אוצרות יוסף יורה דעה קלא

גם מעצמנו אפי' במידי דזוטר מיני' עניין וסברת דיחוי לומר דהואיל ואידחי אידחי וע"כ תו גם לעניין חיוב ג"כ הי' לנו לומר כן דהואיל ואידחי מן החיוב אידחי ואף דבחיוב ליכא קרא מ"מ בפסול החפץ נמי הרי ליכא קרא בעניין מצוה ובתורת לימוד אין ללמוד מצוה מקדשים דמצוה זוטר מעלתה מקדשים וע"כ לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא ואחרי שהודיענו הכתוב סברא דדיחוי דאמרי' הואיל ואידחי אידחי יש לנו לומר כן גם בשאר דוכתי שלא בתורת לימוד וא"כ גם לעניין חיוב ראוי לומר כן דהואיל ונדחה החיוב נדחה וע"כ שפיר מדתני דחייב לכסות יש ללמוד דאין דיחוי אצל מצוות כלל ואפי' לעניין הכשר החפץ ומעתה סגנון דברי הגמ' כך הוא ותיפשוט לי' מהא דתנן כו' וא"ר פפא זאת אומרת אין דיחוי אצל מצוות ומשמע לישנא דאין דיחוי אצל מצוות כלל ואפי' לא לעניין הכשר כו' וע"ז דחי דר' פפא גופא תיבעי לי' מיפשיט פשיט לי' דאין דיחוי אצל מצוות כלל ל"ש לקולא היינו להכשיר החפץ ול"ש לחומרא הינו לחייב גברא א"ד ספוקי מספקא לי' לר' פפא גופי' לעניין להכשיר ולחומרא היינו לחייב הוא דאמרי' דאין דיחוי דזה הרי מוכרח מן המשנה דחייב לכסות [והטעם בזה כיון דבזה ליכא קרא כלל אפי' בקדשים] אב לקולא להכשיר החפץ בעניין זה לא אמרי' דאין דיחוי דלעניין זה יש לספק שפיר לומר דיחוי (כיון דמצינו בזה קרא בקדשים] והא דא"ר פפא זאת אומרת אין דיחוי אצל מצוות הכוונה רק לפטור ממצוה דאין דיחוי אצל מצוות להפטר מהם אבל לקולא להכשיר החפץ יוכל להיות שפיר דיש דיחוי ואין כוונת הגמ' בל' קולא וחומרא דכאן כמו בעלמא דכיון דהוא ספק לכן אמרי' לי' לחומרא ולא לקולא דסד"א לחומרא רק לישני דקולא וחומרא דכאן הם רק כינוים על עניין חיוב והכשר דחיוב הרי הוא חומרא ממילא והכשר הוא קולא ממילא אבל אין הכוונה מפאת הקלות והחומר רק הכוונה דבעניין חומרא ר"ל חיוב כשדנין לעניין חיוב האדם שיהי' חייב אף שנפטר כבר בזה הוא דאמרי' אין דיחוי ומשא"כ בעניין קולא ר"ל בעניין הכשר החפץ שיהי' כשר אף שנפסל בזה יש לספק לומר דיחוי [הואיל ויש קרא בזה בקדשים וכנ"ל] וה"ה דאי תפסינן כוונת ר' פפא רק דאין דיחוי אצל מצוות לפטור יוכל להיות דלגבי הכשר פשיטא לי' להיפוך דיש דיחוי אלא דהא הש"ס א"ר ירמי' קאי דמספקא לי' מילתא אי יש דיחוי לעניין הכשר כו' ופרכינן עלי' מדר' פפא דאמר אין דיחוי כו' וע"ז הרי כך הי' לו להשיב וודאי דר' ירמי' איבעי לי' דר' פפא גופא אם כוונת ר' פפא דרך כלל דאין דיחוי הן לעניין חיוב והן לעניין הכשר או דלעניין חיוב הוא דאמר אבל לעניין הכשר יוכל להיות דמספקא לי' מילתא כי היכא דמספקא לי לדידי ודו"ק ועוד דאפי' לא הי' הש"ס מוסב אדר' ירמי' דייקא רק כוונת הגמ' לדון כך לעצמה דבדר' פפא גופא יש לספוקי בזה מ"מ ג"כ כך הי' לו לומר א"ד ספוקי מספקא כו' דכיון דלר' ירמי' מספקא מילתא ולא שמענו מר' פפא היפוך זה א"כ למה לן לאשוויי פלוגתא בכדי לומר דפשיטא לר' פפא מאי דמספקא לר' ירמי' ובוודאי דיש לנו לומר כך דאו דכוונת ר' פפא לגמרי דאין דיחוי כו' הן לחיוב והן להכשר או דכוונת דבריו רק דאין דיחוי אצל מצוות לפטור אבל מעניין הכשר לא מישתעי ומספקא לי' מילתא וודאי כי היכא דמספקא לי' לר' ירמי' ודו"ק ועוד דזה וודאי דר"פ לכל היותר רק מספקא לי' אבל לא פשיטא לי' להיפוך דיש דיחוי לגבי הכשר דא"כ הול"ל בהדיא זאת אומרת אין דיחוי אצל מצוות לפטור דמישתמע הא להכשיר יש דיחוי ולא לומר סתם אין דיחוי כו' דלעניין הכשר אינו כן ועל כרחך דספוקי מספקא לי' מילתא לעניין הכשר וע"כ הוצרך למיסתמא למילתא ולא הי' יכול