אוצרות יוסף יורה דעה קלט

יש בלא"ה פסול דהוא נוהג גם בתלוש דהא בכותב על עלה של זית וכן על קרן של פרה וקוצץ ונותן ג"כ פסול מפאת שהי' מחובר קציצה ואף דהנתינה היא בתלוש וא"כ כיון דיש גם במחובר פסול זה דמחוסר כו' א"כ הא אין ראי' דפסלתו תורה מתורת מחובר דהא בלא"ה פסול וכיון דאין שם פסול מתורת מחובר לכן שפיר כשר על יד של עבד ועל קרן ש פרה ונותן לה את העבד והפרה דמתורת מחובר הא אין שם פסול ואי מתיבת ויקח הני הוו שפיר דבר הניקח כיון דניקחים ע"י לקיחת העבד והפרה וכנ"ל ודו"ק היטיב מאוד

ומש"ש בתבואות שור עוד בשמלה חדשה ספי' ו' דגם בשן מחובר לראש שלם וכ"ש לגוף שלם אע"ג דמת ה"ל מחובר ופסול כו' ומ"ש בתבואות שור סקי"ד דרק במחובר ללחי הלחי כבית יד ומשא"כ ראש שלם או חלק גדול מהגוף מאן לימא לן דמיקרי בית יד כו' חידוש שלא הביא גמ' חולין קכ"ו ב' בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי וברש"י דר"ש סבר אין בהמה כולה נעשית יד לאבר אחד והוא כסברא הנ"ל דגוף שלם או חלק גדול מגוף אין נעשה בית יד לשן ואם דיש לחלק בזה בין יד לבית יד עכ"ז הי' לו להביא עכ"פ גמ' הנ"ל

והנה מ"ש אני למעלה בזה באות כ"ד הנ"ל דהלימוד מתיבת מאכלת דבעי' דומי' דמאכלת נ' דאף דמאכלת הוא ג"כ כלי וא"כ ניבעי נמי כלי לשחיטה ואילו אנן רק בשחיטת קדשים מצרכינן כלי מפאת הלימוד הנ"ל ממאכלת וכבר עמדו ע"ז בתוס' וי"ל בפשיטות דכל מי תלושין אחד ועניין כלי הוא רק דבר של חשיבות דכלי חשוב יותר ומקבל טומאה וע' קידושין י"א ב' ברש"י ותוס' הגירסא שהביאו שם מה כלים דבר חשוב כו' ע"ש] וע"כ לגבי שחיטת חולין אין סברא להצריך חשיבות ולא מצרכינן רק מין דבר הנזכר בכתוב דהיינו תלוש ורק בעלי חיים דבעלי חיים אף דהם תלושים מ"מ בעלי חיים הם ג"כ מין בפ"ע מדבר שאין בו חיות ונחשבים ג"כ לכמה דברים גידולי קרקע וע"כ כיון דלא מצינו דהכשירה תורה מין זה לשחיטה שפיר פסול וע' דוגמא בתוס' שבת צ"ד א' ד"ה שהחי דטעמא דמ"ד חי נושא את עצמו ופטורין על הוצאתו בשבת עיקרו רק משום שלא מצינו הוצאת בפלי חיים במשכן ואף דלא בעי' שתהי' ההוצאה באותו דבר ממש שהי' במשכן דהא חייבין על הוצאת כל הדברים ואף שלא היו במשכן מ"מ צ"ל ג"כ דכל מין חפצים שאין בם חיות אחד ואין סברא לחלק בין חפץ לחפץ ורק בעלי חיים הם סוג בפ"ע וע"כ כיון דבסוג זה לא הית' הוצאה במשכן שפיר אין ללמדו מסוג חפצים מתים שהית' בהם הוצאה במשכן לחייב גם בסוג זה וכך כאן שפיר כשירה שחיטה בכל דבר תלוש החותך דהכל הוא דומי' דמאכלת דהוא תלוש ואין בו חיות ואין סברא להצריך שחיטה במאכלת דייקא רק סגי שפיר במין מאכלת וכל דבר תלוש שאין בו חיות והוא חותך הוא מינא דמאכלת בעניין פעולת השחיטה ורק מחובר לקרקע וכן בעלי חיים הם סוג בפ"ע וכיון דבסוג זה לא מצינו שחיטה לכן שפיר פסולים ואף בקדשים דהם דבר של חשיבות ושם יש סברא להצריך השחיטה בדבר החשוב לכן כיון דמצינו בקרא שחיטת קדשים בכלי היינו ביצחק דהי' עולה וכתי' ויקח את המאכלת לשחוט דהוא כלי לכן שפיר יש להצריך ממקרא זה כלי לשחיטת קדשים והוא פסול בעניין הקדושה והמעלה אם אין השחיטה בכלי וה"ל פסול קרבן אבל בעצם עניין השחיטה אינו פסול דבעצם עניין השחיטה אין ראוי לחלק בין קדשים לחולין דאין חילוק ביניהם רק מפאת הקדושה והמעלה שיש לקדשים וא"כ הרי הוא פסול רק בעניין הקדושה והמעלה אבל לא בגוף השחיטה ולכן שפיר גם