נפל לקדירה אחת שיש בה כדי לבשל ולא נעשה נבילה מעולם וא"כ התינח בקדירות שבלא"ה היו אפשרי העירוב שייך לומר דגם לפני הנפילה חשיבי כבר כמעורב והית' הנפילה מיד לקדירה אחת כו' ומשא"כ בזה נתבשל במתיקות כו' דלפני הנפילה היו עומדים בוודאי שלא להתערב רק שיאכל כ"א בפ"ע וע"י הנפילה שיהיו נאסרים שתיהן אם לא יערב בשביל כך הוא דיערב וא"כ הא עומדים להתערב רק אחר הנפילה והנפילה עצמה הרי הית' איפוא לב' קדירות וא"כ הא מיד נעשה נבילה עם הנפילה ולא מהני תו העומד לעירוב דאחרי הנפילה ע"י הנפילה ולא אמרי' בזה באין כאחת דו"ק מאוד ועוי"ל דכיון דכאן יערב רק עבור שלא יפסיד שניהם ע"י האיסור ולולי זה הא וודאי לא הי' מערב וא"כ כוונת העירוב רק לביטול האיסור ולכן תו העירוב עצמו אסור משום אין מבטלין ואין מותר העירוב רק במקום שהי' אפשר שיערב גם בלי הנפילה וכוונת הביטול דאז אין מעשה העירוב ביטול רק שכוונתו לערב תבשיליו וכך הוא רוצה לאוכלם כך מעורבין ומשא"כ כאן דאנן סהדי דלולי האיסור לא הי' מערב מתיקות וקיוהא וא"כ העירוב רק עבור ביטול האיסור ולכן תו אסור מפאת אין מבטלין וק"ל

בעניין דצריך לברר אפי' ברוב וחזקה כשאפשר, נדבר בזה בפנים באותיות ז, לא, לז, מד

בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, נדבר באותיות יב, כד, מח, נ נה, עח, פב, פו, פח, צ

בעניין מילתא דלא רמיא עלי' דאיניש לאו אדעתי', נדבר באותיות יז, פא

בעניין דאין אנו בקיאין בבדיקה, באות סח: