אוצרות יוסף יורה דעה לב

ועפ"י דברינו אלה הנה מקום אתי ליישב דברי המחבר בסי' י"ד סעיף ג' דכ' אם יצא רוב העובר הרי הוא כילוד ואם יצא חציו ברוב אבר או שיצא רובו במיעוט אבר הרי הוא כילוד ובט"ז סק"ה חציו ברוב אבר כגון שיצא רוב ידו וכשנשער מה שיצא מהעובר אינו אלא חציו ואם נטיל מיעוט היד שבפנים אחר רוב היד שיצא להשלים רוב העובר אסור וזהו בעיא בגמ' ולא איפשיטא וקיי"ל לחומרא וע"כ ברור הוא דלא מהני לי' ג"כ שחיטת עצמו דאימור לאו כילוד דמי אבל הנשאר בפנים מותר בשחיטת עצמו ממ"נ אי כילוד פשיטא דמותר ואי לאו כילוד ניתר בשחיטת האם דהא לא יצא כלל אבל חלוקה השנית שיצא רובו במיעוט אבר הוא פשוט בגמ' דאזלי' בתר רוב העובר ולא בתר רוב האבר שבפנים, וא"כ אפי' לקולא קיי"ל כילוד וא"כ מהני לי' שחיטת עצמו אף למה שיצא ולפי"ז לא הי' לכתוב על שניהם לשון אחד הרי הוא כילוד עכ"ל והוא באמת פליאה עצומה בדברי המחבר דנתן מכשול כזה בדבריו לכתוב על חציו ברוב אבר הרי הוא כילוד דדין ילוד הרי הוא דצריך כולו שחיטת עצמו וניתר כולו בשחיטת עצמו ואילו כאן החצי שיצא הרי אינו ניתר בשחיטת עצמו כיון דהוא רק ספק ילוד ודילמא אינו כילוד ואסור וא"כ הרי דברי המחבר להתיר החצי שיצא ע"י שחיטת עצמו שלא כדין והוא תימה גדול

ואולם לפי דרכנו בזה הנה דברי המחבר נכונים וצודקים מאוד דלפי דרכנו דהא דלא מהני שחיטת עצמו להתיר אבר היוצא אין הטעם כמ"ש הרשב"א דהוא מפאת דהחצי שנשאר בפנים שבו הסימנים כיון דניתר החצי ההוא ע"י שחיטת האם ה"ל הסימנים בישרא בעלמא ותו אין כאן סימנים להתיר החצי שיצא רק דהסימנים הם שפיר סימנים ראוים לשחיטה עדיין דרק הותר אכילתם ע"י שחיטת האם אבל ראוים הם שפיר לשחיטה עדיין דלא בעינן לשחיטה סימנים אסורים ומה שאין אבר היוצא ניתר עוד ע"י שחיטת הסימנים האלו הוא מטעם אחר מפאת דאבר היוצא כיון שלא נולד רק יצא ממחיצה וקאי עלי' קרא דובשר בשדה טריפה לכן הוא כטריפה דלא מהני לי' שחיטה להתירו ואפי' שחיטת עצמו וכנ"ל וע"כ נ' דזה רק באבר שהוא מיעוט הולד ומשא"כ אם יצא חצי הולד נ' דלא חשיב מה שיצא יוצא כלל רק נולד דהא הוא חצי כמו החצי שנשאר בפנים ומדוע לא תחשבהו לידה רק יציאה בעלמא מפאת שחצי הפנים לא נולד אמור להיפוך דגם החצי שבפנים נולד הואיל ונולד החצי שמבחוץ וכשבאנו לדון על החצי שבפנים ג"כ אמרי' כן דהוא לא נחשב נולד דהא הוא עדיין במעי האם ואי דיצא חצי לחוץ מדוע יכריעהו החצי שיצא לחוץ להחשב גם הוא נולד אמור להיפוך דהוא יכריע אותו להחשב גם החצי שמבחוץ לא נולד רק יצא יציאה בעלמא וע"כ כיון דב' החצאין שוין לכל באמת אין נכרע כל אחד כלל ע"י הב' ויש לכל אחד החשיבות לעצמו והאי כי דיני' והאי כי דיני' ונחשב החצי שמבחוץ נולד והחצי שבפנים לא נולד ולכן החצי שבפנים ניתר ע"י שחיטת האם והחצי שמבחוץ ניתר שפיר ע"י שחיטת עצמו כיון דלא יצא רק נולד ולא קאי עלי' קרא דובשר בשדה טריפה דאינו בשר היוצא חוץ למחיצה דאין כאן יציאה רק לידה וע"כ הרי שפיר כ' המחבר גם ביצא חציו ברוב אבר דהרי הוא כילוד דדינו שפיר ממש ככל ילוד דהא צריך לשחטו בעצמו גם עבור החצי שבפנים ככל ילוד דצריך לשחטו בעצמו כיון דהיא איבעי' דלא איפשיטא דדילמא שדינן מיעוט אבר שבפנים בתר רובא וה"ל רוב וה"ל כולו ילוד ממש ולא ניתר בשחיטת האם וגם כן שפיר ניתר כולו אחרי שחיטת עצמו ככל ילוד דהא אפי' האמת דלא שדינן מיעוט אבר שבפנים בתר רובא ויצא איפוא רק חצי מ"מ הרי גם חצי ג"כ ניתר בשחיטת עצמו ושפיר איפוא דינו ממש כילוד דצריך שחיטת עצמו וניתר כולו בשחיטת עצמו