אוצרות יוסף יורה דעה קמג

חיבור החצר ואין מתייחס עוד חיבור החצר אחר הפועל הראשון היינו היין שיוחשב שהי' חיבור החצר ע"י יין ודו"ק היטיב מאוד כי הדברים דומים בדומים ממש אחרי עומק העיון דעניין הספק דתמורה הנ"ל דשחיטת הבהמה מתירתה והיתירה מתיר העובר ומספקינן אם זה נחשב שהותר העובר ע"י שחיטה והוא ממש סברות פלוגתת ר"מ ורבנן דעירובין הנ"ל דהיין חיבר במבוי והחיבור שבמבוי מחבר בחצר אם זה נחשב שנתחבר החצר ע"י יין ודו"ק היטיב מאוד וע"ש בעירובין דהוא שם פלוגתא דאמוראי הלכה כמאן אי כר"מ או כרבנן וא"כ שפיר יתכן להיות גם עניין האיבעי' דתמורה הנ"ל בב' צדדי סברא זאת וא"כ עכ"פ הא אין שום ראי' מגמ' תמורה הנ"ל דהיתיר בן פקועה הוא מפאת שחיטה דייקא רק יתכן להיות שפיר דגוף היתיר הבהמה מתיר העובר ועכ"ז שפיר איבעי' לן בהיא שלמים ולדה חולין דתוחשב השחיטה שחיטת חב"ע מפאת העובר וכנ"ל ובאתי רק להעיר

נה) ושייך לאות ל"ה, מה שדנתי שם בטעמא דבן פקוע הבא על בהמה מעליותא והוליד דהולד אין לו תקנה ולא מהני לי' שחיטת סימנים דידי' להתיר חלק שבו שמצד האם ודנתי דשחיטה מהני רק באם פועל פעולת היתיר בכל הבהמה הנשחטת ומשא"כ כאן דאין פועל בכולו דחלק שבו מצד האב הוא מותר מאז וא"צ היתיר השחיטה דעכשיו ולא הי' לי שם הסבר וטעם בזה, והנה י"ל בפשיטות לפי מאי דדרשי' ריש השוחט ושחט את בן הבקר ממקום ששח חטהו ובפירש"י שם חטהו והכשירהו לאכילה וא"כ הרי שיעור הכתוב ושחט את בן הבקר לפי הדרש ממקום ששח חטא והיינו הכשר לאכילה) את בן הבקר וע"כ י"ל דבעי' כולי' בן הבקר ומשא"כ במקום שמכשיר רק לחצי בן הבקר כהך דבן פקוע כו' דמכשיר ומתיר רק חציו דחציו האחר דמצד האב כשר גם מכבר ואין מקבל הכשר שחיטה דעכשיו ע"כ שחיטה זו פסולה דגזה"כ הוא הכשר את בן הבקר כולו ולא חציו וכדאמרי' בעלמא דבר ולא חצי דבר ואף דבב"ק ע"א ב' חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר כבר כתבו תוס' ב"מ צ"ו א' ד"ה ונשאל דמה דמפרשי' שם כן היינו משום דסברא הוא דישלם לפי מה שגנב ע"ש ומשא"כ כאן שפיר י"ל דגזה"כ הוא בן הבקר ולא חצי בן הבקר ובלאה"נ הדרשות משונות בזה במקומות רבות ואין לדון כלל מקום ממקום ושפיר י"ל דכאן הבינו חכמים הפי' בן הבקר ולא חצי בן הבקר, ואך בזה יש לדון עדיין די"ל דאף דכוונת הכתוב חטא והכשר את בן הבקר כולו ולא חציו מ"מ אין זה חסרון בכאן דהא השחיטה גם בכאן בכחה באמת להתיר הכל רק דהחצי שמצד האב א"צ להיתיר ואין זה חסרון בחוק השחיטה דהשחיטה הרי בכחה להתיר גם אותו ורק שהוא א"צ לו וכמו שכבר דיברתי מזה באות הנ"ל ובס' אתוון דאורייתא לעניין שירים ניכרים והבאתי הך דגיטין ע"ד ב' פלוגתא דרבה ור' יוסף הא לא דלה כו' הא לי' אצטריכא כו' עש"ה, וע"ע תוס' שבת ט' א' ד"ה אר"י אמר רב הכא באיסקופת מבוי עסקינן דכתבו דוקא באיסקופת מבוי פתח פתוח כלפנים כיון שהקורה ראוי' להתיר את המבוי אעפ"י שמבוי זה א"צ לקורה שהרי יש לו ד' מחיצות כו' עש"ה והיינו ג"כ דנחשבת הקורה מתיר אעפ"י שהמבוי א"צ להיתירו כיון דאין חסרון בחק הקורה ונחשבת הקורה פועל ההיתיר רק שהמקבל א"צ לו עש"ה ותבן, וע' ל' הרא"ש בשבת שם דכ' ואעפ"י שמבוי זה א"צ לקורה שהרי יש בפתחו דלת מ"מ כיון דקורה זו ראוי' להתיר המבוי אם לא הי' לו דלת גם עתה נמי מתרת כו' עכ"ל וע' רא"ש פ"ק דסוכה סי' ט' אהך דסיכך ע"ג פסי ביראות כשיר' מגו דהוי דופן לשבת הוי דופן