אוצרות יוסף יורה דעה קמב

ועכ"ז אסור והרי דאיסור שחיטת חב"ע היינו דאסור להתיר חב"ע ע"י שחיטה וא"כ ה"נ העובר דניתר ע"י שחיטת האם שפיר גם בזה יש איסור, ואולם בצוארה בחוץ כו' י"ל דאף דמעשה האדם הוא בחוץ מ"מ פעולת השחיטה הוא בכל הבהמה דחיות כולה מסתלק ע"י השחיטה והוי השחיטה גם בפנים דסילוק החיות ע"י שחיטה שחיטה הוא ומשא"כ בעובר ואולם באמת הרי בלא"ה תיקשי בזה דאפי' תימא דשחיטת הבהמה מתרת העובר ולא היתירה הוא שמתיר כו' מ"מ ג"כ הרי אין פעולת סילוק החיות בהעובר והעובר רק ניתר וא"כ מנלן לאסור כזה בשחיטת חב"ע ועל כרחך לומר דגם להתיר חב"ע ע"י שחיטה אסור לא לבד לשחוט חולין בעזרה וא"כ הרי גם אם היתיר הבהמה הוא שמתיר את העובר ג"כ סוף סוף הרי העובר ניתר ע"י שחיטת האם בסבת הסבה דשחיטתה מתירתה והיתיר' מתיר העובר ושפיר יש איסור בזה ואין שום ראי' מגמ' תמורה הנ"ל ואף דהתוס' כתבו במנחות מ"ח ב' ד"ה כבשי דכבשי עצרת לא חשיבי מתיר חדש במקדש כיון דרק מתירין את הלחם והלחם מתיר החדש ומתיר דמתיר לא חשיב מתיר עש"ה מ"מ אין זה מוכרח ע"ש דכתבו שם כן בחד שינויא על קושייתם ותירצו שם עוד תירוצים אחרים עש"ה ועכ"פ י"ל דזה גופי' עניין האיבעי' דתמורה הנ"ל אי מתיר דמתיר חשיב מתיר או לא, וע"ע עירובין ע"א ב' דפליגי ר' מאיר ורבנן (לחד מ"ד שם) אי סומכין אשיתוף מבוי במקום עירוב דחצר אם נשתתפו במבוי ביין לעניין הפלוגתא דר"מ ס"ל דכיון דבחצר בעי' עירוב בפת ולא מהני ביין ורק בשיתוף דמבוי הוא דמהני יין לכן אין סומכין על השיתוף ביין דמבוי במקום עירוב דחצר דהרי זה כאילו עירבו בחצר ביין ובעירוב חצר הא לא מהני יין ורבנן ס"ל דסומכין שפיר דאף דבחצר בעי' פת מ"מ כאן עניין החיבור דמפאת שמחוברין החצירות יחד במבוי ממילא הם מחוברין גם בחצר דשיתוף המבוי מחברן וא"כ כיון דבמבוי במקומו אהני היין לשתף והרי הם מחוברין איפוא במבוי לכן אהני שפיר החיבור ההוא לחברן ממילא גם בחצר דרק בחצר בעצמו אין היין חשוב להתחיל לעשות חיבור ומשא"כ בנשתתפו במבוי ביין דבשיתוף מבוי אהני יין וא"כ הרי הם מחוברין במבוי א"כ הרי גוף החיבור שמחוברין במבוי מחברן ממילא גם בחצר ואין זה עירוב בחצר ביין דלא היין הוא שמחברם בחצר רק חיבורם במבוי הוא שמחברן ובמבוי הרי יש חיבור ודו"ק ועש"ה בעירובין בפירש"י וא"כ הרי עניין הפלוגתא דחכמים ס"ל דהיין עושה החיבור במבוי ואין מתייחס עוד החיבור אל היין רק אחר שנפעל החיבור הנה החיבור מצד עצמו פועל החיבור גם בחצר ור"מ ס"ל דאזלי' בתר הפועל הראשון ולכן אילו היינו סומכין כו' אף דהחיבור שבמבוי הוא שמחבר בחצר מ"מ כיין שהחיבור שבמבוי נפעל ע"י היין הי' זה נחשב שהיין חיבר החצר וזה א"א שיחבר יין בחצר כיון דלא מהני עירוב חצר ביין וע"כ כזה ג"כ לעניין הך איבעי' דתמורה בהיא שלמים ולדה חולין ושחטה בפנים מהו הנה אלו הם ג"כ ב' צדדי סברת האיבעי' דהשחיטה מתרת הבהמה והיתיר הבהמה מתיר העובר ומספקינן אם יה נחשב דשחיטה התירה את העובר והוא כסברת ר"מ הנ"ל [וע"כ כיון שהעובר חולין אית בי' משום שחיטת חב"ע] או שהיתיר הבהמה התיר את העובר ואין מתייחס עוד היתיר העובר אחרי הפועל הראשון לומר דשחיטה היא שהתירתו כיין דהשחיטה רק פעלה היתיר הבהמה ושוב ההיתיר מצד עצמו מתיר גם את העובר [ואין כאן משום שחיטת חב"ע כיון דלא ניתר העובר ע"י שחיטה] והוא כסברת רבנן דר"מ הנ"ל דהיין רק פעל החיבור במבוי ושוב החיבור שבמבוי עצמו פועל