אוצרות יוסף יורה דעה קיח

השיעבוד רק מפאת שהזיק לכן בהפסק ממנו עניין זה ונעשה מהותו בלתי מזיק והיינו בצאתו כו' ראוי שיופסק גם השיעבוד מ"מ ג"כ אין כאן קושי' כלל ושפיר אמר רבא בפ' שור שנגח דפרה שהזיקה גובה מולדה וזה לפי ההלכה דקיי"ל כר"ע בב"ק דס"ל בשור תם דשותפי נינהו וא"כ בשעת היות העובר במעי אמו הרי כבר הי' הניזק שותף בעובר והי' אז חצי העובר שלו וע"כ אף שיוצא העובר אח"כ לאויר העולם ומהותו עתה שהוא לא הזיק כלל [כיון דבאמת לא הזיק ואך מפאת החיבור כו' מייחסין לו הנזק ובהפסק החיבור סר הייחוס הנ"ל ומהותו עתה שהוא לא הזיק כלל וכנ"ל] מ"מ שפיר עדיין גם חצי העובר שלו ואין פוסק זכות בעלים שלו דהרי זה דומה למ"ש הריטב"א גיטין בפ' המגרש דכי היכא דאומר לאשתו היום אי את אשתי ולמחר את אשתי היא מגורשת לעולם דכיון דפסקה פסקה ה"נ באומר לחבירו שדי זו שלך היום ולמחר תהי' שלי נשארת של הזוכה לעולם עש"ה [וע' מה שהארכתי בזה בציונים לתורה כלל ל"ט] והרי דאף דסבת השלו של זה היינו מה שהקנה אותה חבירו לו שעי"ז נעשה השדה שלו הרי פוסקת למחר שהרי הקנה אותה לו רק ליום ואלמחר לא הקנה ונמצאת סבת השלו דהיא הקנאת חבירו פוסקת ועכ"ז אין השלו פוסק אף שפסקה הסבה והיינו דאמרי' דאתמול הית' שלו מפאת שהקנה אותה חבירו לו ולמחר אין צורך עוד לסבה זאת רק היא מאיליו שלו הואיל והית' אתמול שלו דכיון דחל זכות בעלים תו אינו פוסק וא"כ גם כאן אף דסבת השלו בחצי העובר בהיות העובר במעי האם הוא היות העובר מזיק ואח"כ הסבה הזאת פוסקת כיון דפוסק אח"כ מהחשב מזיק מ"מ מה בכך הרי אח"כ הוא מאיליו שלו הואיל והי' תחלה שלו ואין צורך אח"כ עוד אל הסבה והי' שפיר תחלה שלו מפאת היותו מזיק ואח"כ הוא שלו ממילא מפאת שהי' כבר שלו ודו"ק היטיב מאוד וזהו רק לעניין זכות בעלים דמצינו דבר זה דזכות בעלים נשארת קיימת ואף שפסקה הסבה וכנ"ל ומשא"כ לעניין טריפות דלא מצינו זר שתהי' בהמה טריפה אם אין בה דבר המטריף אותה ורק שתהי' טריפה מפאת שהית' פעם טריפה דבכל טריפות כנקובת הריאה וכדומה הרי יש תמיד עניין הטריפות בבהמה האוסר אותה דהרי הריאה היא נקובה תמיד ואפי' עלה בו קרום ונסתם דאמרי' דאינו קרום היינו משום דסופו להנטל כמבואר בפוסקים ונחשבת עדיין נקובה דלא חשיבא הסתימה סתימה הואיל וסופה ליסתר וא"כ הא מצינו רק איסור טריפה מפאת היות בהווה תמיד דבר בבהמה המטריף אותה אבל לא שתהי' טריפה מפאת שהית' טריפה וא"כ כאן בעובר זה דעניין הטריפות רק מפאת החיבור ובהפסק החיבור סר עניין הטריפות שפיר אינו טריפה אז כלל דלא מצינו בטריפות שתהי' בהמה טריפה מפאת שהית' טריפה וא"כ כיון דאחרי צאתו לאויר העולם לא יהי' טריפה כלל באמת תו הא גם במעי אמו לא התחיל הטריפות לחול כלל כיון דהוא טריפות שיש לו רפואה וכנ"ל [וצריכני לזה דלא התחיל לחול כלל כו' דאל"כ הי' ראוי שאם יושיט ידו למעי הבהמה וישחוט העובר במעי אמו יהי' העובר אסור אף אם יוציאנו שחוט לאויר העולם דבצאתו לאחר שחיטה לא שייך לומר שיופסק אז עניין הטריפות ממנו דלא שייך פיסוק עניין הטריפות לאחר שחיטה דבלא"ה כבר הוא מת ולא שייך פיסוק טריפות ועכ"פ הי' ראוי שאם יושיט פיו למעי האם אחר שחיטת העובר ויאכל מן העובר שם במעי האם יולקה משום אוכל טריפה וגם בזה יש לדון אבל האמת הרי הוא כנ"ל דאחרי שבצאתו כו' יופסק עניין הטריפות א"כ הא לא התחיל באמת לחול כלל דה"ל כטריפה שיש לו רפואה וכנ"ל וז"פ] ודו"ק היטיב: