אוצרות יוסף יורה דעה נז

הראשונה והשלישית הם ב' שחיטות וע"כ דהאמצעית אינה הפסק דהיא אדרבה חיבור לראשונה וגם לשני' וא"כ גם ביש בב' השהיות יחד שיעור מ"מ כיון דבכל אחת בפ"ע ליכא שיעור והאמצעית מחוברת לראשונה ולשלישית נמי הרי שלשתן מעשה אחת אחת גם הראשונה והשלישית ע"י חיבור האמצעית ודו"ק היטיב מאוד] וע' כזה מנחות כ"ד ב' אפי' נטמא אחד מהם נמי שניהם מצטרפין מ"ט כלהו בני ביקתא דהדדי נינהו עש"ה ועמש"ש בגליון וע' בכורות נ"ד ב' רש"י ד"ה הי' לו באמצע דכ' אותן האמצעיות מצרפות את הצדדין כו' וע' עירובין נ"ז א' במשנה וכן ג' כפרים המשולשין כו' עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד וכהנה עוד רבות מאוד והנה איבעי' השני' אי שהי' במיעוט סימנים והיינו במיעוט בתרא לפירש"י] פוסל נ' ג"כ דזה עניין הספק דאי עניין פסול שהי' דהשהי' פוסלת בעצם את השחיטה הקדומה לה א"כ בנשחט הרוב דכבר הוכשר א"א דשהי' שלאחרי' תפסול אותה דכי מאחר שהוכשר יחזור ויופסל זבחים כ"ט א' ומשא"כ אם עניין הפסול מפאת ההפסק בין השחיטות דעושאם ב' שחיטות א"כ במיעוט בתרא נמי נהי דא"ל שחיטה מפאת דרובו ככולו דהוא רק עניין רואין דרואין כאילו נשחט כולו וע"כ כאשר יש הפועל לא אמרי' רואין וע' לקח טוב כלל י"ב אות ו' וע"כ כששוחטו שפיר שם שחיטה עליו וא"כ כיון דגם שחיטת המ"ב שחיטה נמצא דהי' שהי' בין ב' מעשי השחיטה ונעשו ב' שחיטות ולכן גם הראשונה שפיר נפסלת דלא שייך לומר וכי מאחר שהוכשר כו' כיון דהשחיטה הראשונה עצמה נשתנתה למפרע דמתחלה הית' אחת ועתה היא אחת משתים ואף דהיא עדיין הראשונה מ"מ נשתנה מאחת לראשונה דראשונה אינה אחת דאחת הוא אחת בהחלט ומשא"כ ראשונה יש שם שתים והיא אחת מן השתים אלא דהיא הראשונה שבהם ודו"ק היטיב מאוד וע"כ שפיר יש לה ליפסל למפרע כיון דנשתנתה למפרע שלא להיות אחת רק ראשונה וראשונה הא לא מהני כיון דיש שתים דגם הראשונה פסולה בהיות שתים דשחיטה אחת א"ר ולא ב' שחיטות דכשיש שתים לא מהני לא הראשונה ולא השני' וזה רק אם הטעם מפאת ב' שחיטות ומשא"כ אם השהי' בעצם פוסלת שחיטה הקדומה א"כ כאן דשחיטה הקדומה כבר הוכשרה והשהי' שלאחרי' הרי אין משנה כלל את גוף השחיטה רק דהלל"מ דהשהי' שלאחרי' פוסלת אותה א"כ כאן דכבר הוכשרה שפיר א"א לשהי' שלאחרי' שתפסול אותה דמה שהוכשר א"א למעשה שלאחריו לבוא ולפוסלו וכש"ס זבחים הנ"ל ודו"ק היטיב מאוד כי הדברים עמוקים ולפי"ז אם ישחוט ב' בהמות אחת בצירוף שהיות ואחת בשהי' במיעוט במ"ב ויפול כזית משתיהם יחד לקדירה חצי זית מזו וחצי זית מזו יוצרך ס' רק נגד חצי זית דאחת מן השחיטות הא ממ"נ כשיר' וכמובן וכן אם ישהה אחר שחיטת הרוב פחות מכשיעור שהי' וישחוט מעט במ"ב ושוב יושהה פחות מכשיעור וישחוט עוד במ"ב וב' השהיות יחד הם כשיעור ג"כ שחיטה זאת כשיר' לגמרי ממ"נ וכמובן ואולם לדידן לכאורה אין נפקותא בזה דהא פסלינן אפי' בשהי' משהו משום גזיר' ושאין בקיאין בשיעור והוי תמיד דין שהיית משהו כאילו הי' שיעור וא"כ לא משכחת כלל צירוף שהיות דיש לו תמיד דין שהי' אחת כשיעור ובאתי רק להעיר

והנה בגוף טעם הדרישה הנ"ל בעניין שהי' דהוא משום דשחיטה אחת א"ר ולא ב' שחיטות יש לדון ג"כ דאין כאן ב' שחיטות ע"י ההפסק כיון דהשחיטה רק אחת ואם נפסקה הרי נעשית רק ב' חצאי שחיטה וכך צריך לומר דשחיטה אחת א"ר ולא ב' חצאי שחיטה ואולם בזה יש ספק גדול אי אמרי' כן דבר ולא ב' חצאי דבר וכמ"ש בבית האוצר חלק אות