אוצרות יוסף יורה דעה קלח

מצוות בנראה ונדחה דנראה ונדחה נמי הא רק לא תיפשוט והוא ספק עדיין וא"כ תו מפאת הספק שמא אין דיחוי כלל א"כ הרי השוחט ממילא קודם לאחר דשמא אין דיחוי והוי עליו החיוב לגמרי כמו לפני כיסוי הרוח דלא נדחה כלל וא"כ מפאת הספק הזה הא השוחט ג"כ קודם לאחר וא"כ שפיר דין כיסוי זה ככל כיסוי דצריך לכסות בברכה והשוחט בו קודם לאחר ושפיר כ' המחבר סתמא דחייב לכסות ודו"ק כי גם זה נכון מאוד כפתור ופרח בס"ד

נג) ע' לעיל אות כ"ד ועיינתי בתבואות שור שם סי' ו' וראיתי דכ' ג"כ דפסול מחובר לשחיטה מתיבת ויקח דבעי' דבר הניקח והנלענ"ד בזה כבר כתבתי באות כ"ד שם ואני מוסיף עוד דהא לקיחה ונתינה המה שמות מצטרפים זה נותן וזה לוקח וכל דלא מיקרי לקיחה גם נתינה לא מיקרי וע' תוס' סוכה ל"ז ב' דמבואר שם ג"כ כן לפי הגירסא שהביאו עש"ה [וע' כתובות ל"ב ב'] וא"כ כי היכא דלקיחה ממעט מחובר לבעל חי ה"נ נתינה וא"כ מדוע גט נכתב על יד של עבד ועל קרן של פרה ונותן לה את העבד והפרה הא כתי' ונתן בידה והי' לו להיות פסול כמו דשחיטה בשן וצפורן המחוברים בבעלי חיים פסולה מתיבת ויקח דבעי' דבר הניקח ואולם לפמ"ש בזה באות כ"ד שם דבאמת שן המחובר בבע"ח וכדומה חשיב דבר הניקח כיון דניקח ע"י לקיחת הבע"ח ואך כיון דאפשר לשחוט גם בקנה הגדל בקרקע בעודו מחובר והתורה פסלתו [בתיבת ויקח דמחובר לקרקע דאינו דבר הניקח] א"כ הרי התורה פסלה מחובר לכן גם שן המחובר לבע"ח פסול ממילא מתורת מחובר ואין פסולו משום דאינו ניקח רק מתורת מחובר כמו דמחובר לקרקע פסול אף דאפשר לשחוט בו עש"ה באות הנ"ל ולפי"ז י"ל דבגט לא שייך זה לומר שיופסל מתורת מחובר דבגט אין לנו ראי' כלל דהתורה פסלה מחובר לקרקע בתורת מחובר דבמחובר לקרקע הא יש בלא"ה פסול מטעם אחר דהא בכותב על עלה של זית במחובר ותלשו ונתנו לה ג"כ פסול אף דבשעת נתינה אינו מחובר והוא אז דבר הניתן והוי נתינה שפיר ועכ"ז פסול מפאת דהי' מחוסר קציצה דכתי' וכתב ונתן מי שאין מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר אחר הכתיבה עוד דבר מלבד הנתינה היינו הקציצה וא"כ גם מחובר לקרקע דמחוסר ג"כ או קציצה או הקנאה שיקנה לה הקרקע לכן ג"כ פסול מפאת שמחוסר עוד דבר מלבד הנתינה ואף דכל גט הניתן צריך ג"כ שיקננו לה דה"ז גיטך והנייר שלי אינה מגורשת מ"מ כיון דהנתינה היא עצמה ההקנאה דקונאתו בקבלתה דהיא הנתינה עצמה לכן לא חשוב חסרון ומשא"כ בכותב גט במחובר לקרקע ומקנה לה הקרקע דצריך לעשות קניין אחר והוא להיפוך דע"י שיש הקנאה יש גם הנתינה במה שבא מרשותו לרשותה לכן הוי שפיר מחוסר הקנאה [ואין עניין לכאן מ"ש בר"ן גיטין פרק ב' דמחוסר הקנאה אינו חסרון בזה דהר"ן שם איירי רק היכא דחסרון ההקנאה הוא חסרון צדדיי כגון שנכתב הגט על נייר של אשה וצריכה להקנותו לו תחלה ואין שם חסרון בהנתינה בידה דכשהנייר שלו אין עוד חסרון דבר רק הנתינה וזה רק דבר מקריי שהי' הנייר שלה והוצרכה להקנותו לו ואין שם חסרון בעיקר נתינת הגט דהוא הנתינה ממנו לה שמתגרשת בו ועלי' קאי קרא דונתן ומשא"כ בגט שנכתב במחובר דא"א גט זה להנתן לה זולת ע"י הקנאה שיקנה לה תחלה לכן שפיר הוי זה חסרון בעיקר נתינת הגט ואינו בכלל וכתב ונתן בידה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה בידה לא זה שא"א הנתינה בידה רק ע"י עוד דבר אחר זולתו או קציצה או הקנאה לה ודו"ק] וא"כ כיון דיש שם במחובר בלא"ה פסול אחר א"כ אין ראי' דפסלה תורה מחובר מתורת מחובר דהא