אוצרות יוסף יורה דעה לה

בו מ"מ חצי' עדיף מאיברין ושפיר מיתפיס בתמורה עש"ה וא"כ אחרי דחצי עדיף מאבר אפי' שהנשמה כו' א"כ ה"נ הא אית לן למימר דאף דבאיברים פליגי וס"ל לר' יוחנן דאין לידה לאברים ומשמע הסתימות דאפי' באבר שהנשמה תלוי' בו נמי אין לידה מ"מ בחצי דעדיף מאבר ואפי' שהנשמה תלוי' כו' גם ר' יוחנן מודה דיש לידה דכל למעוטי בפלוגתא טפי עדיף וכיון דחצי עדיף מאבר ובחצי לא שמענו דפליגי הא אית לן למימר איפוא דבחצי כ"ע מודו דיש לידה והוי דין חצי גם לר' יוחנן כדין אבר לרב דיש לו לידה לעצמו אף שהולד שבפנים לא נולד עדיין וה"נ חצי שיצא שפיר יש לו לידה לעצמו וחשוב נולד אף דהחצי שבפנים לא נולד עדיין ואין כאן איפוא שקר כלל אם אנו אומרים דהחצי שיצא נולד והחצי שלא יצא לא נולד וז"פ, ונ' דזהו ג"כ עניין האיבעי' דגמ' ביצא חציו ברוב אבר אי שדינן מיעוטא דאבר שבפנים בתר רובא וחשיב לי' רוב או לא דלכאורה מה סברא לומר דשדינן כו' הא באבר אחד ס"ל לר' יוחנן וכוותי' קיי"ל דלא שדינן כו' והטעם מפאת דאין לידה לאברים וכיון דלא הוי לידה לא חשיב לגרור גם המיעוט שבפנים וא"כ אי נימא דגם חצי לא חשיב לידה א"כ מאי עדיפותי' דחצי מאבר אחד לגרור כו' [וי"ל דחצי ברוב אבר שאני דאמרי' גרירה ע"ש סופו כיון דאי נימא גרירה יהי' רוב ורוב חשוב לידה ולידה הא חשובא לגרור ולכן תו שפיר אמרי' גרירה ובאין כאחד הגרירה ועניין הלידה כעניין גטו וידו באין כאחד] ואולם יותר נ' דהכוונה כנ"ל דחצי לכ"ע הוי לידה גם לר' יוחנן דסברא דבאין כאחד הנ"ל באמת לא נ' לומר כאן אחרי העיון דו"ק ותשכח] וע"כ שפיר בעי דכיון דיש כאן לידה בחצי שיצא וא"כ אותו האבר שבו שרובו בחוץ ומיעוטו בפנים הרי נולד הרוב ההוא שבחוץ ג"כ וכיון דהוא נולד תו יש לו לגרור גם המיעוט שבפנים דהא אבר נולד לכ"ע גורר וטעמא דר' יוחנן באבר אחד דאין גורר משום דאין לידה לאברים וכיון דלא נולד רק יצא בעלמא אין לו חשיבות לגרור וע"כ אבר זה שהוא נולד שפיר יש לו לגרור, וצד הסברא המקבלת דאין גורר ג"כ מובן דרק באבר אחד לרב דס"ל יש לידה לאברים דהאבר הזה נולד מצד עצמו לכן שפיר גורר גם מיעוטא שבפנים ומשא"כ לר' יוחנן דאין לידה לאברים ורק חצי הוא דהוי נולד א"כ אבר זה שבאותו חצי דרובו בחוץ הא האבר ההוא מצד עצמו ג"כ לא הוי נולד דהא אן לידה לאברים וחצי הוא דיש לו חשיבות לידה ובתוך החצי הרי הוא משמש רק מעשה עץ ואפי' הי' בשר בעלמא הי' משלים לחצי ומשא"כ מצד עצמו מה שהוא אבר שלם ואין לחלק אבר אחד מיעוטו מרובו וראוי לומר דכיון דרובו נולד מיעוטו שבפנים ג"כ נולד הא אין לנו לומר כן דהא מצד עצמו מה שהוא אבר שלם הרי אין לו כלל חשיבות לידה ואילו הי' נידון בבחינת עצמו הרי כולו לא נולד דהא אין לידה לאברים ורק בתוך החצי הוא דנחשב נולד ובתוך החצי מעשה עץ הוא משמש ואינו בתורת אבר שלם פרטיי לשיהי' בלתי אפשר לחלק מיעוט אבר ההוא מרובו כיון דהאבר מצד עצמו לא הי' חשוב נולד כלל ע' חולין קכ"ט א' בסברות הגמ' שם כששימש מעשה עץ שימש ותבן דברינו אלה ביותר וע' זבחים ק"ד ב' דבעי ג"כ בפרים הנשרפים כו' ביצא חציו ברוב אבר כה"ג אי שדינן מיעוטא דאבר שבפנים בתר רובא כו' ע"ש ושם לכאורה נ' דאין לפרש טעם צד הספק המקביל כנ"ל רק הטעם שם דמיעוט האבר שבפנים להיכא דאיתי' היינו בפנים שדינן לי' ולא אחר החוץ ואולם בהך דחולין ק' לפרש כן טעם צד ספק המקביל הנ"ל דהא גם באבר אחד הייתי אומר בהך דחולין דשדינן מיעוטו שבפנים בתר רובו שמבחוץ אילו הי' לידה לאברים ואף דכל הולד בפנים ולא אמרי'