אוצרות יוסף יורה דעה קכז

הואיל ויש כאן אחת לאסור והיא מוכחת על כלן עש"ה]

עג) בש"ך שם סקי"א כ' אלא אפי' ידענו בוודאי כו' עש"ה ולכאורה הא התרנגולת אסורה וודאי וכש"ס חולין בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה וא"כ גם הביצה שנולדה ממנה ראוי להיות אסורה בוודאי ע' כתובות י"ג ב' לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כו' וצ"ע

עד) בפתחי תשובה סי' פ"ו סק"ג בשם השאילת יעב"ץ דאסור להושיב תרנגולת על ביצת טריפה שתגדל אפרוחים משום מבטל איסור לכתחלה ע"ש ואין בידי השאילת יעב"ץ ולא ידעתי מסברא כלל וכלל מקום לזה דחכמים אסרו רק לבטל איסור אבל לא להתיר איסור וכאן פועל דבר שיהי' היתיר עצמיי דהאפרוח הנולד יהי' מותר בעצמותו ולא מטעם ביטול, ואולם יש מקום לומר כדבריו ולאו מטעמי' רק דיש איסור בזה משום עושה סחורה בדברים האסורים דאף דנזדמנו שרי היינו בצייד שבאו מינים טמאים למצודתו וכבר זכתה לו המצודה ואם לא ימכרנו יהי' נפסד הדבר שהוא כבר שלו התירו לו למכרו שלא להפסידו [ויש להעיר מריש מי שהחשיך מציאה הבאה לידו מאי עש"ה] אבל כאן דמושיב התרנגולת על הביצה להוליד אפרוח שהוא דבר חדש וריוח חדש שאינו בידו עדיין שפיר מיחשב עושה סחורה בדברים האסורין וע' שו"ת הרי"ם דכ' טעמא דאין מבטלין איסור לכתחלה לדעת הראב"ד דהוא מה"ת דעניין האיסור הוא משום עושה סחורה בדברים האסורים ואף דנזדמנו שרי צ"ל ג"כ סברתו דהביטול הוא ריוח חדש דאף דיש לו האיסור מ"מ כיון שאסרתו תורה הוי כאין לו והוי הביטול ריוח חדש שיהי' לו דבר שאין לו עתה ולא דמי לצייד שנזדמן לו מין טמא דמותר למכרו דכיון דיש בדבר זכות אכילה וגם זכות הנאה דמכירה כו' וכיון דהדבר שלו הרי כל מה שיש בו הוא שלו וגם ההנאה כבר שלו וע"כ אף דמפאת הטומאה אסור באכילה והוי מפאת האיסור שאין לו האכילה מ"מ כיון דאין הטומאה אוסרת ההנאה לכן שפיר ההנאה מותרת היינו המכיר' דאם תאסור לו גם המכיר' יהי' נפסד מה שיש לו ושלא יהי' נפסד הא לא מיחשב סחורה [לעניין איסור סחורה בדברים האסורין וכנ"ל] וע"כ שרי שפיר למכרו ומשא"כ במבטל איסור אכילה לשיוכל לאכלו אחרי הביטול ויהי' ניתר האכילה זה הא הוי שפיר ריוח לא שלא יהי' נפסד רק שירויח כיון דעתה האכילה אסורה ואין לו האכילה וע"כ שפיר אסור דו"ק היטיב מאוד ואפי' מבטלו שלא לאכלו בעצמו רק למכרו ואך שמבטלו כדי שיהי' מותר באכילה ללוקח ויוכל ליקח בעדו יותר גם זה הרי נחשב ריוח חדש דכיון דעתה אסור באכילה ומה שאסור נחשב כאין לו א"כ מה שדבר המותר באכילה שוה יותר מדבר האסור הרי גם זה אין לו ואין לו בו עתה רק שיווי מכירת דבר האסור באכילה וא"כ אם יתירנו באכילה לשיהי' שוה יותר למכיר' הוי ג"כ ריוח חדש וכמובן] ואולם מש"ס שבת י"ו ב' דאסרו גידולי תרומה לזר מפאת דילמא משהי לי' גבי' כדי לזרעו ואתי בי' לידי תקלה בנתיים ולא אמר מפאת דגוף הזריעה איסור דהוי עושה סחורה בתרומה דאסור כמבואר במשנה שביעית א"כ משמע דזורע איסור עבור שיהיו לו הגידולין לא חשיב עושה סחורה כו' ובאתי רק להעיר

עה) בש"ך סי' פ"ו סק"ל דכולי האי לא חיישי' שיערבו עם הפת וגם ימכרנו לישראל כו' עש"ה ויש להטעים הדבר דכל האיסור של מכירת איסור לעכו"ם במקום שיש לחוש שימכרנו לישראל הוא רק מפאת שמכשיל בזה את הישראל שיקנהו מן העכו"ם ועובר אלפני עור וע"כ לפי המבואר בש"ס ב"מ ס' א' לעניין הכשלת חנווני בלאו דבל תונו