אוצרות יוסף יורה דעה קלו

בכסהו הרוח דגוף החיוב שיהי' מכוסה ע"י האדם רק שמקצת זה מקוים דהוא מכוסה א"כ עכ"פ השאר רק חלק דהא המצוה יותר אלא שהוא מקוים וכן בכסהו ונתגלה דרק נתקיים המקצת היינו מעשה האדם אבל לא נעשה עי"ז מקצת האחר כל המצוה דעדיין המצוה רק שיהי' מכוסה ע"י האדם אלא דקצתו כבר נתקיים ומשא"כ בכסהו הרוח וחזר ונתגלה דאין חלק המעשה מקוים רק שאין בו חיוב א"כ תו החלק שיהי' מכוסה הרי הוא כל החיוב ואינו חלק כלל רק כל החיוב ושפיר יש לו להתחייב בו כיון דאינו חלק כלל רק כל החיוב שלו ולא שייך לומר דאין חיוב בחלק ודו"ק היטיב מאוד כי עמוק הוא ועוד דכיון דבחלק המעשה ג"כ אין הפטור עצמיי רק מטעם דיחוי ע"כ דיחוי אין בכחו לגרור עוד פטור ע' דוגמא בתוס' יבמות ריש ג' אחין דכשאין איסור עתה בייבום ואסור רק מפאת דהי' כבר אסור וכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה כו' זה אין בכחו לגרור עוד פסול החליצה וחשוב חליצה כשיר' ואין צריכה לחזור על האחין ע"ש וע' לקח טוב כלל ו' אות ו' דכתבתי ג"כ כזה דדיחוי אין בכחו לגרור עוד דבר והבאתי ג"כ תוס' יבמות הנ"ל עש"ה וכך לענייננו ג"כ אין בכח הדיחוי לגרור עוד פטור החלק הב' שיהי' מכוסה ולפי"ז אחרי שחזר ונתגלה יש עליו חיוב עכ"פ שיהי' הדם מכוסה ועכ"ז דייק הש"ס שפיר מדתני חייב לכסות דאין דיחוי כו' והיינו משום דל' חייב לכסות משמע דצריך לכסות בעצמו או ע"י אחר בר חיובא כבכל כיסוי וגם בכל חיובי מעשה א"א לעשות ע"י אינו בר חיובא כחש"ו וכ"ש לא ע"י קוף וע' שבת כ"ג א' והשתא דאמרת הדלקה עושה מצוה הדליקה חש"ו לא עשה ולא כלום וא"כ ע"כ דאין דיחוי דאי יש דיחוי והחיוב רק שיהי' הדם מכוסה בזה כיון דאין חיוב על מעשה האדם היינו לכסות רק שיהי' מכוסה הא אין נ"מ ע"י מי נתכסה ואפי' באומר לחש"ו לכסותו או אפי' מכסהו ע"י קוף ג"כ קיים חיובו דאפי' ע"י הרוח הוי חיוב זה מקוים וכנ"ל וא"כ מדלא תני חייב שיהי' הדם מכוסה רק חייב לכסות דחיוב על מעשה צריך לעשות בעצמו או ע"י בר חיובא א"כ הא שפיר דייק הש"ס דאין דיחוי ויש חיוב המעשה ולא לבד החיוב שיהי' מכוסה ולפי"ז נ' דכיון דיש כאן וודאי החיוב שיהי' הדם מכוסה לכן מפאת החיוב הזה לבד הא ג"כ יש חיוב ברכה דעל כל חיוב וציווי שנצטוינו צריך לתת שבח ולברך אקב"ו ואפי' על ציווי של איסור בשוא"ת יש חיוב ברכה כל שיש שם מעשה שבה נוכל לקבוע אמירת הברכה ע' בדברינו לעיל אות ו' וא"כ ה"נ גם על החיוב שיהי' מכוסה הא יש חיוב ברכה אלא דאם יקיים החיוב הזה ע"י חש"ו וקוף אז כיון דאינהו לאו בני מצוה וברוכי וגם לאו בני שליחות נינהו והוא אין עושה דבר אין לו לברך ומשא"כ אם מכסה בעצמו או בר חיובא אחר שפיר צריך לברך עכ"פ על החיוב שיהי' מכוסה כיון דעושה מעשה השייכות לחיוב ההוא שע"י המעשה ההוא הרי מתקיים החיוב הזה וע' היטיב בדברינו לעיל אות יו"ד ותבן דברינו כאן ביותר וע"כ כיון דמספקינן שמא אין דיחוי וצריך מספק עכ"פ לכסות בעצמו או ע"י בר חיובא אחר א"כ הא צריך לברך תמיד ג"כ וא"כ הרי הכיסוי הזה דומה לגמרי לכל כיסוי דצריך להעשות ע"י עצמו או ע"י בר חיובא אחר וגם נעשה בברכה תמיד וא"כ שפיר תני סתמא חייב לכסות דמשמע ככל שאר כיסוי ובברכה ודו"ק כי גם זה נכון בס"ד

עוי"ל דבאמת אין כאן קושי' כלל מהך דאשיר' שביטלה דש"ס ע"ז מ"ו א' דדעת המחבר באמת גם בלולב של אשיר' שביטלה דכשר בדיעבד, ע' מנן אברהם סי' תקפ"ו סקמ"ו וכן בהך דהדס שנקטם ראשו ועלתה בו תמרה ביו"ט