אוצרות יוסף יורה דעה ז

היטב והנה לסברא זו הרי הי' ראוי לומר ג"כ בשבועת הר סיני דכיון דהית' ג"כ רק בכלל לקיים דברי התורה אין לה שייכות אל הפרטיים ואין זו שבועה שלא לאכול נבילות בפרט כי היכי דליחשב חשוד באותו דבר אשבועה ודו"ק ואולם בסוטה ל"ז אמרו ארור בכלל ארור בפרט כו' עש"ה דמשמע דקבלת הברית והשבועה דסיני הית' על התרי"ג מצוות על כל מצוה ומצוה בפרט עש"ה, ועוד יש חילוק בזה בין עבר לעתיד דבהר סיני הרי כבר היו נאמרים התרי"ג מצוות וע"כ השבועה לקיים הכל הוי ממילא על כל פרט ופרט וכאילו נשבע להדיא על כל פרט ופרט ומשא"כ לא תסור מן הדבר אשר יגידו וגו' בעתיד לא שייך לומר שהדאורייתא מוסב על הפרטיים שהרי עדיין לא נאמרו כלל והכתוב מצווה רק לשמוע לכל אשר יאמרו בכל עת אבל לא שייך לומר שהוא מוסב על הפרטיים עצמם שעדיין לא נאמרו כלל ולכן הפרטיים שפיר רק דברי חכמים וחיוב הדאורייתא רק בכלל לשמוע לדברי חכמים דו"ק

יב) בט"ז שם סי' ב' סק"ט כ' בשם הפרישה דלא מיקרי מומר אא"כ עשאו בפרהסיא או כמה פעמים ובש"ך ס"ק י"ח כ' בשמו רק כמה פעמים ע"ש וי"ל דשניהם אחד עפמ"ש בגליון יומא ס"ו ב' אהך דאמר שם עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן דאף דתרווייהו בידי שמים והרי קמי שמיא גליא ואין חילוק בין בעדים לשלא בעדים ועל כרחך צ"ל דהחציפות לעבור בפני רואים חמור טפי גוף החטא וכמו שהארכתי שם בזה וע"כ ה"נ בעשאו בפרהסיא דהם עשרה בני אדם ה"ל מה שעובר לפני כל אחד מהם ואינו בוש ממנו עבירה וחומר בפ"ע וה"ל כעובר עשרה עבירות וכך ל' עובר בפעם אחת עשרה עבירות כעובר עשרה פעמים בצינעא בכל פעם רק עבירה אחת ודו"ק ועי"ל בפשיטות דהעבירה בפרהסי' חמורה טפי (כמ"ש ג"כ בגליון יומא שם וכ"ה במחלל שבת בפרהסיא ובע"ז ז' ב' עשו דבריהם בפרהסיא אין מקבלין אותן כו' ובקדושין מ' א' ילך למקום שאין מכירין כו' ואל יחלל ש"ש בפרהסיא] וע"כ ריבוי האיכות כריבוי הכמות והוי כעובר כמה פעמים

יג) בט"ז שם דיש ס"ס שמא נתן לאחר לשחוט כו' וכ"ה בש"ך שם סקי"ח, דוגמתו גיטין מ"ה ב' בנמצא ביד עכו"ם דאמרי לה קורין בו מס"ס שמא הוא לא כתבו ואת"ל כתבו כו' וע"ש

יד) בט"ז שם סקי"ד דחצי קנה בראש אין שם שחיטה עליו כל ואפי' כוונתו לשחיטה ואינו בכלל ל' שחט שבגמ' עש"ה בסוף הדיבור וע' חולין כ"ט ב' לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ כו' ולט"ז הנ"ל צ"ל הכוונה אמיעוט דוושט וקצ"ע ל' רבים סימנין

טו) בש"ך שם סקכ"ז כדמשמע בש"ס, לא ידעתי המשמעות לזה בש"ס דל' המשנה חולין ל"ב א' בא חבירו ושחט י"ל דזה רק בשהי' באמצע השחיטה דלב' המעשים שם שחיטה וה"ל שהי' באמצע שחיטה ומשא"כ איבעי' דשהה במיעוט סימנים שבגמ' שם י"ל דקאי רק אשוחט הרוב אם הוא עצמו שהה אחר הרוב ושחט בעצמו אחר השהי' מיעוט בתרא ומשא"כ באחר וטעם החילוק דמיעוט בתרא כיון דהוכשר כבר אין עוד שם שחיטה עליו ורק באותו האדם בעצמו הכל הוא מעשה אחת דאף דשהה בנתיים מ"מ לא חשיב הפסק והוי עדיין מעשה אחת כיון דהוא באותו יום כהך דשבת קל"ג ב' דכל באותו יום לא חשיב פרישה לר' יוסי וה"ל כלא פירש לרבנן דגם ציצין שאי מעכבין שם מילה עליהם הואיל והכל מעשה אחת עש"ה וה"נ במיעוט בתרא הואיל והוא מעשה אחת עם הרוב גם הוא שם שחיטה עליו והכל שחיטה אחת והו"ל שהי' באמצע השחיטה ומשא"כ בשוחט אחר כיון דאינו מעשה אחד עם הרוב לכן המיעוט מצד עצמו אין חשוב להיות שם שחיטה עליו כיון דכבר הוכשר וא"צ