אוצרות יוסף יורה דעה סח

לישאל דדנין ג"כ כו' חשוב ג"כ קבוע וק"ל

צב) בש"ך סי' ק"י סקנ"ו מש"ש א"נ סתם יו"ט לצורך הוא עכ"ל ונ' כוונתו דאף דאפשר לאכול למחר מ"מ האכילה היום הא יש בה מצוה שמחת יו"ט ע"כ חשוב לצורך ויל"ע דשם איירי כביצה וביצה י"ל דאין בה קיום שמחת ז"ט הואיל והוא מאכל אבילים כמבואר בש"ס פ"ק דב"ב נ"מ לנחומי בביעי ע"ש וכה"ג כ' הרבינו מנוח בה' פסח דמטעם זה אין אוכלין מיני קטניות בפסח לפי שהם מאכל אבילים ואין בם שמחת יו"ט ע"ש

צג) בש"ך בדיני ס"ס דין ט"ו בשם הרמ"ע מפאנו דס"ס שאינו יכול להתהפך אסור משום ספק דלא ידעי' אם נתחיל בספק זה או באחר עש"ה וצ"ע דס"ס הא הוא רק כרוב או אפי' עדיף מרוב אבל עכ"פ הא חשוב ג"כ צד הספק המנגד מיעוט להיפוך וא"כ כאן הרי יש ספק אחד לגמרי להיתיר וספק הב' יש בו ס"ס לאיסור היינו גוף הספק ועוד ספק שמא אין לנו להתחיל בו רק בהאחר ואין כאן זה הספק כלל וא"כ עכ"פ הא אין זה רק שיש בספק זה ב' ספיקות לאיסור וספק אחד להיתיר וא"כ זה הספק האחד הא הוא עכ"פ מיעוט אף שיש ב' ספיקות לאיסור נגדו וא"כ כיון דיש עוד ספק אחד שקול להיתיר דהוא נחשב כמחצה א"כ ראוי לומר סמוך מיעוט למחצה ויש כאן רובא כהך דפרק בתרא דיבמות סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקיבות וכהנה רבות ועוד יש לדון לפמ"ש במ"א טעמא דס"ס דסד"א מה"ת לחומרא רק מדאיצטריך קרא להתיר ספק ממזר וא"כ הא ליכא לימוד רק על ספק אחד לא על ב' ספיקות וא"כ ה"נ הא ליכא לימוד רק על ספק אחד לא על ספק ומחציתו של ספק וכאן דיש ספק בספק הב' אם הוא ספק הוי כמו מחציתו של ספק דערך ספק הוא ערך חצי וכמובן וכמו שהארכתי במ"א וא"כ ג"כ ראוי שיהי' מותר דעל ספק ומחציתו של ספק אין לנו לימוד רק על ספק גרידא לא על ספק ומחצה וכי היכא דב' מותרים הואיל ואין לימוד על ב' ה"נ אחד ומחצה ג"כ הא אין לימוד עליו ובאתי רק להעיר

צד) בסי' קי"א בט"ז סק"ט ע"ש שהקשה דכיון דמותר לערב ואין בו משום אין מבטלין על כרחך דגם לפני העירוב בטל וא"כ ראוי שיהי' מותר לאכול גם בלי העירוב עש"ה ונ' פשוט בזה דכיון דההיתיר רק מפאת דכיון דעתיד להתערב חשוב כמעורב א"כ לתוס' חגיגה ד' א' ד"ה לא נצרכה דעומד להשתחרר דכמשוחרר דמי הוא רק אם נשתחרר לבסוף משא"כ במת ולא נשתחרר אגמ"ל דלא הי' עומד לשיחרור עש"ה וא"כ ה"נ אם יאכלם בלא עירוב ולא נתערבו לבסוף הא אגמ"ל דלא היו עומדים להתערב ותו אין כאן ביטול כלל ומשא"כ לערב בידים שרי שפיר דכיון דמתערב לבסוף הא אמרי' כל העומד כו' והי' גם לפני העירוב מעורב ונתבטל כבר והא היתיר ונמצא שלא ביטל איסור כלל דו"ק מאוד ואולם יל"ע בזה מירושלמי גיטין פ' המגרש דמגרש ע"מ שתיבעלי לפלוני אסור לו לבעול דאף דע"י הביאה חל הגט למפרע ובועל פנוי' מ"מ אסור להתחיל לבעול וחשוב בועל אשת איש וא"כ ה"נ כיון דרק ע"י העירוב הוא דנעשה למפרע עומד כו' א"כ הא אסור לערב והוי שפיר העירוב ביטול איסור לכתחלה כמו שם דחשיבא הביאה ביאת א"א כיון דרק ע"י הביאה עצמה היא שנעשית למפרע פנוי' וי"ל דשאני הכא דא"צ פעולת העירוב כלל דבלא"ה כל העומד כו' והוא מותר מאז רק אם יאכלם בלא עירוב אז יהי' אגמ"ל שלא עמד לעירוב ויתבטל עי"ז ההיתיר למפרע משא"כ כל שאין ביטול העירוב אין שם היתיר מתחדש עתה למפרע רק מותר מאז באמת דו"ק