אוצרות יוסף יורה דעה קיט

וי"ל עוד בפשיטות עפיד"ז בחילוק שבין ולד טריפה כו' לפרה שהזיקה כו' דטריפות הא מצינו דאסרה תורה רק בהיות בהווה עדיין דבר המטריף הבהמה דנקובת הריאה וכלהו טריפות הרי הריאה נקובה תמיד והוא דבר המטריף אותה בכל עת בהווה וכנ"ל וע"כ אין איסור טריפות רק בהיות בהווה דבר המטריף ובעובר זה בצאתו לאויר העולם ופוסק החיבור הרי אין בו דבר המטריפו [ולכן לא התחיל עניין הטריפות כלל וכנ"ל] ומשא"כ בפרה שהזיקה כו' דבהמה מזקת הרי אין מזקת תמיד ורק לפי שהזיקה פעם נשארת משועבדת תמיד וא"כ גם עובר זה הרי הזיק פעם בהיותו במעי אמו מפאת החיבור וגם בצאתו הרי אין לומר דאגמ"ל דלא הזיק מעולם דז"א דבעודו במעי אמו דהי' אז מחובר הזיק אז מפאת החיבור וכיון דהזיק אז לכן שפיר הוא משועבד לעולם ואפי' למ"ד דבעלי חובות נינהו] דכל מזיק הא מזיק רק פעם והוא משועבד לעולם וז"פ

עוי"ל לענ"ד ביישוב קושית תוס' הנ"ל בולד טריפה כו' דאפי' נימא דאיסור הטריפות הוא עניין עצמיי דנקיבת הריאה וכדומה אוסר בעצם לא מפאת שאין הבהמה חי' על ידו מ"מ מאן לימא לן דאילו הי' לבהמה ב' ריאות באופן דלא הי' שייך יתר כנטול והית' ניקבה אחת מהן דהית' הבהמה טריפה עי"ד והרי לה עדיין ריאה שלימה ושאר בהמה ג"כ הא אין לה רק ריאה אחת וא"כ שפיר הא הי' ראוי שתתכשר והרי עכ"פ לא מצינו טריפות בזה ואין לנו לבדות טריפות מעצמינו דכל הטריפות הרי עניינם דאין נשאר עוד לבהמה אבר זה בלתי טרוף כאשר יש לשאר בהמה בריאה וא"כ זה העובר נהי דמפאת החיבור אל האם נחשבת הריאה של האם ריאה שלו מ"מ מה בכך הרי יש לו ג"כ ריאה לעצמו דכאן הא לא שייך יתר כנטול וריאה שלו הא לא ניקבה וא"כ הא מיתכשר שפיר בריאה של עצמו ואף דכל העובר נחשב רק ירך האם מ"מ זהו רק בכלליות שלו אבל בפרטיות וודאי דכל האיברים שלו הם איברים לעצמו וא"כ הרי העובר כאילו הי' לו ב' ריאות וניקבה רק אחת מהן ולכן שפיר אינו טריפה כיון דנשארת לו ריאה בלתי נקובה וכזה הוא בכל הטריפות וכמובן ומשא"כ לעניין נזק אם בהמה מזקת באבר שלה אפי' יהי' לה עוד אלף איברים כמוה שלא הזיקו מ"מ הא לא יועיל זה כלום דסוף סוף הא היא כולה בהמה מזקת במה שהזיקה באותו האבר וע"כ שפיר גם העובר נחשב מזיק במה שהזיק באבר הבהמה אשר הזיק בפועל דמתייחס הפעולה גם לו מפאת החיבור ושפיר הוא מזיק ולכן שפיר הוא גובה מולדה ודו"ק היטיב כי גם זה נכון מאוד בס"ד

ואולם כ"ז יתכן רק ביישוב גוף קושית תוס' הנ"ל וי"ל דהמהרש"ל יתרץ כדברינו הנ"ל ואולם הש"ך סי' ע"ט הנ"ל דהביא שם רק תי' התוס' הנ"ל בזה ואילו בסי' נ"ז הנ"ל הביא דברי מהרש"ל הנ"ל וכ' עליהם שדברים נכונים הם ולא העיר כלל דאלה הדברים הם דברים סותרים זה לזה דלדברי המהרש"ל הא אין מקום לכאורה לתי' התוס' הנ"ל וכנ"ל וא"כ על כרחך לומר בטעמו דהבין דגם לדברי מהרש"ל הנ"ל סבת איסור הטריפה לפי שאין חי' ושפיר יתכן תי' התוס' הנ"ל דעובר דיש לו חיות לעצמו כו' והא דגם מיעוט טריפות החיים אסורות מה"ת הוא רק משום לא פלוג והשוואת המדות ומשא"כ עובר כו' דהוא סוג בפ"ע והוא חי לכן אין בו איסור וכנ"ל וא"כ יש מכאן ראי' דשייך לא פלוג בדאוריתא דאל"כ יהי' תימה על הש"ך הנ"ל

ואולם י"ל עוד באופן אחר שלא יוקשה על המהרש"ל מתי' התוס' הנ"ל וזה די"ל דעניין איסור טריפה גם למהרש"ל הוא שפיר מה שאינה חי' והיינו דעניין