אוצרות יוסף יורה דעה כז

ליכא לכל אחד רק מקצת השחיטה דסימנים ושפיר ליכא שיעור לזה ושיעור לזה דאפי' למ"ד דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מ"מ אין לחלק השחיטה לעשותה ב' שחיטות רק מקצתה שם שחיטה עלי' וכולה ג"כ רק חדא שחיטה היא אבל א"א לשחיטה אחת להחשב ב' שחיטות שיהי' שם שחיטה לזה ושחיטה לזה וז"פ ועוד דאפי' נאמר דבעי' בשחיטה שתתיר כל הבהמה מ"מ נ' ג"כ דהוא חסרון רק באם כל הבהמה אסורה ואין בכח השחיטה להתיר רק חצי' דאז הוא חסרון וגרעון בכח השחיטה ולכן אין בכחו לפעול כלל ומשא"כ מה שחצי הבהמה מותר כבר וא"צ להיתר השחיטה זה הרי אינו גרעון בכח השחיטה דהרי השחיטה הית' מתירתו אילו הי' צריך ושפיר יש לשחיטה לפעול להתיר עכ"פ מה שצריך להיתר ועמ"ש כזה לענין שירים נכרים באתוון דאורייתא כלל כ"ה דף מ"ד ע"א מדפי הספר ד"ה ודע דגוף סברת המהרי"ט אלגאזי הנ"ל כו' ע"ש מה שהבאתי שם בזה מגמ' גיטין ע"ד ב' הא לא דלה כו' הא לא אצטריכא כו' עש"ה מש"ש בזה ותדע עוד דהא שהי' וחלדה במיעוט בתרא איבעי לו לפסול והיינו דאף דאין מ"ב צריך שחיטה מ"מ כששוחטו שם שחיטה עליו וה"ל ממילא שהי' בשחיטה ופוסלת כל השחיטה וע' בתבואות שור דכ' הטעם דנחשבת השחיטה גם במ"ב שחיטה דאף דהבהמה כבר כמתה מ"מ כיון דמה ששוחט במ"ב מקרב המיתה שתמות מהר ע"כ קירוב המיתה הוי ג"כ כמיתה ומש"ה חשוב שחיטה ע"ש וא"כ א היתר עכ"פ הרי אין המ"ב מתיר כל דהא כבר הבהמה מותרת ואיסור אכילה מבהמה קודם שתצא נפשה לכמה דיעות רק דרבנן וגם איסור זה הא לא שייך בהיתר שחיטה דבכל מיתה שהיא מתה אחרי השחיטה הרי מסתלק איסור זה ולא שייך לומר דחשוב המ"ב שחיטה לפי שממהר המיתה ומקרב היתר איסור זה ודו"ק וא"כ על כרחך לומר דענין שחיטה אין תלוי בהיתר הבהמה רק אפי' אין עושה פעולת היתר ג"כ חשוב שחיטה וא"כ ה"נ בולד בן פקועה הבא על בהמה מעליותא שפיר יש לשחיטתו לחשוב שחיטה להתיר איסור חלק האם שבו ואף שאין פועל פעולת היתר בחלק האב]

וע"כ נלענ"ד לולי דברי רש"י ותוס' בזה דהטעם באמת בענין זה מה שהולד אין לו תקנה כדברי רש"י דהוא משום שהי' ורק לא כדבריו ממש דנחשב שוחט עתה סימן וסימן אחד שחוט משנולד וה"ל שהי' בין סימן לסימן רק ענין אחר לגמרי הוא שיש כאן והיינו דאותו פסול וחסרון אשר יש בשהי' בשחיטה יש ג"כ בולד זה מה שאין לו תקנה וזה דולד זה הא חציו שמצד האב מותר ע"י שחיטת אם אביו דהותר אביו על ידו דהי' אבר שלה והוא ג"כ דבא מאבר זה דהיוצא מן ההיתר הוא מותר כמוהו וא"כ חצי זה שהוא מותר כבר הרי אין מתפעל עוד להיות ניתר ממה שישחט הולד הזה עתה דכיון דהאמת שהוא מותר כבר אין היתר יכול לקבל עוד היתר דהא מותר הוא ורק איסור ניתר אבל לא היתר ולא דמי לולד טריפה דאמרי' ד' סימנים אכשר בי' רחמנא דשם לא פעלה שחיטת אמו להתירו באכילה בפועל דהי' בו איסור טריפה ולכן מקבל עדיין ההיתר משחיטת עצמו ומשא"כ זה החצי שבולד זה שמצד האב דהוא מותר לגמרי א"א לו לקבל עוד היתר שהרי כבר מותר לגמרי וכיון דאין מקבל היתר ע"י השחיטה דעכשיו נמצא דנשאר באמת ההיתר שלו בפועל רק משחיטת אם אביו דהא לא קיבל היתר משחיטה דעכשיו כיון שמותר הי' באמת ואין היתר מקבל היתר וא"כ תו הא נשאר באמת היתרו רק משחיטת אם אביו ולא משחיטה דעכשיו ואילו החצי שמצד האם דהוא אסור הוא יקבל ההיתר משחיטה דעכשיו ואין זה חצי וחצי רק כל משהו ומשהו שבולד יש בו כח אב וכח אם וכח וחלק אב שבו יהי' היתרו משחיטת אם