אוצרות יוסף יורה דעה כב

עצמו לידי חשד שהרואה יחשדהו בעובר איסור ואילו הך דאתי לאיחלופי ענינו גזיר' אטו בהמה גמורה דאתי לאיחלופי בבהמה גמורה לומר שגם בהמה גמורה ניתרת בלא שחיטה והוא ככל איסורים דרבנן משום גזיר' ואין זה איסור מראית העין והמראית העין בכאן הוא רק ביאור טעם הגזיר' דכיון דנראה לעין כבהמה גמורה אתי לאיחלופי כו' אבל איננו איסור מראית עין רק איסור גזיר' ככל שאר איסורים דרבנן וע' ציונים לתורה כלל יו"ד וע' ש"ך סק"ד כ' באמת רק דילמא אתי לאיחלופי כו' ולא הזכיר מראית העין

לא) בט"ז שם מתבאר מדבריו כלל דכל היכא דיש פלוגתא דחד מתיר לכתחלה וחד אוסר ואין מבואר בל' האוסר אם כוונתו גם לדיעבד או לא יש לט לומר דאין כוונתו לדיעבד דלא מיסתבר שיחלקו מקצה אל הקצה זה מתיר לכתחלה וזה אוסר גם בדיעבד כל כמה שלא מצינו כן מפורש, ע"ש מ"ש ואין להפליג מחלקותם כל כך ודוגמא לזה בש"ס שבת קל"ח א' מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ור"א שרי לכתחלה וע' מש"ש בגליון

לב) בט"ז שם ותו דהא כ' הב"י בשם המגיד וגדולי המורים דאין סכין פגומה אוסר כלל עכ"ל ולא הבנתי דמה ענין סכין פגומה ללא נשחט כלל דסכין פגומה הרי הוא שחיטה אלא דהוא שחיטה בפסול וע"כ כיון דנשחט עכ"פ ונתקיים גוף ענין שחיטה שאמרו חכמים ומראית העין ג"כ אין בו דהרואה לא ידע דבסכין פגומה שחט לכן שרי וגם לכתחלה הי' ראוי שיהי' מותר באופן זה כיון דאין בו המראית עין רק דאמרי' דכיון דחייבו חכמים לשחוט צריך לשחוט כתיקנו ע' ט"ז סק"ה וש"ך סק"ה וע"כ רק בזה דאמרי דכיון דחייבו כו' בזה הוא דמקילינן שלא לאסור בדיעבד מחמתו] ומשא"כ בלא נשחט כלל דלא נתקיים חיוב החכמים כלל לשחוט וגם יש שם המראית עין מנ"ל להתיר [ותדע דיש חילוק בין שחיטה בסכין פגום ללא נשחט כלל דשחיטה בסכין פגום שם שחיטה עליו אלא דחשיב נשחט בפסול דעיקור הוא מפסולי שחיטה ומשא"כ בלא נשחט כלל דהא סכין פגומה וכן שאר פסולי שחיטה שהי' דרסה חלדה פוסלים גם במיעוט בתרא ואף דאין מיעוט בתרא צריך שחיטה ואילו הי' פסול שחיטה נחשב לא נשחט א"כ לא הי' ראוי שיפסול במ"ב דא"צ שחיטה וע"כ דנחשב נשחט רק נשחט בפסול ולכן גרע דכיון דשחט גם במ"ב שם שחיטה עליו והרי יש שם פסול בשחיטה ופוסל כל השחיטה ותדע דשחיטת עכו"ם במיעוט בתרא לא פסיל כמ"ש הש"ך סי' ב' סקכ"ז והטעם דכיון דעכו"ם לאו בר זביחה הוא כלל ה"ל לגמרי אינו נשחט לא נשחט בפסול רק נחשב אינו נשחט ומיעוט בתרא הא א"צ שחיטה ויש גם במליקה כזה דיש שנחשב לא נמלק כלל ויש שנחשב נמלק רק הוא מליקה פסולה ע' רש"י חולין כ' א' ד"ה שן וצפורן בהדיא תנא להו כו' מש"ש אלא תלוש לאו מילתא הוא דנימא כשר בשחיטה ופסול במליקה דהא בתלוש לא מקרי מליקה ואפי' מליקה פסולה לא מקריא כו' וע' רש"י זבחים פ"ה א' אהך דשחיטת העוף בפנים מיקטל קטלי' וברש"י לא שייכא שחיטה בפנים כלל לא בחולין ולא בקדשים אבל שחיטת לילה שחיטה היא בחולין הילכך בקדשים שחיטה פסולה היא קרוי' עכ"ל וכזה יש חילוק גם בגט בין גט בטל לפסול דפסול שם גירושין עליו אלא דהוא גירושין פסולים וחשוב עכ"פ ריח הגט ופוסל לכהונה כמבואר ברמב"ם וע' גיטין כ"ד ב' וע"כ גם כאן שפיר יש חילוק ג"כ בין נשחט בסכין פגום ללא נשחט כלל דנשחט בסכין פגום שם שחיטה עליו ונתקיים עכ"פ ענין שחיטה שהצריכו חכמים אלא דלכתחלה כיון דאמרו חכמים לשחוט צריך לשחוט כתיקנו בלי פסול אבל בדיעבד אין זה מעכב ומשא"כ