אוצרות יוסף יורה דעה כד

דעדיין לא נשחט וצריך שחיטה וא"כ כיון דלא התרו בו משום אמ"ה שפיר אין לו ללקות ודו"ק היטב מאוד ואין ראוי שיולקה האוכל לפי"ז רק אם התרו בו משום אמ"ה ומשום טריפה דאז ממ"נ אם בשחיטת אמו הוא אוכלו הרי אסור משום טריפה כמותה ואם באת לומר שאין נגרר אחר אמה הרי אז צריך שחיטה ואסור משום אמ"ה כיון שעדיין לא נשחט, ואולם י"ל ג"כ דאף דד' סימנים כו' מ"מ היינו רק כששוחטין אותו בפועל אבל כ"ז שאין שוחטין אותו אין לדון אותו נפרד מאמו רק כ"ז שאין נשחט נגרר אחר אמו בהחלט והוא אחד מאברי' וה"ל אבר של טריפה שחוטה ויש בו וודאי איסור טריפה ואין בו איסור אמ"ה כלל, ולפי צד סברא זאת יש לספק ג"כ באם נמצא בו ספק טריפות אחר השחיטה דבעלמא קיי"ל דנשחטה הותרה והיינו משום דאין מחזיקין מאיסור אמ"ה ואינו זבוח לאיסור טריפה (ויש לו אדרבה חזקת היתר דהוחזק אינו טריפה מפאת דרוב בהמות אינן טריפות] וע"כ זה דלפני השחיטה הרי הי' אסור באמת משום טריפה ואף דהי' רק טריפות דאמו ובוודאי נסתלק זה ע"י שחיטת עצמו דנסתלק על ידו הגרירות אחר האם מ"מ י"ל דמחזיקין מאיסור טריפות שמצד האם שהי' בו לטריפות דעצמו כיון דשם אחד הוא וע' ציונים לתורה כלל ד' [ולומר דע"י שחיטת עצמו אגמ"ל דלא נגרר אחר אמו מעולם ולא הי' בו איסור טריפות מעולם ז"א לפי צד סברא הנ"ל דלוקה האוכל ממנה לפני השחיטה בהתראה משום טריפה לחוד דלצד סברא זאת א"א לומר דע"י השחיטה אגמ"ל כו' דא"כ הא הלקינו לזה האוכל ממנה אתמול לפני השחיטה בחנם כיון דהתרו בו רק משום טריפה והא לא הי' טריפה רק אמ"ה ועל כרחך דרק משעת השחיטה ואילך הוא דמסתלק הגרירות אחר האם ונפרד אז ממנה להחשב בהמה לעצמה להיות ניתר בשחיטת עצמו אבל לא למפרע ואם דק' להבין זה דא"כ נמצאת שחיטה מתרת איסור טריפה דעד עתה הי' טריפה והשחיטה מתרת איסור טריפה שבו מכאן ולהבא מ"מ אין רחוק לומר כן כיון דלא הי' טריפה מעצמותו רק מפאת הגרירות כו' וע"כ משעה שנשחט לעצמו ומקבל היתר וטהרה לעצמו ואין האם צריכה לפעול בו עוד לכן מאז נפרד גרירות האם ומסתלק איסור הטריפות שמפאת הגרירות ורק כ"ז שהי' אמ"ה מצד עצמו ואז הית' האם פועלת בו סילוק איסור אמ"ה [דאיסור אמ"ה לחוד ואיסור טריפה לחוד] וטהרת טומאת אמ"ה ולכן ממילא הי' נגרר אחר האם גם לאיסור טריפה שבה כיון דהאם פועלת בו היתר וטהרה ולכן נגרר גם לאיסור ומשא"כ משעה שנשחט דמעתה א"צ לאמו גם בהיתר וטהרה ויש לו ההיתר והטהרה מצד עצמו ואין האם פועלת בו זה עוד כיון דא"צ לפעולתה ויש לו הדבר מצד עצמו ולכן נפרד ומסתלק מאז הגרירות אחר האם ואין עוד הגרירות גם לאיסור ופוסק מכאן ולהבא איסור טריפה ממנו ודו"ק וע' חולין ס"ח ב' ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מה ת"ל לפי שמצינו במע"ש וביכורים שאעפ"י שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרים יכול אף זה כן ת"ל טריפה מאי תלמודא אמר רבה כטריפה מה טריפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר כו' ולכאורה יש אריכות ויתור לשון בדברי רבה דל"ל לומר מה טריפה כיון שנטרפה כו' והל"ל בקצרה מה טריפה אין לה היתר אף בשר היוצא חוץ למחיצתו א לו היתר ואולם להנ"ל ניחא דאם הי' אומר כן מה טריפה אין לו היתר כו' הי' המשמעות דאיסור טריפה אין לו היתר והאיסורים הוא דיליף מהדדי דמה איסור טריפה אין לו היתר אף איסור יוצא חוץ למחיצה כו' וזה הרי אינו באמת דהא איסור טריפה הא משכחת באמת שיהי' לו היתר בבן פקועה והאם טריפה דיש בהולד איסור טריפה כ"ז שלא