אוצרות יוסף יורה דעה קלב

לומר אין דיחוי אצל מצוות לפטור דמשמעותו הא להכשיר יש דיחוי דהא לא נתברר לו זה עדיין והי' עדיין מסתפק בזה וע"כ הא הוכרח לומר כך בל' סתום אין דיחוי אצל מצוות סתם וע"כ אין להבין בדר' פפא רק אחד משתים או דפשיטא לי' דגם לעניין הכשר אין דיחוי וע"כ אמר סתמא אין דיחוי אצל מצוות דכך הוא באמת כוונתו דאין עניין דיחוי אצל מצוות כלל הן לעניין חיוב כו' ואו דלגבי הכשר הי' מסתפק עדיין ולא ברירא לי' מילתא וע"כ ג"כ הוצרך לסתום הדבר בלשונו כיון דהי' מסתפק עדיין בזה ומשא"כ שיהי' ההיפוך ברור לו דלגבי הכשר יש דיחוי זה יודאי א"א דא"כ הול"ל בהחלט זאת אומרת אין דיחוי אצל מצוות לפטור דשמעת מיני' הא להכשיר יש דיחוי ודו"ק ושיעור דברי הגמ' בקצרה כך הוא דר"פ גופא תיבעי לי' מיפשט פשיט לי' לר"פ דרך כלל דאין דיחוי אצל מצות ל"ש לקולא ל"ש לחומרא א"ד ספוקי מספקא לי' לגבי קולא ולחומרא הוא דאמר דאין דיחוי דזה מוכרח מן המשנה דחייב לכסות אבל לקולא לא אמרי' אין דיחוי דלקולא יש לספק שפיר לומר דיחוי ודו"ק היטיב ומצינו כזה בכמה דוכתי מילתא דאמרי' לה לחומרא ולא לקולא ואין הטעם מפאת דהוא ספק וספיקא לחומרא רק דעיקר הדין הוא כן דדין הדבר ההוא הוא רק לחומרא אבל לא לקולא ע' שבת ע"א א' קמ"ל דלקולא לא אמר לחומרא קאמר ע"ש דאמר כן אהך דתמחויין מחלקין לר' יהושיע דהוא רק לחומרא באוכל ב' זיתי חלב בהעלם אחד בב' תמחויין דחייב ב' חטאות אבל לא לקולא לפטור באוכל ב' חצאי זיתים בהעלם אחד בב' תמחויין שלא יצטרפו לחייב ושם הוא דינא דוודאי דאילו מספקא מילתא לא הי' לו להביא בב' זיתים רק חטאת אחד ובזית אחד לא הי' לו להביא כלל משום ספק חב"ע וכמובן וכזה הוא עוד במנחות מ"ז ב' א"ד לחומרא אמרינן לקולא לא אמרי' ע"ש דגם שם הוא מטעם וודאי ולא משום דהוא ספק וספיקא לחומרא עש"ה וכזה יש עוד בכמה דוכתי וכך גם כאן אין הכוונה משום ספק רק הכוונה דבמידי דחומרא ר"ל לעניין חיוב הוא דאמר דאין דיחוי ואמר זה בתורת וודאי אבל במידי דקולא ר"ל הכשר החפץ בזה לא אמר מידי ובזה שפיר איכא לספוקי דיש דיחוי ודו"ק] והשתא ניחא שפיר סתימות ל' המשנה חייב לכסות דמשמע חיוב יודאי בברכה וניחא ג"כ מאי דלא אמר הש"ס דהמשנה גופא קמספקא לי' לר' ירמי' דהא בהמשנה עצמה באמת אין ספק כלל ופשוט דמטעם וודאי קאמר ובדר' פפא הוא דקמספקא אם כוונת ר"פ דרך כלל דאין דיחוי אפי' לא לגבי הכשר א"ד לגבי חיוב הוא דאמר כו' וכנ"ל

כך עלה ברעיוני, בזה במושכל ראשון לחומר הנושא ואולם עדיין לא נתקררה דעתי בזה יען בפירש"י סוכה שם פי' דהספק בהמשנה גופא דהא דתני חייב לכסות מטעם ספק שמא אין דיחוי הוא דקמחייב ע"ש וא"כ עכ"פ לא הי' לו להמחבר לסתום הדבר וגם הרמ"א והט"ז והש"ך העלימו עין מזה וע"כ נלענ"ד עוד בזה דבאמת ל' המשנה חייב לכסות משמע וודאי בברכה דאל"כ הו"ל לתנא לפרושי דהא ברכה לבטלה הוא איסור ול' חיוב סתמא הכוונה וודאי בברכה דעל קיום חיוב הא צריך לברך בסתמא וע"כ כוונת המשנה אכיסוי בברכה ואי דא"כ מאי מספקא לר' ירמי' [ולר"ל בע"ז שם דמשום ספק הוא דקמחייב תנא י"ל דהא באמת מחלוקת הפוסקים הוא בזה בעושה מצוה מספק אי צריך לברך ודעת הראב"ד בהשגות פ"ג ממילה והרבינו יונה הובא ברא"ש ריש כיסוי הדם ועוד ראשונים דצריך לברך והוא מחלוקת שקולה והארכתי בה בתשובה והא דקיי"ל דאין מברכין היינו משום דספק ברכות להקל וחוששין משום איסור ברכה לבטלה לדיעות הסוברים דאין לברך בקיום מצוה מספק