אוצרות יוסף יורה דעה קכ

האיסור דאמרה תורה דבהתיילד בבהמה עניין זה נקיבת הריאה וכדומה דהוא דבר שהבהמה עלולה למות על ידו דהא רוב בהמות שריאותיהם נקובות מתות וא"כ בוודאי דהעלילות יותר שתהי' כמו הרוב ותמות ולא שתהי' כמו המיעוט דייקא שחיות וע"כ זהו שגזרה תורה שגוף העלילות הזה שתמות אוסר אותה ואף אם אירע אח"כ שהיא חי' מ"מ הרי הי' בה עלילות שתמות ע"י הנקיבה ומקרה הוא שקרה בה שנשתנתה להיות מן הרוב וחיתה אבל הנקיבה בעצמותו הא הוא עלילות עכ"פ שתמות על ידו אחרי דרוב הנקובות מתות וע"כ דבר זה שנולד בה שיש בו עלילות למיתה שפיר אסר אותה מפאת גוף העלילות ואף שהיא חי' עתה אין זה מועיל כלום להתיר דמ"מ הא נולד בה דבר שיש בו עלילות שלא תחי' והוא אוסר מפאת העלילות לבד והעלילות הא לא נתבטל למפרע ע"י שהיא חי' עתה דסוף סוף הא הית' עלולה ויותר אפשרית המיתה מן החיים כיון דהרוב ממין זה מתים וע"כ שפיר היא אסורה [וזהו עניין טריפה אינה חי' דאמרי' היינו דיש בה עלילות שלא תחי' וזה העלילות אוסר] ומשא"כ עובר דאין עלול כלל למות ע"י טריפות שבאם כיון דיש בו חיות לעצמו וטריפות שבאם אין מזיק לו כלל ולכן שפיר הוא כשר ודו"ק היטיב

סא) בש"ע סי' פ"א סעי' א' אבל מי רגלים דאדם לדברי הכל מותרים ונ' הכוונה דאין בם איסור מצד יוצא מאיסור בשר אדם דנדבר בו שם אבל יש בו איסור מצד אחר משום בל תשקצו ע"ש בש"ך סק"ג דכ' ואולי גם המחבר לא קאמר אלא שמותר מצד הדין עכ"ל וכוונתו דאף דיש איסור משום בל תשקצו מ"מ כ' המחבר שפיר ל' מותר הואיל ומותר מצד הדין ובמחכת"ה אינו נ' דאיסור בל תשקצו הוא ג"כ איסור מדינא ורק הכוונה כנ"ל דהמחבר כ' רק דמפאת יוצא מבשר אדם דבעניין זה הוא הנושא שם מותר אבל יש בו איסורי אחר באמת היינו משום בל תשקצו אלא דמהא לא איירי והוא כהך דשבת ג' א' בבא דרישא פטור ומותר דכ' תוס' ישינים שם הכוונה דלעניין איסור שבת שנדבר מזה שם הוא מותר אבל יש בו איסור מצד אחר היינו איסורא דלפני עור עש"ה ובגליון שלי שם הבאתי עוד מקומות רבות דומות לזה וכך כאן הכוונה דלעניין יוצא כו' מותרים אבל יש איסור שפיר מפאת אחר היינו מפאת בל תשקצו וע"ע בט"ז שם בסי' הנ"ל סק"ז מה שהקשה מהך דהנודר מן החלב מותר בקום וי"ל ג"כ בפשיטות [דאפי' הכוונה דנדר מאכילת חלב עש"ה בט"ז] מ"מ התנא אמר רק דמפאת הנדר אין איסור אבל מפאת אמ"ה שפיר יש איסור אלא דבהא לא קמיירי וע"ע כזה בט"ז גופי' לקמן סי' צ"ה סק"ג דכ' אהא דאמרי' דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח דהכוונה דאין איסור מפאת בב"ח אבל יש איסור מצד אחר אפי' באכילת הדגים לבדם משום סכנה עש"ה

סב) בש"ך שם סי' פ"א סקי"ג ע"ש מ"ש ומ"מ נ' לחלק כו' וכוונתו דכיון דהאיסור רק מפאת שפורש מן החי א"כ מן החי הרי כבר פירש גם מתחלה והי' ראוי שיהי' איסור גם בהיותו בתוך החלב, ואין סברא זו מוכרחת כ"כ די"ל דמ"מ בהיותו בחלב התירתו תורה כמו שהתירה החלב עצמו אף דהוא ג"כ פורש מחי והמימי חלב כ"ז היותה בחלב חשובה גם היא חלב ומותרת בכללו ורק כשפירש משם ונעשה מימי חלב נאסר והוא שפיר כמו דם האיברים שלא פירש דההיתיר מפאת דכ"ז שלא פירש חשוב בשר ואינו דם וכשפורש נעשה דם וכך גם במימי חלב כ"ז שהם מחוברים בחלב חשיבי חלב והם בכלל ההיתיר וכשיוצאים ונעשים מימי חלב נאסרים, ואולם נ' עוד בפשיטות טפי טעם להתיר דבאמת חלב הא אינו לא אבר ולא בשר