אוצרות יוסף יורה דעה לד

אחריו בכור וודאי כיון דהבהמה וודאי לא נפטרה דזה ג"כ הרי א"א שיהי' זה בכור והבא אחריו בכור דזה ג"כ תרתי דסתרי דב' בכורים ליכא וע"כ הולד כולו חולין בהכרח גם מה שיצא וכמובן ומשא"כ לענייננו דאין כאן תרתי דסתרי כלל ושפיר אפשר שיהי' לחצי שיצא שחיטת עצמו ולחצי שבפנים שחיטת אמו ואין אלו דברים הסותרים כלל ולכן שפיר האי כי דיני' והאי כי דיני' ואין שום אחד נכרע ע"י הב' וה"ז כמו בפסח דהללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן והיינו ג"כ דהאי כי דיני' והאי כי דיני' ואין שום חצי נכרע ע"י הב' היינו דלא הטהורין נכרעין ע"י הטמאין לעשות בטומאה כדין רוב טמאין ומיעוט טהורין דגם הטהורין עושין בטומאה ולא הטמאין נכרעין ע"י הטהורין להדחות לפסח שני כדין רוב טהורין ומיעוט טמאין דטמאין נדחין לפסח שני רק האי כי דיני' והאי כי דיני' והללו עושין לעצמן בטהרה והללו עושין לעצמן בטומאה וכך כאן שפיר ג"כ יש לחצי שבפנים שחיטת אמו ולחצי שיצא שחיטת עצמו וכנ"ל, ואין להקשות ע"ז מהא דאמרי' בחולין כ"ח ב' שם דתרי רובי בחד מנא ליכא דז"א רק שם בחלקו לשנים והן שוין א"א לומר דשניהן טמאין מפאת דכל אחד הוא רוב דא"כ הא הוא וודאי שקר דהא הי' שם חלוקה והוא שביר' ותנור שנשבר הרי טהור רק דבנחלק ממנו מיעוט אין למיעוט חשיבות להחשיבו כולו שבור ורק אותו המיעוט הוא שנשבר ונחלק ן הכלי ואינו כלי אבל הרוב עדיין הוא כלי אבל כאן שהי' חלוקה אם נטמא שניהם הרי היינו אומרים שלא הי' שם שביר' כלל וזה הרי שקר שהרי הי' שם חלוקה והוא שביר' וא"כ ממילא הרי ההכרח לטהר שניהם וזה אינו שקר דשפיר כיון דכל אחד לא נשאר בו רוב אין לו חשיבות והוא שבור ושפיר שניהם שבורים ומשא"כ שנאמר שלא הי' שם שביר' כלל זהו שקר וודאי שהרי הי' שם חלוקה וחלוקה הרי הוא שביר' ונתיצה וודאי ודו"ק היטב מאוד וזהו רק שם דהי' שם חלוקה דהוא שביר' ונתיצה וודאי וכנ"ל ומשא"כ לענייננו שפיר אין כאן שקר אם אנו אומרים דהחצי שבחוץ נולד והחצי שבפנים לא נולד דשפיר מה שיצא נולד ומה שלא יצא לא נולד עדיין ותדע דהא רב ס"ל בחולין ס"ח ב' דיש לידה אפי' לאברים למיסר מיעוט אבר שבפנים היינו דביצא רוב אבר חשוב לידת אותו האבר וכיון דרובו נולד מיעוטא דאבר שבפנים בתר רובא דבחוץ שדינן לי' ונחשב גם מיעוט האבר שבפנים נולד ואין ניתר עוד גם המיעוט שבפנים בשחיטת אמו ואף דהולד לא נולד עדיין מ"מ האבר שיצא נחשב עכ"פ נולד לעצמו ואיננו יציאה גרידא דאין בכח יציאה גרידא לגרור גם מיעוט שבפנים רק יש לו שם לידה לגבי אותו האבר ונחשב נולד ולגבי לידה אמרי' רובו ככולו דכל שיש שם של חשיבות לדבר נגרר המיעוט אחר הרוב ומקבל כל הדבר השם ההוא ע"י הרוב וע"כ נהי דר' יוחנן ס"ל שם דאין לידה לאברים ולא חשוב אבר להיות לו שם לידה והכי קיי"ל דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן מ"מ הא ר' יוחנן נמי לא אמר רק באבר דהוא מיעוט הולד ולכן אף שהוא אבר שלם לא חשוב להיות לו שם לידה להחשב נולד ומשא"כ לגבי חצי הא לא שמעינן גם לר' יוחנן וכל למעוטי בפלוגתא הא טפי עדיף וא"כ הא אית לן למימר דבחצי גם ר' יוחנן מודה דיש לידה לחצי לומר שנולד אותו החצי שיצא עכ"פ אף שאין גורר כל הולד אף החלק שבפנים להחשב גם הוא נולד על ידו כי היכא דרב ס"ל לגבי אבר דיש לו לידה להחשב אותו האבר שיצא נולד אף דשאר הולד לא נולד וא"כ ה"נ חצי לר' יוחנן שפיר יש לנו לומר דחשוב נולד אף דחצי האחר שלא יצא לא נולד עדיין וע' תוס' תמורה כ"ו א' ד"ה האומר וד"ה מהו דתימא דכתבו כזה דאע"ג דאין חמורה באברין ואפי' באבר שהנשמה תלוי'