אוצרות יוסף יורה דעה קלה

נמי הא לא הי' מחויב לצאת רק בהדס כזה כיון דרוב מהני בכה"ת והדס כשר הוא עפ"י הרוב וא"כ הא אין כאן ניגוד מכח החזקת חיוב כלל ודו"ק ובאתי רק להעיר]

עוי"ל דבאמת בחיוב כיסוי שאמרה תורה הא אין החיוב על מעשה האדם לבד שיכסה דא"כ הי' ראוי בכסהו הרוח שיהי' חייב לגלות ולכסות דהא לא כיסה עדיין וג"כ אין כוונת המצוה על גוף הכיסוי לבד שיהי' הדם מכוסה דא"כ בכסהו ונתגלה אמאי פטור מלכסות הא אין הדם מכוסה עתה ועל כרחך דהמצוה על שניהם יחד וכל אחד רק חלק מן החיוב היינו דהמצוה שיהי' הדם מכוסה ע"י מעשה האדם וע"כ בכסהו ונתגלה מעשה האדם הא כבר נעשית ואי דצריך שיהי' הדם מכוסה זה הרי הוא רק חלק חיוב וחלק חיוב זה לבד הא לא חייבה תורה רק אם החלק הב' של מעשה האדם ומעשה האדם הא אין עלי' חיוב עוד דכבר עשה המעשה דמעשהו צריך רק לעשות פעם אחת ורק בעניין שיהי' הדם מכוסה זה עניינו תמידיי שיהי' מכוסה ומשא"כ במעשה האדם דכל מעשה הוא בפ"ע לא חייבה תורה לעשות ב' מעשים רק מעשה אחת ולא יותר ודו"ק היטיב מאוד [וע' חולין פ"ז א'] והיכא דכיסהו הרוח ג"כ אין חיוב לגלות ולכסות דהא הדם מכוסה ואי שיעשה הוא הרי מעשהו רק חלק מן החיוב ועל חלק לבד הא אין חיוב וכנ"ל וע"כ בכיסהו הרוח אם חזר ונתגלה שפיר יש חיוב לכסותו כיון דמעשה האדם לא נעשה עדיין ומפאת הדם הא החיוב שיהי' מכוסה וזה חיוב תמידיי וא"כ הרי החיוב עתה שפיר מב' הצדדים מפאת מעשה האדם ומפאת הדם וע"כ שפיר חייב לכסות וז"פ ולפי"ז נ' דהנה לעניין הדיחוי הנה לעניין החיוב שיהי' מכוסה הא לא הי' דיחוי כלל דאפי' בשעה שהי' מכוסה ע"י הרוח זה רק שהי' החיוב מקוים אז אבל לא הי' בו דיחוי וגם כיון דחיוב זה הוא תמידיי ואילו מקוים הי' רק בשעתו וא"כ הרי הי' גם אז החיוב על התמידיות שיהי' תמיד מכוסה והי' גם חיוב בפועל מכח זה היינו דהי' חיוב שלא ליקח העפר מעל גביו שלא על דעת לכסותו שנית דאז הא יהי' מגולה] וא"כ כיון דאין הדיחוי רק בחלק המעשה דחלק זה לא הי' מקוים רק שהי' פטור ממנו לפי שהי' רק חלק ואין חיוב על חלק וגם חיוב המעשה הוא רק על פעם אחת לא על תמידיות וא"כ כיון שהי' אפשר לו לעשות המעשה גם בהיותו מכוסה ע"י הרוח היינו לגלותו ולכסותו ולא הי' חייב בכך א"כ הרי כבר נפטר מן המעשה ולכן יש בזה דיחוי לומר דהואיל ואידחי אידחי וע"כ נ' פשוט דכיון דבהחלק שיהי' מכוסה ליכא דיחוי א"כ עתה שחזר ונתגלה שפיר יש עליו חיוב החלק הזה עכ"פ דאף דמצינו דבחלק אין חיוב מ"מ הא מצינו זה רק כאשר חלק האחר מקוים כמו בכסהו הרוח דמקוים מאיליו החלק שיהי' מכוסה ואז אין חיוב בחלק המעשה שיגלה ויכסנו וכן בכסהו ונתגלה דפטור מלכסות דחלק המעשה נתקיים כבר לכן אין חיוב עוד מפאת החלק שיהי' מכוסה לבד ומשא"כ בכסהו הרוח וחזר ונתגלה דגם חלק המעשה לא נתקיים כלל אלא דפטור ממנו מטעם דיחוי א"כ פטור הא אינו קיום ואין לדון פטור מקיום ואף דמוצאין דכשחלק מקוים אין חיוב עוד מפאת חלק האחר מ"מ וודאי אין לדון מזה אהיכא דאין קיום כלל דלא יהי' חיוב בחלק מפאת שיש פטור בחלק האחר וז"פ וגם החילוק ביניהם מבואר דכשיש קיום קצת לא חייבתו תורה לטרוח עבור הקיום בשלימות כיון דכבר נתקיים קצת המצוה עכ"פ ומשא"כ כאשר אין קיום כלל שפיר יש לו להתחייב על התקיימות קצתה עכ"פ אף שאין עליו חיוב התקיימות כולה ועוד דכיון דאין עתה חיוב על מעשה האדם א"כ הא החיוב שיהי' מכוסה אינו חלק רק כל המצוה כיון דאין חיוב יותר דרק