אוצרות יוסף יורה דעה יז

ביד או באבר אחר דהכח הוא כח החיוני של האדם בכלל ואין מתייחס לאבר פרטיי ודו"ק היטב מאוד [ועד"ז כתבתי במ"א ביישוב מה שהעיר בס' חלקת יואב חאהע"ז סי' י"ב דמדוע בזורק גט לאשתו מגורשת הא כתי' ונתן בידה ולגבי זריקת דם קדשים כל היכא דכתי' ונתן או ושפך אם נתנן בזריקה לא יצא, וכתבתי דזריקה הוא רק כח כמבואר בב"ק דצרורות דהוא זריקה חשוב רק כח ולא גוף וע"כ לענין זריקת דם קדשים היינו טעמא דלא מהני כיון דשם בעי' ימין ונתן בשמאל פסול וע"כ היכא דכתי' נתינה היינו שיתן בימין לכן אם זורק אין שם נתינה בימין כיון דהזריקה רק כח והכח אינו מן הימין בפרט יותר משאר הגוף וע"כ אף דכחו כגופו דמי הוי זה רק שנתן בגופו לא בימינו וע"כ שפיר פסול כיון דבעי' שם נתינה בימין דייקא ומשא"כ בגט דכתי' רק ונתן ולא נתפרטה הנתינה באבר פרטיי וע"כ שפיר מהני זריקה דכחו כגופו דמי וחשיב שנותן בגופו והרי מהני שם נתינת גופו ואפי' ערק לה חרצי' ושלפתי' מגורשת ודו"ק היטב] ועוי"ל דנהי דויקח משמעותו ביד מ"מ הא לא כתי' זה בשחיטה עצמה כי היכא דניבעי יד בשחיטה עצמה שהרי נאמר רק שלקח את המאכלת לשחוט והרי הוזכר רק קיחה לשחוט ואין ראי' מזה על השחיטה עצמה שצריך שתעשה ביד ורק לענין תלוש כיון דהוזכר דלקח לשחוט וכיון דלקיחה הוא דבר הניקח מיד ליד א"כ הרי נאמר שלקח דבר הניקח מיד ליד לשחוט בו וא"כ הרי הית' השחיטה בדבר הניקח מיד ליד וע"כ שפיר בעי' גם בכל בכל שחיטה שתהי' בדבר הניקח מיד ליד היינו בתלוש ומשא"כ שתהי' השחיטה באבר היד של השוחט מניין לנו הרי נאמר רק שלקח בידו את המאכלת לשחוט בה אבל הרי לא נאמר ששחט בידו וז"פ

כה) בסי' יו"ד בט"ז סקי"ז דבג' זימני מקרי רגיל ע"ש, וע' ר"ן נדרים מ"ו א' בשם הירושלמי דבב' זימה מקרי רגיל והארכתי במ"א

כו) בש"ע סי' י"א סעי' ג' ואם יש בכלי מים כו' ואם הם עכורים מותר, נ' לכאורה דזהו רק באם המים מרובים שכשיפול הדם לתוכו לא יהי' בדם מראית דם אבל אם הם מועטים שלא יבטלו מראית הדם שפיר אסור דכיון דיהי' בדם מראית דם עדיין הרי הוא ראוי לזריקה גם בפנים וא"כ חשוב ראוי לזריקה גם להבדיל לעכו"ם דכל מילי דעכו"ם כעין פנים דיינינן להו וא"ל דאפי' יהי' בדם מראית דם נמי הא אין ראוי לפנים מטעם דיחוי דהא הדם נופל לתוך המים ואמרי' קמא קמא בטל ואין ראוי גם אחר הריבוי מטעם דיחוי כמבואר פ' כיסוי הדם ובפ' כל הזבחים דז"א דמה שאין ראוי לפנים מטעם דיחוי בזה לא איכפת לן לגבי עכו"ם כיון דלגבי עכו"ם אין ענין דיחוי דענין הדיחוי הוא רק למעלת הפנים ואפי' למצות כיסוי אמרי' בזה דאין דיחוי אצל מצוות ע"ש בגמ' וא"כ כ"ש להבדיל בעכו"ם דוודאי דלא שייך שם ענין דיחוי כלל ואף דמילי דעכו"ם כעין פנים דיינינן להו היינו רק בעצם הדבר דמה שאין קרב בפנים מפאת עצמותו ג"כ אין מקריבין אותו לעכו"ם ומשא"כ כאן אחרי שיש בו מראית דם אחר הריבוי והרי הוא דם אז כיון דאזלי' בזה בתר חזותא וכל שיש בו מראית דם חשוב דם לענין זריקה] וא"כ כיון שהוא דם שפיר ראוי לזריקה לעכו"ם דהא דם נזרק גם בפנים ומה שדם כזה לא הי' זורקין אותו בפנים מפאת דיחוי הואיל ונדחה כבר זה הרי הוא למעלת הפנים דיש שם ענין דיחוי וכיון דלגבי עכו"ם אין ענין הדיחוי והדם עתה הרי הוא דם שפיר הוא ראוי לזריקה וז"פ ועוד נ' בזה ביותר ביאור דהא כל דם הנזרק לעכו"ם הרי אין ראוי לזריקה לפנים דהא אינו קודש ורק דאמרי' דכל דאילו הי' קודש הי' נזרק בפנים זורקין אותו גם ק לעכו"ם