אוצרות יוסף יורה דעה לו

דלהיכא דאיתי' היינו לפנים שדינן לי' וא"כ בחצי דיש לידה כו' כנ"ל על כרחך טעם סברא המקבלת רק מפאת דגם בחצי אין לידה באבר מפאת עצמותו רק בתוך החצי ומעשה עץ הוא משמש וכנ"ל ודו"ק היטיב מאוד ובאתי רק להעיר]

ואין לומר דמה הועלנו בזה שאמרנו דחצי חשוב לידה גם לר' יוחנן כמו באבר לרב והרי באבר לרב נמי דיש לידה וחשוב נולד מ"מ הא האבר אסור משום ובשר בשדה כו' וא"כ חצי נמי נהי דחשוב נולד לכ"ע מ"מ ג"כ יותסר משום ובשר בשדה כו' ולא יועיל לו גם שחיטת עצמו לפי דברינו דקרא דובשר בשדה טריפה ממעט גם שלא יועיל לו שחיטת עצמו דז"א דרק באבר אחד אף דהוא לעצמו נולד לרב לגרור מיעוטו של אבר זה שבפנים אחרי רובו שמבחוץ מ"מ בכלליות הולד כיון דרוב הולד לא נולד ורוב יש לו חשיבות כל בכל מקום וע"כ הרי כלליות הולד לא נולד וע"כ בכלליות הולד שפיר נחשב גם לידת האבר רק יציאה ממחיצה בעלמא לא לידה ואף דלעצמו חשוב לידה מ"מ בכלליות הולד אין לו חשיבות לידה דכיון דהכלליות לא ולד אין כאן לידה ומה שיצא ממנו מיעוט הוא רק יציאה בעלמא ולכן בכלליות הולד חשוב גם זה האבר רק יצא לא נולד ושפיר קאי עלי' קרא דובשר בשדה כיון שיצא בשר כו' ומשא"כ חצי שיצא אחרי שאתה אומר דאותו החצי לעצמו נולד א"כ מדוע תחשבהו יציאה מפאת הכלליות הרי אין כאן כלליות כלל שיכחיש ויסתיר עניין לידה של חצי זה דהא הוא חצי כמו חצי הפנים שלא נולד ומדוע יעשה החצי שבפנים כלליות יותר מהחצי שיצא דו"ק מאוד וא"כ החצי שיצא דהוא נולד הרי לידתו לידה לגמרי כשאר ולדות ואין בו עניין יציאה כלל רק הוא לידה גמורה ככל שאר ולדות וכשם דבשאר לידה שנולד הולד כולו לא קאי עלי' קרא דובשר בשדה וגו' מפאת שהי' תחלה במעי האם ויצא משם ונאמר דיצא חוץ למחיצה וקאי עלי' האי קרא לאוסרו רק אמרי' דכיון דהוא לידה ה"ז ביטול המחיצה והסתלקותה ואין זה יציאה חוץ למחיצה דהוא לידה לא יציאה וכך בחצי זה דהוא ג"כ לידה לגמרי א בו ג"כ עניין יציאה כלל כיון דאין כאן כלליות נגדו שיתן לו שם יציאה מפאת הכלליות וכנ"ל וא"כ שפיר ג"כ הא לא קאי עלי' קרא דובשר בשדה כו' כי היכא דלא קאי אשאר ולדות ושפיר יש לו להיות ניתר בשחיטת עצמו ככל שאר ולד ודו"ק היטיב מאוד

ועוד נ' יותר בזה דאין תלוי כלל כאן באמת בעניין יציאה ולידה דל' הגמ' כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו כו' הוא לפי המציאות דהא כך המציאות שיצא ממעי האם אבל בעצם אין תלוי כלל בשם יציאה ולידה דהא בקרא דובשר בשדה לא כתי' כלל יציאה רק ובשר בשדה כתי' היינו דהוא בשדה חוץ למחיצה דחוץ למחיצה קרוי שדה (כמו יוצא ממחיצה דקדשים דהוא בכלל המקרא הזה מה"ט] ואין חילוק בין אם יצא חוץ למחיצה דרך יציאה או דרך לידה רק כל הקפידא רק מה שיש שם מחיצה לולד וזה הוא חוץ למחיצה וע"כ רק באבר שיצא אפי' לרב דיש לידה לאברים והוי האבר ההוא נולד מ"מ מה בכך ואחרי דרוב הולד בפנים וניתר בשחיטת האם לכן נידון הולד כפי רובו וה"ל האם מחיצת הולד ולכן זה האבר שאינו במעי האם הוא ממילא חוץ למחיצה ואף דיצא חוץ למחיצה דרך לידה אין שום נפקותא בזה רק כיון דהוא חוץ למחיצה הולד קאי עלי' קרא דובשר בשדה וגו' ואסור ומשא"כ בחצי שיצא אפי' תאמר דלר' יוחנן דאין לידה לאברים גם חצי לא חשוב לידה ותקראהו יצא לא נולד מ"מ מה בכך מ"מ הרי אין לך לומר עליו דהוא חוץ למחיצה דמאין לך לשפוט על כלליות הולד דהאם הוא מחיצתו וזה החצי חוץ למחיצה הרי הוא חצי כמו החצי שבמעי האם והוא הרי אינו במעי האם