אוצרות יוסף יורה דעה כט

שפיר אמר דלית לי' תקנתא כו' ואה"נ דאבר שהנשמה תלוי' בו אם יצא י"ל שפיר דניתר ע"י שחיטת עצמו ואין בזה ראי' עוד מן הגמ' להיפוך, ואולם עכ"ז ק' לומר דבר כזה דאבר יוצא שהנשמה תלוי' בו תיהני בי' שחיטת עצמו להתירו אחרי שאין רמז לזה בפוסקים] והנה הטעם שכתבנו למעלה בהא דבן פקועה הבא על בהמה מעליותא והוליד דהולד אין לו תקנה דהוא משום דחלק אב שבו היתרו ע"י שחיטת אם אביו וחלק אם שבו היתרו ע"י שחיטת עצמו וה"ל ב' שחיטות ושחיטה אחת אמר רחמנא ולא ב' שחיטות, הנה טעם זה ניתן להאמר לכאורה ג"כ בהך דאבר היוצא דלא מהני בי' שחיטת עצמו להתירו והטעם דכיון דכל הולד היתרו ע"י שחיטת אמו ואבר היוצא היתרו ע"י שחיטת עצמו וכל הולד עם אבר היוצא הרי הוא גוף אחד ונמצא דגוף זה יש בו היתר ב' שחיטות וע"כ ג"כ שחיטה אחת א"ר ולא ב' שחיטות ואולם באמת אין נ' לומר כן דנהי דהם גוף אחד מ"מ כיון דהם דברים ידועים כל אחד לעצמו הולד והאבר ואפשר לחתוך האבר מן הולד [ואפי' חיבורי אוכלין כמאן דמיפרתי דמי] ע"כ ה"ל כב' בהמות שניתרת זו בשחיטת עצמה וזו בשחיטת עצמה וכך כאן ג"כ הולד יש לו שחיטה שהתירתו היינו שחיטת אמו והאבר שפיר ג"כ יכול להיות לו שחיטה לעצמו שתתירתו היינו שחיטת סימנים דולד כיון דהאבר דבר בפ"ע מן הולד ויכול שפיר להיות לו ג"כ שחיטה לעצמו וכמובן ואפי' נאמר דיש באבר בליעה מן הולד המרובה ממנו ואין בטילה בו [וע' רש"י זבחים כ"ו ב' אהך דהיא בפנים ורגלי' בחוץ שחט ואח"כ חתך פסולה דכ' שמשנשחטה נפסל דם הרגלים ביוצא וכל דמי בהמה יונקים זה מזה ועלה ויצא דרך בית שחיטה ונתערב בדם המזרק ופסלו עכ"ל ואין ראי' מזה לכאן היות כאן בליעה מבשר הולד והדם כאן הא בלא"ה אסור וע"ע ביצה ל"ז ב' דקא ינקי תחומין מהדדי וגם משם אין ראי' ואך אפי' נאמר דיש כאן בליעה] מ"מ ג"כ אין לומר דצריך לבא בהיתר האבר עצמו לב' שחיטות דהוא גופי' ניתר ע"י שחיטת עצמו והבליעה שבו מן הולד היתרו ע"י שחיטת אמו וא"כ תו שחיטה אחת א"ר כו' דז"א דגם הבליעה הא ה"ל רק כבשר היתר של בהמה שחוטה שבלע מבשר היתר של בהמה שחוטה אחרת דאין לומר דיש בהבשר היתר ב' שחיטות דהוא גופי' היתרו בשחיטת עצמו והבליעה שבו היתר' ע"י שחיטה האחרת ואתסר מש"ה וא"ל דאדרבה הרי מזה ראי' באמת נגד סברתנו הנ"ל לומר בב' שחיטות גמורות ג"כ הך דשחיטה אחת א"ר כו' דז"א דבליעה באמת ה"ל ג"כ כב' גופים כיון דאין זה עירוב טבעיי והם ג"כ כב' גופים דב' בהמות שכל גוף יש לו שחיטה לעצמו וכך גם בבליעה גוף הדבר שפיר לו שחיטה לעצמו והבליעה שבו שפיר יכול להיות לה שחיטה אחרת ורק בהך דבן פקועה שבא על בהמה דעלמא והוליד כו' דשם הוא עירוב טבעיי בתולדה וחשיבי כח האב והאם שבולד דבר אחד דהוא מורכב כולו בטבעו בכל חלקיו מן האב והאם גם שניהם ולכן אין זה ב' גופים כאילו חלק האב שבולד דבר בפ"ע וחלק האם שבולד ג"כ דבר בפ"ע רק שמעורבין יחד דאין לזה תורת תערובת רק כל הולד כח האב וכולו כח האם והכל דבר אחד ושפיר הוא דבר אחד הניתר ע"י ב' שחיטות וע"כ שפיר שחיטה אחת א"ר כו' ותדע דפרד בן סוס וחמור מותר בפרדה בת סוס וחמור ולא אמרי' דאתי צד סוס ומשתמש בצד חמור כי היכא דאמרי' הכי בחציו עבד וחציו ב"ח והטעם דחציו עבד כו' אינו הרכבה טבעית מלידה רק הרכבה שכניית וחשיבי חלקי עבד וב"ח שבו דברים נפרדים ולכן שייך לומר דאתי צד כו' ומשא"כ פרד בן סוס וחמור הואיל וכח אביו ואמו מעורבים בו עירוב טבעיי מלידה והוא הרכבה מזגית לכן הכל דבר אחד ואין כאן ב'