אוצרות יוסף יורה דעה סו

היטיב כי זה נכון מאוד ביישוב דברי הארוך מהך דב"מ

ובהיותי בזה נלענ"ד דיש לחדש דגם לדעת הראב"ד דהא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת מ"מ עתה גם לראב"ד הוא רק איסור דרבנן וזה דסברת הראב"ד דהוא דאוריתא הוא מפאת איסור סחורה בדברים האסורים וס"ל לראב"ד דהוא דאוריתא וכמ"ש בשו"ת הרי"מ וכמ"ש בזה למעלה באות ע"ד וע"כ עתה אחרי דאסרו חכמים גם אחר הביטול לו ולמי שנתבטל בשבילו וגם המכיר' ביוקר כו' וא"כ נמצא דלא סחר כלום ואף דהרויח היתיר האיסור מה"ת מ"מ היתיר איסור לא מיחשיב סחורה וע' בכורות י"ב ב' ואינו עניין לכאן] ורק הריוח ממון בפועל שיהי' לו הוא דמיחשיב סחורה וכיון דבפועל עדיין אין שם ריוח ממון כיון דמפאת האיסור דרבנן עכ"פ לא יוכל לאכול ולא למכור כו' ובעניין דין ושיווי ממון מהני מניעת האיסור דרבנן גם מה"ת דלא למיחשיב ממון כמו דמקדש באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת גם מה"ת וא"כ נמצא דאין כאן ריוח כלל בפועל גם מה"ת ואין כאן רק היתיר האיסור מה"ת אבל לא ריוח בפועל דלא הרויח בפועל דבר לא האכילה ולא המכיר' וע"כ היתיר האיסור לבד לא מיחשיב סחורה וע"כ עתה אחרי שאמרו חכמים דאם מבטל הוא אסור לו ולמי שנתבטל בשבילו כו' ואין כאן סחורה עוד לכן גם להראב"ד אין איסור בביטול רק מדרבנן ובאתי רק להעיר

פו) בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, הארכתי וע"ע בט"ז סי' צ"ט סקי"א ובש"ך שם סקט"ז ושם ג"כ העניין דאף דאפשר לברר ע"י השאלה והחקירה א"צ לברר כלל דאמרי' מהיכא תיתי שהוסיפו עליו אח"כ ואחזוקי איסורא לא מחזקי' עש"ה

פז) בט"ז סי' צ"ט סק"ז מש"ש דהיינו דווקא בא"א בעניין אחר צ"ע דאפי' באפשר הא קיי"ל דאפשר ולא קמיכוון שרי וע"ע בט"ז שם סקט"ו בשם הר"ן ע"ז דבאינו מתכוון לבטל רק להכשיר הכלי שרי ואין לדקדק מזה להתיר ביטול איסור באין מתכוון לבטל אפי' בפ"ר דשם הוא פ"ר דלא ניחא לי' וכן דיקדק שם הר"ן בלשונו במ"ש אבל במתכוון להכשיר הכלי ואינו נהנה מהאיסור שרי והיינו דכיון דאינו נהנה מהאיסור ה"ל פ"ר דלא ניחא לי', וע"ש סברת הרשב"א ודעמי' דבאיסור מועט בכלי שדרכו להשתמש בשפע ליכא משום אין מבטלין כו' ע"ש והדבר צריך טעם דמה עניין דרכו להשתמש בשפע להועיל לעניין איסור אין מבטלין ומשמע לכאורה דסבירא להו טעמא דאין מבטלין דגזרו חכמים שלא יערב ויבטל דשמא יערב פעם ולא יהי' בו כדי ביטול וע"כ בכלי שדרכו להשתמש בשפע הא ליכא חששא זאת ואולם דוחק באמת לומר דזה טעם אין מבטלין דהבא לבטל ולהתיר וודאי הא מדקדק לערב בכדי ביטול כדי שיותר ואולי כוונתו דבלא"ה ליכא שם משום אין מבטלין כו' דהוא רק מבשל בהקדירה ואין מתכוון לבטל הבליעה אשר בקדירה ואולם עכ"ז הי' לנו לחוש שמא יבשל פעם ולא יהי' כדי ביטול דבשאר מבטל בידים כדי שיותר ליכא באמת חששא זאת דכיון דמתכוון להתיר וודאי מדקדק שיהי' בכדי ביטול ואך כאן דאין כוונתו לבטל תו אדרבה דבר זה ראוי שיגרום איסור מטעם אחר דשמא יבשל ולא יהי' כדי ביטול הבליעה כיון דאין כוונתו על ביטול הבליעה וא"כ ממ"נ אסור דאי כוונתו ודעתו על ביטול הבליעה הא אסור משום אין מבטלין ואי אין כוונתו ודעתו על הבליעה תו יש לחוש שמא יבשל ולא יהי' בתבשיל כדי ביטול הבליעה וע"ז אהני הא דדרכו להשתמש בשפע דאין לחוש שמא יבשל ולא יהי' כדי ביטול דהא אין דרכו בכך ודו"ק ואולם ל' הרשב"א שם אין מורה על כוונה זאת רק דהא דדרכו להשתמש