אוצרות יוסף יורה דעה כה

נשחט ומשנשחט פוסק האיסור וכנ"ל ואלא דזה רק איסור טריפה אבל ולד זה הא לא נטרף בפועל בעצמו ורק דהי' בו איסור טריפה מפאת הגרירות אחר האם והי' בו מש"ה איסור טריפות דאם וע"כ שפיר הוצרך לומר מה טריפה כיון שנטרפה שוב כו' והיינו דדן היציאה בפועל מטריפות בפועל דכמו דטריפה משעה שנטרף ונעשה בו מעשה טריפות בפועל שוב אין לו היתר כך בשר משעה שנעשה בו מעשה היציאה כו' ג"כ אין לו היתר וע"ז אין עוד פירכא מבן פקועה הנ"ל דהא בן פקועה הנ"ל לא נטרף מעולם ורק איסור טריפה הוא דהי' בו ודו"ק היטב מאוד] ואולם אם אירע בו בבן פקועה הנ"ל ספק בשחיטה כגון ס' שהה ס' דרס וכדומה כו' כ' דשחיטתו וודאי פסולה כמו בכל ס' בשחיטה דהוי וודאי אינו שחוט משום חזקת אינו זבוח ואף דזה גם לפני השחיטה הי' זבוח ע"י האם רק דהי' בו איסור טריפה וא"כ עכ"פ ליכא חזקת אינו זבוח מ"מ מה בכך הרי הי' בו איסור טריפה ואם לא הית' השחיטה כראוי ושהה או דרס הרי עדיין יש בו אותו האיסור וא"כ הרי יש בו ג"כ חזקת אותו האיסור והוי עדיין באיסורו הראשון היינו וודאי טריפה מפאת החזקה כמו בכל ספק בזביחה דאסור עדיין מפאת אמ"ה ואינו זבוח כמעיקרא מפאת החזקה וז"פ

לה) בט"ז שם סק"ט ובש"ך ס"ק י"ב דטעמא דבן פקוע הבא על בהמה מעליותא והוליד דהולד אין לו תקנה מפאת דסימן אחד שמצד האב שחוט ועומד ואין לו עוד אלא סימן אחד מצד אמו ואם ישחטנו עתה ה"ל שהי' בשחיטה ע"ש והוא מדברי רש"י וע' תוס' חולין ע"ה ב' בסוגי' ד"ה ק פקועה דגימגמו בפירש"י הנ"ל דכ' דהפסול משום שהי' דאפי' לא הית' שהי' פוסלת בשחיטה מ"מ כאן שאני דכל סימן וסימן בכאן חציו מצד האב וחציו מצד האם וה"ל כל סימן וסימן חציו שמצד האב שחוט ונשאר רק חצי סימן ואין שחיטה בחצי סימן ונמצא דחצי הולד שמצד האם לא נשחט כלל דאפי' ישחטנו עתה הא שחיטה בחצי סימן לא הוי שחיטה כלל אפי' שלא מטעם שהי' ע"ש והנה ד"ז אי ענין שותפות האב והאם בהולד ראוי לומר מחמתו דסימן אחד הוא מצד האב ואחד מצד האם וה"ל סימן אחד שחוט ואחד לא או ראוי לומר דכל סימן וסימן חציו מצד האב וחציו מצד האם לכאורה כזה מחלוקת רש"י ותוס' גיטין מ"ז ב' בשותפות בשדה אי כל חטה חצי' של זה וחצי' של זה או חטה של זה וחטה של זה עש"ה [והחליפו שיטתם איפוא לפי"ז משם לכאן עש"ה] ואולם באמת ז"א דבשותפות ג"כ שייך לומר רק דחטה של זה וחטה של זה מפאת דהחטים שוין הן ויש לזה חטה ולהב' חטה כנגדה משא"כ כאן דהם ושט וקנה ולא שייך לומר דיש מצד האב הושט ומצד האם הקנה או להיפוך כיון דהם ב' אברים שונים בענינם וה"ל כמו שותפין בחטין ושעורין דלא שייך לומר דיש לזה חטים כנגד שעורים של הב' ורק לכל אחד חצי בחטים וחצי בשעורים כמבואר במשניות דמאי וא"כ כך גם כאן מצד האב חצי בקנה וגם חצי בושט וכן מצד האם ואולם י"ל דגם כאן חשיבי דברים שוין דאף דושט וקנה הם אברים שונים בגופם ותכניתם מ"מ כאן דדנין רק לענין כח ההכשר וההיתר שבם דהבהמה ניתרת בשחיטה דידהו וע"כ כיון דהיתר הבהמה צריך שחיטת ב' סימנים הויין להו לענין ההיתר דברים שוין דשניהם יחד מתירים בשוה וכל אחד חצי מתיר וכדקרינן כך בזבחים פרק ב' לב' סימנים ב' מתירין וכ"א חצי מתיר ע"ש וא"כ שפיר שייך לומר דכיון דיש כאן ב' מתירין בשוה ויש בהולד כח האב והאם בשוה ה"ל מתיר אחד מצד האב ומתיר אחד מצד האם כמו בחטה וחטה ואולם באמת הך דכאן אין לו ענין לשותפות כלל דשותפות אינו דבר של טבע רק דבר של חלוקה ויכולים כך להתחלק שיטול זה חצי חטה וזה חצי