אוצרות יוסף יורה דעה טז

והרי גם בהמה נקנית במשיכה ודוחק לחלק בין שם דכתי' ל' קנין אף דכתי' מיד דמשמעותו דבר הניקח מיד ליד לבין כאן דכתי' ל' קיחה אחרי דהטעם בל' קיחה ג"כ רק משום דקיחה משמעותו הניקח מיד ליד וא"כ ה"ז כמו ל' קנה מיד דתיבת מיד משמעותו מיד ליד וכמובן] וי"ל דקנין משיכה שאני דקונה הבהמה עצמה במשיכה והבהמה הרי ג"כ מיטלטלת מיד ליד ומשא"כ כאן דשוחט בשן המחובר בבהמה והרי אין השן מיטלטל כ"ז שהוא מחובר בבהמה רק הבהמה היא שמיטלטלת ומיטלטל אז גם השן ע"י טלטול הבהמה אבל אין השן מצד עצמו מיטלטל מיד ליד וכיון דהשחיטה בשן והשן אין מיטלטל לכן לא מהני [וע' ב"מ ט' קלתה מינח נייחא ואיהי דקא מסגיא מתותה וע"ש תוד"ה ספינה] ואולם גם במשיכה הא מהני גם משיכת בהמה לקנות שן המחובר בה והרי דחשוב שן דבר הקנוי מיד ליד במה שהוא קנוי ע"י משיכת הבהמה מיד ליד וכך כאן יוחשב שן מידי דניקח כיון דניקח ע"י לקיחת הבהמה וע"ק דהא קיי"ל כרבא בסוכה ל"ז א' דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה וא"כ כאן נמי בפשיטות ג"כ יוחשב שן דבר הניקח כו' כיון דניקח ע"י לקיחת הבהמה והנה י"ל עוד דשאני קנין משיכה דלא נתמעט בו מחובר לקרקע דהא הוא מידי דלא שייך כלל במחובר לקרקע דא"א למשוך מחובר לקרקע וע"כ במטלטלין דשייך משיכה שפיר גם בהמה בכלל ואפי' שן נקנה ע"י משיכת הבהמה ומשא"כ בשחיטה דשייך לשחוט גם במחובר לקרקע בקנה הגדל ומחובר לקרקע דאפשר לשחוט בו כמו שהוא מחובר ואימעיט מקרא דויקח וע"כ כיון דאפשר לשחוט במחובר ופסולא הוא דפסיל לי' רחמנא הרי דפסיל רחמנא מחובר לשחיטה וע"כ ממילא גם שן כו' המחובר בבע"ח כיון דגם הוא מחובר דבע"ח נחשב כמו קרקע בכ"ד וכן לענין ע"ז קרקע ובעלי חיים אין נאסרין משום ע"ז וע' ל' הגמ' עירובין ק' א' אחד אילן ואחד כל הבהמה ע"ש] וע"כ גם הוא פסול ממילא מתורת מחובר כיון דפסיל רחמנא מחובר לשחיטה והרי גם הוא מחובר] ודו"ק היטב מאוד ואולם גם ז"א דמנא לן דהא דפסיל רחמנא מחובר לקרקע הוא משום תורת מחובר [כי היכא דנפסול גם שן כו' דהוא ג"כ מחובר] דילמא הפסול באמת רק משום דאינו דבר הניקח מיד ליד וזהו הגזה"כ דבעי' לשחיטה דבר הניקח מיד ליד וא"כ שן דהוא דבר הניקח ע"י לקיחת הבהמה שפיר ראוי שיוכשר ועוד דבב"מ נ"ו ב' ממעטי' קרקעות מאונאה ג"כ מהאי קרא דאו קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד והרי אונאה ג"כ שייכא גם במכירת קרקעות אלא דאימעיט וא"כ נימא נמי דמתורת מחובר הוא דאימעוט ולא תנהוג ג"כ אונאה במכירת שן וצפורן, וכדומה איברים המחוברים בבע"ח וכן במכירת בע"ח עצמו לא תנהוג בו אונאה כיון דבע"ח נחשב קרקע וכנ"ל והרי אין אונאה בקרקע, ולכן נ' עיקר דהמיעוט מתיבת מאכלת דמאכלת אינה מחוברת לא לקרקע ולא לבע"ח ובעי' דומי' דמאכלת שאינה מחוברת כו' וכנראה ג"כ מסוף דברי הט"ז דכ' כמו מאכלת ויל"ע בזה ג"כ בסוגי' בתוס' חולין ט"ז א' ד"ה מניין

והנה יש להעיר ג"כ לפי התחלת דברי הט"ז דהלימוד מתיבת ויקח דא"כ נצריך ג"כ שתהי' שחיטה ביד דווקא לדיעות הסוברים גבי ד' מינין דבעי' לקיחה ביד דווקא ולא באבר אחר מקרא דולקחתם לכם דסתם לקיחה הוא ביד וע' סוכה מ"א ב' ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד, וא"כ ה"נ דכתי' ויקח ניבעי ג"כ שחיטה ביד דווקא ולא באבר אחר וי"ל דרק במידי דצריך עשי' הוא דשייך לומר דקפיד רחמנא דתהי' העשי' באבר היד דייקא ולא באבר אחר ומשא"כ שחיטה דבעי' רק כח גברא לגבי כח אין לחלק בכח איזה אבר הוא דהכא אין מתייחס לאבר פרטיי רק תמיד הוא בשוה כח של חיות האדם בכללו בין אם העשי' והפעולה