אוצרות יוסף יורה דעה לג

ודברי המחבר נכונים וצודקים מאוד, וכלל עניין הדבר דאם יצא רק מיעוט אז הרוב שלא נולד מכריע את המיעוט להחשב גם הוא לא נולד ויציאתו רק יציאה בעלמא וקאי עלי' קרא דובשר בשדה כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו והרי הוא כטריפה ולא מהני לי' תו שחיטה כלל ואם יצא רובו אז הרוב שיצא מכריע גם את המיעוט שלא יצא להחשב גם הוא נולד אלא שמונח במעי האם והוא כמונח בקופסא בעלמא ואינו עוד אבר האם ולא מהני תו גם למיעוט שחיטת אמו ואם יצא רק חצי אז לא החצי שמבפנים נכרע ע"י החצי שמבחוץ ולא החצי שמבחוץ נכרע ע"י החצי שמבפנים וע"כ החצי שיצא הוא לעצמו שפיר נולד ואינו כלל בכלל קרא דובשר בשדה כיון שיצא כו' דאין כאן יציאה רק לידה ומהני לי' שפיר שחיטת עצמו והחצי שמבפנים נידון ג"כ כמו שהוא בעצמו דהוא לא נולד וניתר שפיר בשחיטת האם וא"כ עכ"פ לעניין יצא חציו ברוב אבר שפיר כ' המחבר דהוא כילוד ואין כאן שום מכשול לפני המעיין דאפי' אם האמת דלא שדינן כו' מ"מ חצי ג"כ הרי ניתר בשחיטת עצמו וכנ"ל

ואולם לכאורה יש להקשות עדיין על דברינו אלה דלפי דברינו דביצא חצי הולד חשוב אותו החצי נולד והחצי שבפנים לא נולד דא"כ הא ראוי ג"כ לעניין בכור דביצא חצי הולד יהי' החצי שיצא קדוש בבכורה וגם ראוי שתהי' האם נפטרת מן הבכורה דהא כבר הולידה ואילו ל' המשנה חולין ס"ט ב' המבכרת המקשה ליליד מחתך אבר אבר כו' יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מן הבכורה ומבואר דדווקא רובו הא חצי גם אותו החצי שיצא אין קדוש בבכורה וא"צ קבורה וגם האם אין נפטרת מן הבכורה רק ע"י רוב דייקא ולעניין יצא חציו ברוב אבר גופי' הא כ' המחבר לקמן סי' שי"ט סעי' ד' דהוא ספק בכור וכן שהבא אחריו ספק בכור ואילו לדברינו הא ראוי דהחצי שיצא יהי' וודאי בכור והבא אחריו יהי' וודאי חולין וכנ"ל

ואולם באמת אין כאן קושי' כלל דהנה סברתנו הנ"ל שכתבנו דאין להחצי שיצא לחוץ להיות נכרע ע"י החצי שלא יצא להחשב לא נולד רק הוא לעצמו חשוב שפיר נולד הואיל והוא חצי ואינו פחות מן הפנים הנה הוא באמת סברא דמחצה כרוב המבוארת בגמ' חולין כ"ח ב' אליבא דרב לעניין שוחט חצי סימן ואם דמסקינן שם דלעניין שחיטה מודה רב דמחצה אינו כרוב ורק לעניין פסח הוא דאמר כן לעניין שאם היו הציבור מחצה טמאים ומחצה טהורים דהללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן מ"מ לענייננו נמי נ' ג"כ דיש לנו לומר ג"כ בכל חצי דין מחצה כרוב וזה דרק בשחיטה דב' החצאין מחצה השחוט ומחצה הבלתי שחוט באים לסתור זה את זה בעניין הרוב שבהם דמחצה השחוט אומר דהוא רוב ויש כאן שחיטה והבהמה שחוטה ומחצה הבלתי שחוט אומר דהוא רוב ונמצא שהרוב אינו שחוט ואין לו שחיטה ואין הבהמה שחוטה והרי א"א רק לאחד מב' הדברים או שהבהמה שחוטה או אינה שחוטה ולכן בכה"ג לא אמרי' מחצה כרוב (והא דאזלי' בתר מחצה הבלתי שחוט היינו משום דאין מתחדש דבר ואין כח למחצה השחוט לחדש דבר זה דהית' כאן שחיטה והבהמה שחוטה כיון דעד עתה אינה שחוטה ומחצה השחוט הוא שבא לחדש זה ולכן אין לו כח לחדש] וכן לעניין בכור דדנין ג"כ לעניין האם אם ילדה ונפטרה מן הבכורה או לא ילדה ולא נפטרה ואומר בזה מחצה הולד שבפנים דהוא הרוב ומה שיצא המיעוט ואין כאן לידה ולא נפטרה ומחצה שיצא אומר דהוא הרוב ומה שבפנים המיעוט ויש כאן לידה ונפטרה והרי בזה ג"כ א"א רק לאחד מב' הדברים או שנפטרה או שלא נפטרה ולכן הא ג"כ לא אמרי' מחצה כרוב ואין מתחדש הפטור כיון דעד עתה לא נפטרה ואין מתחדש הפטור גם עתה ולכן ממילא הוי גם הולד כולו חולין בהכרח כיון דהבא