אוצרות יוסף יורה דעה ו

והנה מ"ש במ"א דגירות הגר תושב דמקבל עליו ז' מצוות ב"נ ואינו מובן דמה ענין הגירות הא כל ב"נ מצווה ז' מצוות אלו וכתבתי במ"א דגר תושב מקבל עליו ז' מצוות אלו דישראליות היינו איסור אמ"ה שנאמר לישראל וכן כולם ולכן צריך ב"ד של שלשה היינו ג' חברים לקבל בפניהם ככל גירות דצריך קבלת מצוות בב"ד, ואולם עדיין צריך הבנה דלמה באמת נתנה תורה ענין גירות לזה ולמה לו לקבל עבור זה ענין הישראלי אחרי דגם בהיותו ב"נ מצווה ואולם לט"ז הנ"ל דגר תושב יצא מכלל העמים נ' דגר תושב הוא באמת ענין גירות אחר והיינו דכל גירות יש בו פי שתים סילוק הכותיות וקבלת הישראליות כמ"ש במ"א בארוכה וזהו שלימות הגירות ומשא"כ גר תושב הוא גירות מועט של סילוק ענין הכותיות ליציאה מכלל עכו"ם לחוד ואין מקבל ענין הישראליות רק מסתלק ענין הכותיות אלא דכיון דנעשה אינו עכו"ם וישראל ג"כ הא אינו א"כ הא ראוי שיפטר מז' מצוות לגמרי דהא כבר אינו ב"נ ושיהי' מצווה בהם בתורת ישראל הא גם ישראל אינו וזה א"א שיהי' אדם חפשי מעול מצוות לגמרי ואפי' ז' מצוות ב"נ לא יהי' עליו ואילו הי' ק נמצא תקנתו שיצא מכלל העכו"ם קלקלתו שנסתלק מהיות עליו חיוב מצוות לגמרי וע"כ בהיותו מתגייר קצת הגירות לצאת מעכו"ם ולהעשות אינו עכו"ם צריך לקבל ממילא מעט ענין ישראליות ג"כ לחיוב ז' מצוות וחייב בם מעתה בתורת ישראל ונמצא ענין הגירות שלו דיצא מכלל עכו"ם ונעשה ישראל מעט לחיוב ז' מצוות דו"ק מאוד

הנה דברינו הנ"ל שבמ"א דגירות הגר תושב לקבל עליו הז' מצוות דישראליות ונמצא דנעשה ישראל לז' מצוות ואילו לשאר דבר הוא עכו"ם וזה ג"כ צ"ע דאיך אפשר שיהי' ישראליות וכותיות ביחד באדם אחד הרי ישראליות וכותיות הם דברים שצריכים הבדלה וכמ"ש ואבדיל אתכם מן העמים ואין הסברא נותנת שיהי' אפשר מציאות מהותי ישראליות וכותיות יחד חלילה עמ"ש בגליון קידושין י"ז ב', ואולם לט"ז הנ"ל דגר תושב א מכלל העמים ניחא דעתה הוא מושלל ממהות העכו"ם ויש בו ג"כ מהות ישראליות מועט לז' מצוות כנ"ל

והנה להנ"ל דגר תושב פטור מז' מצוות ב"נ ומצווה רק בז' מצוות דישראל א"כ י"ל דאפי' למ"ד דאסור להזמין עכו"ם על בני מעיים מ"מ להזמין גר תושב על בני מעיים שרי כיון דמצווה רק באמ"ה דישראל ואיסור אמ"ה דישראל הרי אינו אוסר בני מעיים אלו דו"ק מאוד

יא) סי' ב' סעי' ג' דשבועת הר סיני חשוב שבועה שלא יאכל נבילות ולכן חשוב חשוד באותו דבר גם לענין שבועה ולא מהני שבועתו ששחט יפה אף דבעלמא עובר שאר עביר' אין נעשה חשוד על שבועת שקר שלא באותו הענין עש"ה בט"ז וש"ך ונקה"כ, והנה זה לכאורה דלא כמ"ש במ"א דאף דדרבנן הוא מה"ת מלא תסור לרמב"ם מ"מ אין מה"ת פרטיות גוף המצוה דהדאורייתא הוא רק בכלל לשמוע לדברי חכמים אבל אין לומר שהתורה אוסרת בשר עוף בחלב לדמיון דכיון דכתי' לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך הוא רק ציווי על הכלל לשמוע כו' אבל אין לו שייכות אל הפרטיים וכמש"ש בארוכה והעמסתי זה בכוונת הש"ס סוכה מ"ו א' יום ראשון מצות לולב מכאן ואילך מצות זקנים ע"ש ומדוע לא אמר יום ראשון מצוה מה"ת מכאן ואילך מצות זקנים ומה זה הל' יום ראשון מצות לולב הא גם בשאר הימים היא מצות לולב רק דהיא מצוה דרבנן אך הכוונה באמת הכל על דאורייתא ורק דיום ראשון הוא מצות לולב מה"ת משא"כ מכאן ואילך אינו מצות לולב רק מצוה לשמוע לדברי זקנים מלא תסור וכרמב"ם וזה אינו מצות לולב דלא תסור א לו שייכות אל הפרטיים רק הוא מצוה בכל לשמוע לדברי חכמים יהי' מה שיהי' וזהו הל' יום ראשון מצות לולב מכאן ואילך מצות זקנים היינו לשמוע לדברי זקנים ודו"ק